גבורות שלמה קכא

קמייתו שיותר שטות אתם עושין שעכשיו כבר יש לכם להרגיש ששלא כהוגן עשיתם וכמה טוב להיות מתון והמהירות מקלקל ואעפ"כ אינכם מרגישין עדיין דאין שוטה מרגיש ובזה נראה גודל שטותכם וע"ז נתייסד תפלת חבקוק שבקש שנהי שאין ישראל ראוים להגאל ראוי שירחם עליהם הקב"ה להראות לכל העולם שישראל המה חכמים מחוכמים ולא כמו שאוה"ע אומרים שהם בעלי שגיאה והוא הנקרא בלשון תרגום עמא פזיזא רק להראות שהם כהוגן עשו (וכן אפי' שגיון לדוד הוא ג"כ על המהירות כי כל שגיאה בא מצד המהירות שאינו מדקדק במעשיו) וזה תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות ע"מ שנראה בעיני העולם לשגיונות והתחיל לומר ד' שמעתי שמעך יראתי דהטעם מה שבשאלת עשיו וישמעאל מה כתיב בה התחיל דוקא במצות שנוגע להם ומדוע לא התחיל במצוה אחרת ממצות התורה מפני שהם חטאו במה ששאלו להקב"ה מה כתיב בה דה"ל להאמין בהקב"ה שמסתמא כשהקב"ה ניתנה להם הכל טוב והם שלא האמינו בהקב"ה חטאו בזה ונתן להם הקב"ה מקום לטעות מה"ת והגיד להם מה שנוגע להם כדי שידחו ממנה אבל ישראל שהאמינו בהקב"ה ולא שאלו הגיד להם הקב"ה עיקר הטוב שיש בתורה ואף שיש איזה מצוה שקשה לקיימה הסתירה הקב"ה כדי שלא ידחו ממנה כי ידע הקב"ה שזכות גדול לישראל שאין למעלה הימנו אם יקבלו התורה וכן פ"י הנזה"ק פ' בראשית שזה כוונת רבא במה שהשיב להמין אנן דסגינן בשלימותא היינו שהאמינו בהקב"ה ולא שאלו מה כתוב בה כתיב בן ותומת ישרים תנחם והודיע להם עיקר מעלת התורה ופ"י בזה ג"כ המשנה חבה יתירה נודעת להם שנותן להם כלי חמדה כלומר שז"ה חבה יתירה מה שנודע להם בשעת מ"ת כדי שיקבלוהו אבל אתון דסגיאין ברמיותא ושאלתם מה כתיב בה כתיב בכו וסלף בוגדים ישדם שהקב"ה הגיד להם מצוה שנוגע להם ע"ש שהאריך וזה שתתחיל הנביא להתפלל שנהי שאין ישראל ראוין מ"מ ראוי שלא עזבם הקב"ה שלא יצא הפעולה טובה שעשו ישראל להם לרעה שעי"ז מקנתרים אותם ואומרים להם שהם בעלי שגיון ואמר שכ' אומרת שאני באמת נתכוונתי לטובה ה' שמעתי שמעך יראתי היינו בשעה שבא ליתן להם התורה יראתי לשאול מה כתיב בה כי איך שואלין להאל הטוב והמטיב מה כתיב בה לכן אמרתי נעשה ונשמע בכן אני מבקש עכשיו ממך ה' פעלך היינו ישראל בפ"י הרד"ק בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע שכדין וכשירה עשו שלא שאלו דהיינו שאם יגאלו ישראל הגאולה שלמה וחזרו האומות להכיר כי כהוגן עשו ישראל וזה בקרב שנים תודיע ואם כי אין לישראל זכות בזה ברוגז רחם תזכור. או יאמר ה' שמעתי שמעך יראתי כ' באמת אפשר אם לא הי' ישראל שומעין תחלה המשפט חרוץ שנעשה לעשיו ולישמעאל שאמרו מה כתיב בה אפשר שגם הם היו שואלין אך שכבר שמעו מהמשפט הנעשה להם נתיירא נשאול ובזה יש ליתן טעם ע"מ שהקדים הקב"ה תחלה התורה לעשיו ולישמעאל ולא לישראל כי נתיירא הקב"ה פן ואולי גם ישראל ישאלו מה כתיב בה ויהיו נדחין מקבלת התורה לכך הקדים הקב"ה לעשיו ולישמעאל תחלה ואז כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל ונתיירא ישראל לשאול ולפ"ז מה שהקדימו נעשה לנשמע ז"ה פעולת הקב"ה בעצמו שהוא גרם זה וז"ש ה' שמעתי שמעך מה שעשית לעשיו וישמעאל לכך יראתי גם אני לשאול מה כתיב בה בכן עכשיו שאוה"ע מתלוצצים ע"ז ה' פעלך אותה הפעולה שלך שאקדים נעשה לנשמע בקרב שנים חייהו דהיינו ע"ר המליצה שיהיו אותה הפעולה במה שייטב לישראל ויהיו ניכר שהפעולה היתה טובה ונותנת חיים לעושיה ובזה הוי כאילו מחייב הפעולה עצמה בקרב שנים תודיע שכהוגן עשו ברוגז דחם תזכור כנ"ל ואמר מאן אמר שמא באמת עשו ישראל שלא כהוגן ואפשר ל"ה הקב"ה כועס כלל א"ה מתבודדין על עמקם אם יוכלו