גבורות שלמה קיח

ג"כ אך כעת שהי' באהל ובין כך ובין כך לא ישמעו כמ"ש שהי' הקול נפסק וכשב או לאהל מה נ"מ להם א"ה בגופו או לא אך הכוונה כך דלכך רצה הקב"ה שיהי' משה ברוך בגופו כדי שיקבל התורה כפי שכל אנושי ואם הי' משה מופשט מגשמיות הי' מקבל את התורת כפי שכל אלקות והקב"ה רצה שיתנהג כפי שכל אנושי והנה מעלה זו נעשה בשביל ישראל שלכבודם נתן הקב"ה התורה כפי שכלם ולולי כבודם היתה נתונה התורה כפי שכל אלוהות והיו מ"ה מופשט מחומר כשידבר עמו ד' ולכך אמר שפיר בשבילכם נדבר עמי דייקא כשאני בגופי ובזה א"ש יותר מה שנאמר זה דוקא בהקמת המשכן דהנה מה שזכו ישראל להיות התורה מתנהג כפי שכל אנושי זה נמשך מזמן הקמת המשכן ולא קודם ובזה יובן ע"ש בשה"ש הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין וחז"ל דרשו כי טובים דודיך מיין שחבובין על דברי דודך דברי סופרים יותר מיינה של התירה הרי שדודיך דרשו על' דברי סופרים ונראה דאין כוונתו דברי סופרים היינו הדרבנן ממש כפי המובן כפשוטו רק הכוונה דדברי סופרי היינו מה שהם חדשו התורה כפי שכלם האנושי ודברי תורה היינו גוף התורה כפי שכל אלוהית כמש"ל וכיון דאמרו חז"ל דהקב"ה אומר נצחוני בני ע"כ שמח הקב"ה בשכל אנושי ומקיים דבריהם ולכך אמר חביבין דברי סוכרים יותר מיינה של תורה ומה דשמח הקב"ה וזכו ישראל לכך הוי מהקמת המשכן ואילך לכך אמר הביאני המלך חדריו למשכן אז נגילה ונשמחה בך כי אם נזכירה דודיך דברי סופרים יותר מיינה של תורה כי אז נחבב שכל אנושי יותר משכל אלוהית וא"ש המשך מאמר ויקרא הנ"ל דעד הנה שהיתה התורה מתנהגת רק כפי שכל אלוהית גם משה כשהי' מדבר עמו י"ת נתפשט מגשמיות ונעשה רק כמלאך אך כעת שהוקם המשכן וזכו להתנהג כפי שכל אנושי אז הוצרך משה להיות ברוך בגופו לקבל התורה כפי שכל אנושי וז"ש ויקרא אל משה דהקב"ה קרא אל משה שיהי' נשאר שעו משה שיהי' ברוך בגופו והטעם כי וידבר ד' אליו מאוהל מועד לאמור כיון שדבר אליו מאוהל מועד לכך קראו שיהיו נשאר קיים: ביפו ולכך אמר שידבר עמהם דברי תנחומין שבשבילכם נדבר עמי כשאני בגופי ומזה נבין המשך הספר שאם ל"ה התורה מתנהגת כפי שכל אנושי ל"ה צריך משה להיות נשאר קיים בגופו אך כיון שאלה המצות אשר צוה ד' את משה הם ותמורתם קודש שהתורה נתונה להיות מתנהג כפי שכל אנושי ולכך ויקרא אל משה וציוה לו להיות נשאר בגופו כדי לקבל התורה כפי שכל אנושי והבן ובזה יובן מ"ש בתורה כ"פ שקרא הקב"ה אברהם אברהם משה משה וכפל למ"ל אך קריאת שם פ"א הוא כפשוטו וקריאת השם ב"פ הכוונה שציוה לו שאולי יחשב להתפשט עצמו מגשמיות להיות כמלאך ולא יהי' שמו הראשון עליו וציוה הקב"ה שלא יעשה כן רק שאברהם יהי' נשאר אברהם ומשה יהי' נשאר משה בלי התפשטות הגשמיות כמאמר העקרים וא"ש

ספר במדבר

בפסוק אל הכריתו את שבט משפחות הקהתי וכו' במדרש איתא הה"ד הנה עין ד' אל יראיו למיחלים לחסדו זה שבטו של לוי שהם יושבין ומקוים לחסדו של הקב"ה וכי כל הבריות אינם מקוין לחסדו של הקב"ה אלא ביותר שבטו של לוי שלא נטלו חלק בארץ אלא יושבים ומתפללים שתעשה הארץ פרות וכו' להציל ממות נפשם ממיתה עצמה וכו' וכבר מלתי אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת נראה עוד בעזה"י ונקדים לפרש מ"ש עוד במדרש תנחומא וז"ל הלכה חייבי כריתות וכו'