גבורות שלמה קטו

חד יצא וקילל וא"ש ולמה מרמז הכתוב והוא בן איש מצרי ר"ל המצרי אשר נאמר עליי ויפן כה וכה וירא כי אין איש ודחז"ל שראה שלא יצא ממנו שום טוב ע"כ איננו מן הגרים אשר יעשו עיקר בישראל והבן

פ' בהר אל תפנו אל האלילים אם שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' ההמשך זל"ז נראה דכאן רומז משחז"ל אחטא ויה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר ואפי' לרבי דאגב שאני והנה שבת נמי מכפר כמשחז"ל דקורין לו וסר עוניך וחטאתיך תכופר וכן בהמ"ק מכפר כמ"ש הנביא היכל ד' היכל ד' שהי' בטוחין על היכל ד' שיגון עליהם והנה בר"ה דרשו חז"ל בי"ג עדות ה' ה' אני ד' קודם שיחטא אני ד' לאחר שיחטא הרי דלאחר שיחטא שייך לומר אני ד' לכך אמר אל תפנו אל האלילים על סמך דאת שבתותי תשמורו ויגון עליכם ואת מקדשי תיראו ויגון עליכם ובזה אתי' אני ד' לאחר שיחטא אל תעשו כן כי לא יועיל לכם וליכא מידי דלא רמיזי באורייתא (כת"י)

פ' בחקותי במדרש וז"ל אם בחקותי תלכו הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך חשבתי ברכות מה שכתבת לנו בתורה אם בחקותי תלכו ומה כתיב תמן ונתתי שלום בארץ ואם לא תשמעו מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם המדרש הזה תמוה חדא איך ס"ד שדוד יהי' עובד ע"ע לקבל פרס מיראת עונש ואהבת השבר לחשוב ברכות וקללות גם למה הביא ברכה זו ונתתי שלם בארץ גם מה צורך להביא בקללות מה כתיב ואם לא תשמעו לו הרי זיל קר בי' רב הוא אך כראה דבפרשה זו נאמר מצות הלימוד ומצות המעשים דאם בחוקתי תלכו פרש"י שתהיו עמלים בתורה והיינו הלימוד ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם היינו קיום המעשה ונאמר שם הרבה יעודי שכר ובסופו נאמר גם ונתתי שלום בארץ וידיע דמעלת השלום גדול מכלם כמ"ש בכמה דוכתא ובמדרש פ' נשא ופ' כי תצא ורש"י בפ' זי אם אין שלום אין כלום וכ' ולפ"ז יש להסתפק א"ה כל היעודים בשכר המעשה והשלום הוי בזכות לימוד התורה או להיפך השלום הוי בזכות המעשה והיעודים אחרים בזכות הלימוד ומזה יהי' מוכח אי מעשה גדול או לומר גדול דמסתמא דבר ששלום הוי עבורו הוא הגדול ולפי האמת הוי השלום בזכות התלמוד כמ"ש חז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך וכתיב עוד דרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיו שלום ובחבורי פ' זו על המדרש הנ"ל בארתי הדבר דהוי מדה כנגד מרה דע"י עסק התורה האדם משום שלום בנפשו כי עקר מלחמה היי מלחמת היצר שיצרו תקפו לעבור עה"ת ואז הוי תמיד במלחמה וע"י עסק התירה נעשה שלום בינו ובין יצרו כמשחז"ל משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נמוח ונעשה שלום עמו כמשחז"ל ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו זה יצה"ר וכ"א הנביא יצר סמוך תצור שלום וא"כ הוי עיקר השלום עם היצה"ר ולכך אם לומד התורה וגורם לעשות שלום עם היצה"ר פורע לי הקב"ה מדה כנגד מדה ועושה שלום עבורו לכל העולם ולכך ת"ח מרבים שלום בעולם עכ"מ והוכחה מה"ת שבשכר הלימוד הוי השלום הוא ממה שביעודי השכר נאמר ברכת השלום ג"כ וגבי הקללות דנאמר להיפך הוי ביטול השלום וכמ"ש הנביא כי אספתם את שלומי מאת העם הזה ולמה לא זכר בקללות ביטול השלום ובע"כ הטעם דבברכות נאמר אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה לכך הבטיחו בברכת השלום וא"ה נאמר בקללה אם בחקותי לא תלכו והיו מורה על ביטול לימוד התורה היו אומר כנגדו ביטול השלום אבל כיון דכתיב ואם בחקותי תמאסו והיינו מגוף קיום התירה ולא מיירי מביטול הלימוד לכך לא זכר מביטול השלום ולפ"ז בברכות נאמר השלום ובקללות ל"נ ביטול השלום בע"כ מוכח דהשלום הוי