גבורות שלמה יא

לרבכם והיינו שיהיו דומין לו ית' ייע"ש. והנה הכוונה בזה דמה נ"מ זה לישראל כי ח"ו לגדולה הם מכוונים ולגבהות רק הכוונה שיהי' טובה החוזרת שיהי' דומין לרבכם כמו שאתם מתייראין ממנו ית' שהוא מושל בכם כן הוא ית' יתיירא ומכם שאתם תמשלו בו כביכול ואז כיון שיהי' לו ית' יראה יתן זה לכם ואז יהי' לכם יראת ה' ותהי' עומדת לעד ולכך במה שיהיו דומין לרבכם יומשך מזה עבדות הבורא ולכך אמר הד"ד אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך בעבור היראה שלך שתתן לנו יראה משלך וא"ש. ובזה יובן מדרש משפטים הנ"ל דהוי קשה לו דהתחיל הכתוב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם והתחיל כי תקנה עבד עברי והרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והרי כמה דינים המפורשין שם בפרשה היינו דיני הודאות והלואות ודיני שומריו והמה שכיחין ונותנין בכל מקום ובכל זמן ועבד עברי לא שכיח ואינו נוהג רק בזמן שהיובל נוהג ולמה ראה להקדים פ' עבד עברי ולהתחיל בו ולזה מיושב המדרש כך דהנה בחידושנו כתבנו דמה שהצדיק מושל ביראת אלקים זה נמשך דוקא ממעלות היראה ואם כי העובד מאהבה עדיף מעובד מיראה מ"מ לענין זה למשול בו ית' הוי יראה עדיף דהנה העובד מיראה הוי מדרגת עבד והעובד מאהבה הוי מדרגת בן ומקרא מלא הוא אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי ולכך העובד מיראה נעשה עבד לו ית' והרי אחז"ל וטוב לו עמך עמך במאכל עד מכאן אמרו הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו לכך הם מושלים בו ית' אבל העובד מאהבה דהוי מדרגת בן זה אינו מושל בו כביכול ולכך דייק ואמר צדיק מושל ביראת אלקים ע"י יראה דייקא ולכך כיון שבפרשה משפטים רצה לדבר דיני ממונות והוא עיקר התורה כמו שאחז"ל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות וכיון דהוא עיקר סתורה צריך להקדים לו היראה כמ"ש ראשית חכמה יראת ד' ואחז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וא"כ צריך להקדים היראה וצריך לבקש החבילות תחלה לזכות ביראה וממ"נ באיזה יראה יזכה האדם אם ביראה משלו הרי אינו עומדת לעד כיון שהוא עובר גם מעשיו עוברין ואם ממנו ית' הרי מה שאין לו לא שייך ליתן רק שיעשה לו יראת עונש והרי זה שוב אינו יראה טהורה ולכך הקדים פ' עבד עברי והדין דקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו וממילא הוא ית' מקיים התורה תחלה והוי צדיק מושל ביראת אלקים וכיון שיש לו כביכול יראה מאותו יראה יתן לאדם ויהי' לו תרווייהו יחד ולכך אמר המדרש הה"ד יראת ד' דהיראה שהוא ית' נותן משלו הוי תרווייהו יחד שהוא טהורה בלי פני' ויראת עונש וגם עומדת לעד כמו שהוא נצחי לכך הקדים פ' עבד עברי להקדים היראה לחכמה להיות היראה משלו ית' ואז יהי' חכמתו מתקיימת לכך פרט אח"כ כל דיני ממונות ולכך כתב שם המדרש דאם אין יראה אין חכמתו כלום וא"ש ונכון בעזה"י. ומה שסיים המדרש והכתוב צוח ציון במשפט תפדה הארכנו שם כמי בדרוש בעזה"י אך אין האסף פה. וזה הוי כוונת מדרש בראשית הנ"ל דהוי קשה לו כיון דידוע דהשמים הוי בהם קדושה טפי מהארץ וקיי"ל מעלין בקודש ולא מורידין א"כ הול"ל הארץ תחילה ואח"כ השמים ולמה ברא השמים תחילה אך התורה עצמה מתרצת זה דהנה העולם נברא בחכמה דהינו בכח התורה כידוע וכמ"ש במדרש שם וכיון דנברא בחכמה צריך להקדים היראה כמ"ש ראשית חכמה יראת ד' והרי היראה הוי עיקרה בשמיה כמ"ש התנא ויהי מורא שמים עליכם ולכך אמר בראשית בשביל היראה דהוי ראשית החכמה כמ"ש ראשית חכמת יראת ד' בד ברא אלקים השמים תחלה ואח"כ הארץ כדי להיות יראת חטאו קודמת לחכמתו הכאתו מתקיימת וז"ש במדרש תנחומא הנ"ל הה"ד ד' בחכמה יסר ארץ וכיון דארץ ברא בחכמה צריך להקדים לו היראה לכך ברא השמים תחלה להיות מורא שמים