גבורות שלמה קח

וממנו למדו לסדר השבח תחלה וא"ש. או הי' מקום לומר הכוונה ע"פ משחז"ל בפ"ב דמגילה דלכך ראוי לומר ברכת השנים קודם קבוץ גליות דקרא כתיב ואתם הרי ישראל ענפכם תשאו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא ומזה מוכח דיהיו ברכה השנים ואח"כ קבוץ גליות ופרשנו בזה מ"ש המשורר בונה ירושלים ד' דהיינו שהחלה יהי' בונה ירושלים ואח"כ נדחי ישראל יכנס ובכמה דוכתי כתבנו דזה הוא לטובתך של ישראל דודאי אם היו ישראל ראוין לגאולה אז היו קבוץ גליות תחלה ואחר כך ברכת השנים רק אם ח"ו לא יהי' ראוים לגאולה ובאיזה זכית יגאלו לכן יראה הקב"ה לברך השנים תחלה דירושלים מצ"ע ראוי' לישועה מן הדין שלא תהיו תרבה כמש"ה ציון במשפט תפרה לכן יברך הקב"ה השנים תחלה ותהיו ירושלים מלאה כל טוב ואח"כ כשיהיו בה כל הטובות מי ראוי לכך יותר מישראל וע"ד אומרם ז"ל במס' תענית דמתפללין יותר על השובע מעל הדבר כי מאן דיהיב שובע לא לבהמות יהיב ומוכח דהשובע גורם החיים ממילא כן ה"נ בברכת השנים גורם קבוץ גליות כי מאך דיהיב שובע לא לבהמות יהיב ולפ"ז כזה מהי' פליגי שני מיד הנ"ל דהנה קימתו ועלייתו ית' תל' בקבוץ גליות כמ"ש כ"פ כי עלייתו ית' או להיפך ח"ו בישראל תליא ולכן רבא ב"ש ס"ל כיון דמה שיהויו ברכת השנים קודם הוא רק כשלא יהי' לישראל זכית אבל כשיהיו להם זכות לא יצטרכו לכך ויהיו קבוץ גליות קודם ברכת השנים ולכו ס"ל דהם מתפללין על היותר טיב וראוי אתה תקום תרחם ציון שתחלה תקום ותקבץ גליות ואח"כ תרחם ציון ורנב"י ס"ל כפשוטו כיון דסבר הגאולה יהי' ברכת שנים תחלה ואח"כ קבוץ גליות לכן אמר שהם מתפללין שתהיו תחלה בוכה ירושלים ואח"כ נדכי ישראל יכנס. אך לדרכינו י"ל כך כי לדרכים הקודמים א"כ ענין אל מאמר הקודם בש"ס שמדבר שם בענין התמידים שמביאין כבשים שגבהן כרחבן ע"ש דוחק לומר בשביל שנזכר שם רבא ב"ש בתחלה בטעמא דרי נקט גם מאמרם הנ"ל ולכן נראה דהם פליגי בסברא זו דידוע דכעת אין הקב"ה אוהב הקרבנות כמ"ש כי שמוע מזבח טוב אך לע"ל יש להסתפק אם גם אז ייטיב לו יתברך התורה מו הקרבנות או אוהב יותר הקרבנות די"ל דגם אז ייטיב לו ית' התורה וי"ל להיפך דאז יהי' הקרבנות יותר חביבין וכמ"ש כי לא תחפין זבח ואתנה וכו' הטובה ברצונך את ציון אז תחפוץ זבחי צדק אז יעלו על מזבחך פרים והנה ידוע דציוו וירושלים הם שני מקומות זא"ז ובהמ"ק היו עומד בירושלים ומקום התורה היתה בציון יתר ופרשנו בזה מש"ה כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים דהנבואה היו נמשך מבהמ"ק ולכן הי' שם חלונות שקופים אטומים שממנו יוצא אורה לעולם. ולכן אמר ביון מציון תצא תורה ודבר ה' הנבואה מירושלים ולכך בזה"ז הקב"ה אוהב יותר ציון מירושלים כיון שאוהב התורה יותר מקרבנות וכן כתיב אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב אבל לע"ל בזמן הגאולה בב"ב פליגי בזה הני מ"ד אם הקרבנות חביבין יותר מהתורה וכיון דראוי להתפלל על העיקר והחשוב תחלה לכן בש"ס ס"ל דלע"ל ג"כ התורה עדיפי לכן אמר שיאמרו אתה תקום תרחם ציון כי זה העיקר לו ית' ומ"ד בונה ירושלים ס"ל הקרבנות יותר חביבין לכן יאמרו בונה ירושלים כי ירושלים יהיו יותר חביב לפניו לכן מעיקרא דהוי ודאי התורה חביבה הי' ציון יותר חשוב ולכן לכ"ע הוי אמרו כי בחר ד' בציון ואין בזה פלוגת' לכן סיים שפיר מעיקרא מאי הוי אמרו כי בחר ד' בציון ולא פליג בזה רנב"י ובזה א"ש מה דמסיים רש"י לע"ל נמי יאמרו כלומר דלרבא ב"ש לשטתו ס"ל דכעת הם אומרים אתה תקום הרחם ציון ולע"ל כמי יהיו חשיב ציון אבל לרכב"י דס"ל בונה ירושלים לע"ל לא יאמרו כי בחר ד' בציון רק יאמרו מעין ירושלים ותליא בפלוגתא הנ"ל אבל מעיקרא לכ"ע הוי אמרי כי בחר ד' בציון ולכן שייך זה אל