גבורות שלמה קד

מפרש הטעם משום דאין גורל קובע אלא בראוי לשם וכבר דברו בזה המחברים וגם אני כמדומה לי שכתבתי ליישב בחודשני זה כמה שנים ונעלם ממנו מקומו וכעת נראה כך בעזה"י דהנה ק"ל על הש"ס בחולין שם דמאי ראי' מביא משעיר המשתלח דאזלינן בתר רובא דלמא אדרבה לא אזלינן בתר רובא ואף דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם דלמא אדרבה גם להשב גלוי קרא דטריפה כשר דלולא דגלי קרא מן הבקר להוציא את הטרפה היו בכל הקרבנות כשרים טרפה וא"כ י"ל דבשני שעירים דגלי קרא דבעינן גורלות ובשעיר לעזאזל כשר טרפה דא"א לבודקו א"כ גלי א דגם של שם כשר טרפה ומה ראי' וא"ל כיון דאיכא לאקושי לקולא ולחומרה לחומרא מקשינן ז"א דהרי אם לא אזלינן בתר רובא א"א לאקושי לחומרא כיון דלעזאזל א"א לבודקו ובע"כ הוי לקולא דגם בשל שם כשר טרפה ומה ראי' דאזלינן בתר רובא הן אמת דמה שמביא שם הש"ס ראי' מעולה נמי קשה דהן אמת דלומר דבעולה גלי קרא דטרפה כשר אא"ל כיון דפסוק דמן הבקר להוציא הטרפה נאמר בעולה אבל זה קשה דמאי ראי' דלמא גלי קרא דספק טרפה כשר לעולה והרי חזינן דגלי קרא בממזר דספק ממזר יביא א"כ מוכח דיש ספק שהתירה התורה והראשנים הקשו כן רק לשיטת הרמב"ם דס"ל ספק תורה בכל דוכתא לקולא מה"ת ולדידי קשה אף להסוברים דספק תורה לחומרא מה"ת כאן גלי קרא דספק לקולא כמו בספק ממזר ולכאורה הי' נ"ל דבמה שמתרץ הרשב"א על הרמב"ם מכח דהוי חזקת חיוב ודאי הוי בזה לחומרא מה"ת הי' אפשר לתרץ גם קושייתנו די"ל דבשלמא בממזר דספק ממזר מותר היינו מכח דהתם ליכא חזקת איסור רק ספק וספק מותר אבל כאן כיון דהוי חזקת חיוב הוי כוודאי א"כ הוי כוודאי טרפה ובוודאי טרפה גלי קרא דפסול בעולה אך גוף דברי הרשב"א אינן מובנין לי דמה חזקת חיוב היי בזה אם נימא דלא אזלינן בתר רוב א"כ כל הבהמות בספק הן עומדין א"כ מתחלה נדר להביא רק ספק טרפה וכן התורה לא חויבתו להביא רק ספק טרפה ומה חזקה הוי בזה וצ"ע כעת בזה אולי יזכני ד' בזמן אחר לבאר יותר בזה ועכ"פ נחזור לענינינו מה ראי' משעיר המשתלח הרי י"ל דכאן גלי קרא בשעיר הפנימי דטרפה כשר אך כראה דהנה כתוב במשתלח יעמד חי וממילא מוכח דטרפה פסול מיהו מזה אין ראי' רק דטרפות הניכר מחייב פסיל בו דבע"כ הוי הכוונה רק לפי דעתנו יהי' נראה שהוא חי וממעט רק טרפות הניכר מחייב וא"כ בשאינו ניכר מחייב במה נדע וא"כ א"א להוכיח מזה דאזלינן בתר רובא רק דהוכחה הוי כך כיון דלפ"ז דבשעיר המשתלח פוסל באם ניכר מחייב הטרפות א"כ גם בשעיר הפנימי פוסל כן מתרי טעמי חדא שלא יהי' טפל המשתלח חמור מפנימי העיקר ועוד בזה הוי להיפך הרי אין הגורל קובע בלתי אם ראוי לעזאזל כיון דבעינן גורל כפרש"י בפ"ק דחולין הנ"ל ועכ"פ מוכח דטרפות הניכר פסול בפנימי וא"כ שוב כל טרפות פסול בו כיון דבו אפשר לבודקו ולראות הוי הכל כניכר דכ"מ דאפשר להסירו הוי כניכר כדמוכח בכמה דוכתא וכיון דכל טרפות פוסל בפנימי פוסל גם בחיצון מכח דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם ומוכח דאזלינן בתר רובא וא"ש דברי הרמב"ם דפוסק הראב"י דלא אזלינן בתר רובא מוכח רק משעיר המשתלח והוי ק"ל דאולי גלי קרא להיפך דטרפה כשר גם בפנימי ולומר לחומרא מקשינן א"א כיון דלא אזלינן בתר טרפה לכך הוסיף לומר דכתיב יעמד חי ומוכח דטרפות הניכר פסול בי ומוכח דכל טרפות פסול בו דאין גורל קובע אלא בראוי לשם וא"ש בעזה"י ודוק היטב

פ קדושים בפסוק קדושים תהי' כי קדוש אני ד' איש אמו ואביו תיראו להבין הסמיכות כבר פרשתי בחודשי מכבר וכעת נראה באופן אחר בהקדם מ"ש בפ' בא משחז"ל במס' נדה פרק המפלת ובילקוט פ' בלק בפסוק