גבורות שלמה קג

אמורה בזה בעזה"י בכמה אנפי וכעת נראה עפ"מ דקיי"ל דהני כהני שלוחא דרחמנא נינהו וכו' ועמ"ש בזה בפ' שמיני דדוקא במה דהכהן יכול לעשות בלי הישראל כגון בנדרים ונדבות בזה כיון דהישראל א"י לעשות בלי הכהן והכהן יכול לעשות בלי הישראל בזה הוי הכהן שלוחי דרחמנא אבל במה דגם הכהן א"י לעשות רק בצירוף המביא קרבן בזה הוי שלוחי דידן ע"ש ולפ"ז י"ל באן דהנה המשלח עם השליח נעשין מקורבין וכאיש אחד דמיא כיון דיד השליח כיד המשלח נחשבו לאחדים ולכך אם הי' הכהן שלוחי דידן הי' התקרבות בין הכהן ובין הבעלים אבל אם הוי שלוחי דרחמנא אין לבעלים והכהן התקרבות וז"ש כאן דזאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו דהיינו דוהובא אל הכהן יהי' נעשה התקרבות בינו לבין הכהן כי הכהן יהי' שלוחא דידי' בכל אשר יעשה מלטהרתו והי' קשה להמדרש למה רימז זה דוקא במצורע הרי בכל מחוסרי כפרה הוי כן לכך אמר שבשעת צרעת הי' הכל בדלין ממנו לכך חלק לו הקב"ה כבוד ורימז דכעת נעשה התקרבות בינו לבין הכהן וז"ש התנחומא מהו והובא הרי אח"כ אמר ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והוא בא אל הכהן שיהי' לו התחברות עם הכהן ומה דכתבה התורה דוקא במצורע היינו שבצרעתו הכל בדלין ממנו וכו' ובזה יובן מ"ש במדרש זש"ה ולרשע אמר אלהים מת לך לספר חקי דמן התורה וכו' דמצורע אסור בד"ת והיינו דלמד ממ"ש וזאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו מוכח דעד הנה אסור בד"ת וקשה למה רימזה התורה זה כאן הו"ל לרמז זה בימי טומאתו דאסור בד"ת ולמה רימז בשעת ההיתר אך נראה דהנה בפ"ד דנדרים מיבעיא שם הני כהני שלוחא דרחמנא נינהו והקשו שם הבל הרי בקדושין אמר ר"כ בפשיטות דהוי שלוחי דרחמנא מכח דאיהו לא מצי עבור וכבר כתבנו ליישב זה בכמה אנפי בעזה"י וכעת נראה עוד בחמלת ד' דהנה אמרו חז"ל בפסוק זאת התורה לעולה כל העוסק בפ' עולה כאילו תקריב עולה וא"כ הוי בכלל מצי עביד ולמה לא יהי' שלוחי דידן אך י"ל דזה דומה למ"ש בפ"ב דקדושין גבי אין שליח לד"ע דמחלק שם דבדיני אדם אשלד"ע אבל בדיני שמים יש שליח לד"ע כן י"ל בזה רמה דכל העוסק בפ' עולה כאילו הקריב עולה אינו בדיני אדם דהרי באמת אינו מקריב ואחז"ל דר"י קרא והטה וכתב על פנקסו כשיבנה המקדש אביא חטאת שמינה ולמ"ל זה הרי כל העוסק בפ' עולה כאילו הקריב עולה בע"כ דז"ה רק בדיני שמים לא בדיני אדם ולכך מה דאמרינן דשלוחי דרחמנא נינהו היינו בדיני אדם אבל בדיני שמים הוי שלוחי דידו דבד"ש מצי עביד ולכך מבעיא לי' שם אם גם בד"ש הוי שלוחי דרחמנא או גם בד"ש הוי שלוחי דידן והוי נמי נהנה ואסור באסורי הנאה כיון דגם ויתור אסור בנדרים ובזה י"ל מ"ש פ' צו זאת התורה לעולה אשר צוה ד' את משה ביום צוותו להקריב את קרבניהם והנה הך ביום צוותו מיותר אך הנה חז"ל דרשו בפסוק הזה דזאת התורה כל העוסק בפ' עולה כאילו הקריב עולה וז"ש דלכך הוי זאת התורה לעולה כאילו הקריב עולה מכח ביום צוותו את בנ"י להקריב את קרבניהם דעיקר הצווי הוי שישראל יקריבו שהם יהי' המקריבין והם אינן יכולין רק הכהן ובתורת שליחות הרי ל"מ עביד לכך עשה הקב"ה ברחמיו שיהי' כל העוסק בפ' עולה כאילו הקריב ויהיו נחשבין הם המקריבין בדיני שמים עכ"פ וז"ש זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו דמעתה תותר בד"ת לכך ממילא והובא אל הכהן הוא בא אל הכהן ונעשו כאחד דהוי שלוחי דידי' בד"ש כיון דכל העוסק בפ' עולה כאילו הקריב עולה וא"ש בעזה"י

פ' אחרי הנה הרמב"ם בה"ל עבודת יוה"כ פ"ה הלכה י"ח כתב הי' טרפה פסול שנאמר יעמד חי עכ"ל ותמה הל"מ דבפ"ק דחולין דף י"א ע"ב