גבורת יהונתן עה

ולא איירי במ"ג ובזה מתורץ קו' העולם למה מוקי ר"ז מתני' במ"ג ולא מוקי אלא בפקדון ומ"ה בעי ציבורין הא פלוגתא דתנאי הי' בקדושין דף מ"ט דפליגי ר"מ ורבנן אי מקדש אשה במלוה ע"פ שיש לו על אחרים במ"ש ר"מ סבר מקודשת דמ"ש מהני' בין במלוה בין בפקדון ורבנן סברי אינה מקודשת דמ"ג אינה קונה אלא בפקדון וא"כ ל"ל מוקי מתניתי' כר"מ ואפי' אין ציבורין דמ"ש בין במלוה ובין בפקדון ולפי הנ"ל א"ש דאי מתני' איירי במ"ג א"כ למה קתני ברישא לא יתנו לאח"מ הא מ"ג מהני אפי' בשטר אפי' לענין מ"ש בין למ"ד דסבר מ"ג בין במלוה בין בפקדון ומ"ה מוקי מתני' דווקא כמ"ד דסבר מ"ג מהני בפקדון רק זהו דווקא לתי' תוס' אבל לתי' של אדמו"ר דבגט לא תיקנו מעמד ג' דבפקדון א"צ מ"ג רק הואיל דמקנ' במלוה פקדון לא גרע וזהו בשטר דשייך בי' מלוה אבל בגט ל"ש מלוה כלל לא תיקנו וא"כ ק"ו הנ"ל במ"ע ל"ל מוקי מתני' כר"מ דמ"ג מהני בין במלוה בין בפקדון ולא קשה מרישא דה"א בגט שחרור לא תקנו רבנן מ"ג דל"ש מלוה בגט וקו' תוס' בד"ה קסבר נמי ר"פ במ"ע אע"כ צ"ל כתי' תוס' וא"כ מוכח למ"ד דסבר מעמד ג' מהני בין במלוה בין בפקדון מהני מ"ג בשטר ומפרש מהרש"ל שפיר דיחלוקו ר"ז ור"פ בגוף הדין או מהני מ"ג בשטר א' ודו"ק, אך אאדמו' אופן אחר לתרץ קו' התוס' דף ט' בד"ה לא יתנו לאח"מ כו' דרש"י סותר דבריו דרש"י מודה א"א תן כזכי הוא לגמרי ומגורשת תיכף ומ"ה מפרש רש"י במתני' דף י"ג דמתני' דייק בש"מ דלא מסרו לו מחיים משמע שלא מסרו אבל שליח בעצמו נטל מחיים דאל"כ פשיטא דלא יתנו לאח"מ הא חספא בעלמא הוא וא"כ זהו שפירש דלא ג' תן א"א טעמא דמתני' די"א דרבנן ס' דשיחרור לא יחזיר דזכין לאדם שלא בפניו משום תן כזכי מפרש רש"י שפיר אבל למ"ד דטעם משום תופס לב"ח במקום שחב לאחרים וא"כ אפי' לא גרסינן במתני' אפ"ה איירי דשליח נטל מחיים וא"כ הוי תופס לבע"ח ול"ל יתנו לאח"מ ומש"ה מפרש רש"י דף ט' דמשום תופס לב"ח במקום שחב לאחרים ל"א אלא לענין דלא יכול לחזור אבל אינו משוחרר עד דמטי לידי' ושפיר רש"י אינו סותר דבריו ודו"ק, ואאדמו' דתוס' מק' שפיר דלכאורה צריך להבין דלמה מפ' האלפסי דתן לא הוי כזכי אלא לענין דלא יכול לחזור מדקתני הכא במתניתי' תן ורבנן לא פליגי עלי' דל"ל מתוקם מתני' כר"מ ועל תוס' נמי יכול לדקדק מי הכריח לכל הפירוש הא יכול לגרוס תן במתני' ואתי' כר"מ וצ"ל דע"כ מתני' לא אתי' וכר"מ דר"ז מוקי מתני' בברי ובמ"ש וסבר דלא תיקן מ"ג אלא בפקדון ואי מתני' אתי' כר"מ הא ר"מ סבר בקידושין דף מ"ט דמ"ג קונה בין במלוה בין בפקדון וע"כ אי מתני' אתי' כר"מ מפה"ג דף ט' ב' ליתני נמי הא דשוה גיטי נשים ושחרורי עבדים דתנן האומר תנו גט זה לאשתי או שטר שחרור זה לעבדי' לא יתנו לאח"מ ומאי פה"ג דל"ל דהגמ' פריך לרבנן לתני דשוה גיטי נשים ושחרורי עבדים בד' דברים ק' הא רבנן פליגי על האי מתני' וסברי בשחרור עבדים יתנו ל"מ וא"כ אינן שוים ונ"ל דהגמ' פר לר"מ וע' במהרש"א דמפרש לר"מ לק"מ ליתני נמי ה דלר"מ בכלל חזרה היא וא"כ מפה"ג מש"ה אינו מסתבר לאלפסי ולתוס' לוקמו מתני' כר"מ ומק' תו' שפיר דרש"י סותר דבריו דל"ל הא דרש"י דתן לא מהני אלא לענין דלא יכול לחזור זהו למ"ד דסבר דטעמא דרבנן משום תופס לב"ח קנה וא"כ לדידי' האיך תני במתני' לא יתנו לאח"מ ק' למ"ד דסבר משום תופס לבע"ח יכול לומר דמוקי מתני' כר"מ ול"ק דאי מפרש מתני' כר"מ האיך מפרש ר"ז למתני' במ"ג ואי' קונה רק בפקדון הא ר"מ סבר בין במלוה בין בפקדון יכול לומר דמ"ד דס' משום תופס לבע"ח ל"ל כר"ז דאינו מוכרח לפרש כר"ז ול"ק מפה"ג לעיל ד"ט די"ל דלדידי' באמת לפה"ג מידי רק דהגמ' פריך דא"א טעמא דרבנן משום תן כזכי א"כ מי הכריח רש"י לפרש דלא מהני אלא דלא יכול לחזור ומק' תוס' שפיר דרש"י סותר דבריו ודו"ק

אך אמו' בא"א קו' תוס' בד' ט' בד"ה לא יתנו לאח"מ דרש"י סותר דבריו דרש"י מוכרח לפרש לעיל דתן כזכי לא מהני רק לענין דלא יכול לחזור דאלת"ה אלא דמהני לגמרי א"כ מפה"ג ליתני נמי שוה גיטי נשים ושחרורי עבדים דתן דהא אינו שווי' דבגט אפי' אי אמר תן לא יתנו לאח"מ דחוב הוא לה אבל בשחרורי עבדים לא יתנו לאח"מ דווקא אם אמר תנו אבל אי אמר תן גט שחרור יתנו ל"מ דהא זכות הוא לו ותן כזכי דמי ומש"ה מפרש רש"י דתן כזכי לא מהני אלא לענין דלא יכול לחזור אבל לגט לא הוי כזכי וא"כ הם שווים בזה לענין גוף גירושין דאינו ל"מ אפי' בגט שחרור אם אמר תן אפ"ה אינו גט ל"מ ול"ק בדף י"ג נמי מוכרח רש"י לפרש דלא גרסינן תן דתוס' והרשב"א כתבו דלכך לא יתנו לאח"מ ולא כופין היורשים לשחרר משום מצוה לקד"ה דמתני' כהך תנא דתנו הני ככתבו ולא כשחרור ע"ש בהרשב"א ואמו' דזהו דווקא אי יכול לחזור שייך שפיר למה אין כופין היורשים דהק' מפרש דהטעם הוא דאין כופין היורשים דהוא לא צוה לשחרר אלא משום משחק עמם אמר כן אבל אם אינו יכול לחזור ל"ש משום משחק אמר הכי דהא מהני לענין דלא יכול לחזור והאיך ישחק והא כופין אותו בב"ד ובוודאי כופין היורשים נמי לשחרר אבל אם יכול לחזור יכול לומר כר"ן דאין כופין היורשים ולפ"ז משו"ה מפרש רש"י דלא גרסינן תן במתני' דאי גרסינן תן א"כ מהני זה דלא יכול לחזור כדמפרש רש"י דף ט' ול"ל קתני ברישא כופין את היורשים לשחרר דהא ל"ש משחק ומ"ה מפרש רש"י דלא גרסינן תן אלא תנו וא"כ יכול לחזור ול"ק למה אין כופים היורשים י"ל דמתני' אתי' כר' כמפ' הרשב"א ושפיר פרש"י תרווייהו ולמ"ק תוספו' מידי ודו"ק

אך ק' לפ"ז מאי הכריח רש"י לפרש ד"ה הא לא משך והא אתיא למ"ד דלא מצוה לקד"ה מנ"ל לגמ' לומר דאתי כמ"ד מלקד"ה בשלמא בלא הנ"ל י"ל דמתני' איירי כר' כדמפרש הרשב"א וקו' הנ"ל במק"ע מנ"ל כו' ול"ק מרישא ואאדמו' דרש"י הוכיח דסוגיא קאי למ"ד דל"א מלקד"ה ונקדים מה דהק' אמו' על תוס' ד"ה אית דגרסי וכו' וא"ת ולוקי במתנה אפי' אין ציבורין ותי' דתוס' דבב"ב שמעינן דברי ש"מ ככתובין וכמסורין דמי והכא אשמועינן בפקדון היכא דאמר תנו ל"א שלא להשביע בניו אמר כן ק' לגי' דידן איירי מתני' במתנה ומאי קמ"ל הא מוכח מב"ב דדברי ש"מ ככתובין כו' ואמו' דאי' בב"ב דקמ"ח ע"א אר"נ ש"מ שאמר הלוותי לפלוני ופירשו הגמ' והא ליתא בברי ומפרש תוס' ד"ה ש"מ אע"ג דאי' בברי דיכול להקנות אגב קרקע דזה לא מהני דצריך להיות דווקא בברי שיוכל עי' קנין גמור והלוואה לא יוכלו להקנות ומשני ר"פ הואיל מהני בש"מ ורב אחא ברי' דר"א הואיל דאי' בברי ובמ"ש והק' אמו' דהכא על מימרא דרב ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי נותנין נמי ק' קו' הגמ' התם הא ליתא בברי דהא מעות הוא ומטבע אינה נקנה בחליפין והוא ביד אחר ול"ש משיכה וצ"ל כדמשני ר"פ התם הואיל ויורש יורשה מש"ה מהני ואמו' דאינו מוכרח לכך אלא לגי' דידן דקאי מנה זה אמתנה דא' לא אמר מנה זה א"כ במחנה נמי ניחוש דלמא מנה קבור קאמר אע"כ דאמר מנה זה ומוכרח לומר דמנה הוא בעין וע"ז כוון וא"כ ק' הא ליתא בברי דמטבע אינו נקנה בחליפין כו' כנ"ל הואיל ויורש יורשה וא"כ ל"ק מאי קמ"ל הא מוכח מבכל דדברי ש"מ ככתובין וכמסורין דמי כו' די"ל דקמ"ל אע"ג דליתא בברי מהני הואי ויורש יורשה ומב"ב אינו מוכח אלא במצוה מחמת מיתה כדמשני הגמ' התם אבל לאית דגרסי וא"כ לא קאי מנה זה אמתנה ובמתנה איירי וסתמא דאמר מנה לפלוני מנכסי יכול לומר דכוונתו הי' על שוה כסף מטלטלין דשווי' מנה, ול"ק הא ליתא בברי אי איירי יכול ברי להקנות בחליפין ואינו