גבורת יהונתן עד

דמי' ול"ק ק' תוס' אלא לר"ז קו' מהרש"א אינו אלא לר"פ כנ"ל ולמ"ק מהרש"א מידי על תוס' דלר"פ באמת למק' תוס' מידי אלא לכו' ולדידי' אינו קאי במתני' זה כנ"ל ודו"ק היטב

אך אאדמו"ר דמהרש"א הוכיח דתוס' סבר דאפי' לתי' תוס' דבמתנה ל"א תן כזכי דמי אפ"ה ל"א תן כזכי דמי אלא היכא דמסר לו מיד ליד ופסק נמי במתנה ל"א תן כזכי ולפי משמעות תוס' בדף י"ח א' אינו מוכרח לב' סברות אלא אי בעינן מסר מיד ליד אי במתנה ל"א תן כזכי דמי והוא פסק ב' סברות בשם ר"ת ולפי הנ"ל א"ש דמוכרח לומר אפי' לתי' תוס' דבמתנה ל"א תן כזכי אפ"ה בעינן אי מסר מיד ליד דלכאורה צריך לדקדק בלשון תי' דתוס' דל"א תן כזכי אלא היכא דמסר מיד ליד ומתני' לא משמע הכי דאיירי מיד ליד ועוי"ל דיכול לאוקמו' מתני' במסר מיד ליד ול"ק במתנה דל"א תן כזכי דמי וא"כ מוכח אפי' א"א צריך דווקא מסר מיד ליד אפ"ה ל"א תן כזכי דמי במתנה דאלת"ה ק' לאוקמו מתני' במסר מיד ליד רק ק' א"א במתנה ל"א תן כזכי וא"כ מאי מוכרח לומר דצריך דווקא מיד ליד ואאמ"ו דהוכיח לכך דאל"ה ק' לר"ז דמפרש דמתני' איירי במ"ש וא"כ איירי דהגט הוא בעין ונטל מחיים וא"כ למה קתנו ברישא גט שיחרור לא יתנו לאחר מיתה הא תן כזכי דמי ול"ל דמוקי מתני' כר"מ וא"כ הוא חוב לעבד כנ"ל ק' למה הוא חוב לעבד כיון שלא בפניו הוא ואין חבין כו' אבל אי איירי במ"ש והוא בפניו ורוצה בב"ד מודה ר"מ דזכין לו וא"כ ל"ל יתנו לאח"מ וצ"ל דתן אינו כזכי אלא כשמסר מיד ליד ורישא לא איירי במסר לו מיד ליד ופסק הטור שפיר תרווייהו דל"א תן כזכי אלא היכא דמסר לו מיד ליד ופסק נמי במתנה תן לא כזכי דמי וא"כ מק' מהרש"א שפיר האיך מפרש תוס' דלא קתני זה במתני' הא לר"פ ג"כ קאמר זה במתני' ועפ"י הנ"ל קו' תוס' קאי אפי' לר"פ ול"ל כנ"ל דלר"פ ל"ל דמתני' איירי בהושלש מתחילה לכך דא"כ האיך קתני ברישא לא יתנו לאח"מ הא תן כזכי דמי הא לפי הנ"ל מוכח דצריך דווקא מסר מיד ליד לר"ז ובזה לא נחלקו ר"פ ור"ז דלר"ז צריך דווקא במסר מיד ליד ולר"פ א"צ מסירה מיד ליד או לר"פ ל"א תן כזכי אלא היכא דמסר לו מיד ליד וא"כ קאי קו' התוס' אפי' לר"פ ומק' מהרש"א שפיר מאי תי' תוס' דלא תני זה במתני' הא קתני זה במתניתי' לר"פ דאי לא תני זה חיישינן למנה קבור ודו"ק

ואמו' דתוס' למק' מידי על רש"י בגיטין דף ט' ב' בד"ה לא יתנו לאח"מ ע"ש מה שמק' תוס' דרש"י סותר דבריו ואאמו' דרש"י מוכרח לפרש תרווייהו די"ל דרש"י סבר אפי' היכא שלא מסר מיד ליד נמי אשמועינן אמרינן תן כזכי דמי ומש"ה הוכרח רש"י לפרש תן כזכי אינו אלא לענין דלא יכול להחזיר אבל משוחרר אינו עד דמטי לידי' דאל"ה אלא דתן כזכי אפי' משוחרר מק' לר"ז ע"כ מתנ' איירי בנטלתו מחיים דהא מוקי מתני' במ"ש וא"כ האיך קתני ברישא לא יתנו לאח"מ הא תן כזכי דמי ומש"ה מפרש רש"י דתן כזכי אינו אלא לענין דלא יכול לחזור אבל אינו משוחרר עד דמטו לידי' רק לפ"ז מי הכריח רש"י לפרש דלא גרסינן תן במתני' הא אפי' אי גרסינן תן נמי ל"ק ל"ל ותנו לאחר מיתה שיחרור לרבנן דהא תן כזכי דהא לפרש"י אינו אלא לענין חזרה דאי גרסינן קושי' הגמ' במק"ע ר"ז מ"ט לא כר"פ ול"ל כדמשני הגמרא וא"כ למה תני תנו אפי' כתבו נמי דלמא מש"ה תני תנו במתני' דאשמועינן אפי' אמר תנו לא יתנו לאח"מ דתן כזכי אינו אלא לענין חזרה אבל לענין שיחרור לא הווי עד דמטי לידי מש"ה מפרש רש"י דלא גרסי' תן במתני' ואי אפי' לא גרס במתני' תן נמי מוכח כדפירש"י דף ט' דלא מהני אלא לענין חזרה דאל"ה ק' לר"ז מרישא וא"כ למ"ק התוס' מידי ודו"ק, ואאמו"ר אופן אחר דמהרש"א הוכיח דאפי' במתנה תן לא כזכי דמי אפ"ה בעינן מסירה מיד ליד דתי' הנ"ל דוחק דעל קו' הנ"ל מה שמק' על ר"ז הא תן כזכי דמי וא"כ למה תני ברישא לא יתנו לאח"מ די"ל כדפי' תוס' בב"ב בד"ה תנו מנה דאיירי שהוא אינו ברשות הנפקד עכשיו אך אאדמ"ו אופן אחר ובזה מתורץ נמי מה דתמי' על הטור דכבר כתבתי דזה מוכח אעפ"י דלא אמרינן תן כזכי אלא היכא דמסר לן מיד ליד אפ"ה מוכרח לומר דבמתנה לא אמרינן תן כזכי דמי דאל"ה ק' ל"ל מוקי מתני' כשמסר לו מיד ליד והטעם משום דתן כזכי דמי אע"כ דבמתנה ל"א כזכי דמי אך ק' לר"ז ע"כ איירי דהגט הוא בעין דהא חוב מהני במ"ש וא"כ איירי דנטלתו מחיים ואנן פסקינן בשו"ע אעפ"י במתנה תן לאו כזכי דמי אבל אי אמר בפי' זכי קנו ואפי' במתנה ולפ"ז ק' לר"ז דאמר מ"ש אינו קונה אלא בפקדון למאי צריך לתקן מעמד ג' הא יכול לומר זכי ובמתני' נמי יכול לאוקמו דאמר זכי וצ"ל דזכי לא מהני אלא כשמסר מיד ליד ה"ה היכא דתן כזכי דמי לא מהני אלא כשמסר לו מיד ליד ופי' הטור שפיר דמוכרח לתרווייהו ולפ"ז י"ל קושי' תוס' לוקי מתני' בהושלש מתחלה קתני נמי לר"פ ול"ק מרישא דמתני' הא השתא מוכח לכל התירוצים דל"א תן כזכי אלא היכא דמסר לו מיד ליד ומק' תוס' שפיר וע"ז תוס' דלא קתני במתני' זה ומ"ק מהרש"א שפיר הא לר"פ קאי זה במתני' כו' ודו"ק, ולפ"ז למק' תוס' בד"ה מידי קסבר ר"פ וכו' ל"ל מוקי רב מתני' בברי ובמ"ש אפי' בלא ציבורין די"ל דהכי קאמר הגמ' ר"פ מ"ט לא כר"ז דל"ל דמש"ה לא כר"ז דהאיך קתני ברישא לא יתנו לאח"מ דהתי תן כזכי דמי די"ל כנ"ל הא צריך דווקא מסר מיד ליד וליכא להק' דלמא ר"פ סבר דא"צ מיד ליד די"ל דע"כ מוכח אפי' לר"פ דצריך מיד ליד דאל"כ ק' לס"ד סבר ר"פ נמי דלא תקנו מ"ש אלא בפקדון וא"כ אי סבר דתן כזכי אפי' היכא דלא מסר לו מיד ליד וא"כ מאי צריך לתקן מ"ש הא יכול לומר זכי דוודאי מהני אע"כ לר"פ נמי צריך מסר מיד ליד וא"כ אפי' אי אמר כר"ז ל"ק מרישא וא"כ פה"ג שפיר מ"ט ל"א כר"ז וע"ז משני הגמ' דר"פ סבר דמ"ש מהני בין במלוה כן בפקדון ול"ק לוקי מתני' במ"ש ק' כנ"ל איך תני ברישא לא יתנו לאח"מ הא תן כזכי ול"ל הא צריך מיד ליד ק' מנ"ל דלמא ר"פ סבר דא"צ מסירה מיד ליד ול"ל כנ"ל א"כ מאי צריך לתקן מ"ש הא יכול לומר זכי די"ל דמש"ה תיקן מ"ש משום מלוה דלא מהני זכי' כיון דליכא בעין במה יזכה וא"כ ק' שפיר מרישא ול"ל יתנו לאח"מ ומ"ה לא מוקי ר"פ במ"ש ולמ"ק תוס' מידי ודו"ק

ולפ"ז אאמו' מפרש מהרש' שפיר בב"ב בד"ה תנו מנה כו' ומפרש תוס' דלאו סברא היא דא"כ ר"ז ור"פ יחלוקו ברישא דלר"ז איירי רישא במ"ש ולר"פ איירי רישא בכתבו ותנו ע"ש ומפרש מהרש"ל דיחלוקו בגוף הדין לר"ז לא מהני מ"ש בשטר ולר"פ מהני מ"ש בשטר והקשה מהרש"א מי הכריח לומר דפליגי בגוף הדין דלמא רק באוקימתא ולפי הנ"ל מפרש מהרש"ל שפיר דתוס' מפרש בב"ב בד"ה תנו מנה וע"כ צ"ל דמתני' איירי במ"ש ולא מהני מ"ש בשטר אעפ"י דלגוף השטר מה ששוה הנייר מהני מ"ש אבל לענין מה שכ' בתוכו לא מהני מ"ש אך אאדמו' תי' אחר דלפי תי' תוס' דמ"ש לא מהני לענין מה שכ' בתוכו וא"כ יכול לומר דזהו דווקא למ"ד מ"ש לא תיקן אלא בפקדון אבל למ"ד דסבר מ"ש תקון בין במלוה בין בפקדון וא"כ כי היכי דמ"ש מהני במלוה דזה נמי אינו אלא שיעבוד הה"ד נמי מ"ש מהני לענין מה שכ' בתוכו דזהו נמי שיעבוד וא"כ א"ש דר"פ ור"ז נחלקו בגוף הדין אין שייך מ"ש בשטרות דהא נחלקו אי שייך במלוה בין בפקדון ובאמת א"צ ציבורין דא"כ ק' לדידי' מרישא דלדידי' מהני מ"ש בשטר אפי' מה שכ' בתוכו כמו מלוה וא"כ למה קתני ברישא לא יתנו לאח"מ ומשו"ה מוקי מתני' בש"מ