גבורת יהונתן טו

הכונות בפסוק אדני שפתי תפתח וכו' מלבד שאר כונות התפלה כמבואור בהאר"י ז"ל ובס' משנת חסירים וכו' ובחול הגידו לי משמו שאין מאריך בתפלתו וכו' ואמרתי שבודאי הוא מחמת טרדות הלמוד וטרדא דצבורא אינו מאריך בחול וגם האי גברא בהאי פחדא יתיב וכו', וכן בקשתי מרום הוד פמה"ד הודיעני נא את דרכיך ואדע להתנהג כמהו כמוני ותאמר ידעתיך בש"ם בשמות הקדושים אשר ע"פ זוהר הקדוש המה מוקדמים לתורה ולש"ד לכוין בהם וכו' אבל ההכרח וכו' כי מחמת מרדות הלמוד והצבור א"א לכוין היטב ופן ח"ו אהי' זריז ונפסד וכו' וזאת תשו' רבינו יהונתן שם, האירו לנגד עיני גי"ה וכו' ומ"ש מחמת כוונת התפלה, האמת אתו כי בשביל בטול תורה וגם רבו הטרדות טרם בואי לבכה"נ ובצאתי עד שאני צריך חיזוק גדול ורחמי השמים לבל יתבלבל כוונתי בתפלה ואין לי כח לשהות שעה אחת ולכוון דעתי בצורת עליונים ולחבר מחשבתו ולדבק נפשו בזה ולכן סדרתי לעצמי הכונות בקצרה לפי האר"י ז"פ וזוה"ק כדי שלא יהי' כ"כ ארוך אך מ"מ אין כ"כ בקצרה אשר על הרוב הצבור אומרים קדיש על עלינו ואני עדיין בעמידה זו תפלה ואם כי ילעגו עלי וצחקו צעירים, אני מנעלבים בזה וזה חלקי מכל עמלי שעה זו שאני עומד לפני שומע תפלה וכוונתי רצוי' לפי סדר השתלשלות ושליבות המרכבה, ומי יתן והי' נזדמן לדבר עם מעלתו פא"פ הרבה דברים יש לרצות וסגר עלי המדבר, ובעוה"ר גלילות זו הכל וכו' וה' יערה עלינו רוח קדשו ממרום, ויתר מזה אין אתי כעת, עד פעם אחר אי"ה ביותר כי טרדות תחלת הזמן לחצי למהר לכלות מעשי כי אין לי פנאי אפי' לבלוע רוקי, ממני וכו' יהונתן חפק"ק אה"ו ו' כסליו את"ן חיי"ם לפ"ק וכו' עכ"ל

, והנני לרשום ולחשוב איזה מתלמידיו ה"ה הגאונים הגדולים. א) הג"מ זרח איידליץ ראב"ד ור"מ בק"ק פראג בעהמח"ס אור לישרים (ושם בדרוש ב' הוא מספיד את רבו וכו' וד' כהמשך דבריו לאו מטעם רבי מרובים אצרנו לקרוע אלא מטעם אב"ד דיהונתן זה אב"ד ולא לנו לבד שנודע לכל שטרם נסיעתו מפה הי' ממלא מקום לכל הגולה הנודע לנו כמהו ומדריך ומיסר במוסר התורה ומרביץ תורה אשר לו תלמידים למאות ולאלפים השם ישמרם לנצח וגם מי שיש לו יתד בחכמה אמתית היא חכמת הקבלה יעידון ויגידון שלא נודע לנו וכו' כמוהו, וא"כ אלו היו רוצים כל בני הגולה לבחור אב אחד לכולם בודאי הי' נבחר הוא וא"כ כיון שהיה חד בדרא וכו' עיי"ש). ב) הג"מ לייב קסוויץ ראבד"ק פראג הנזכר בצל"ח פסחים דע"ו, ג) הג"מ יעקב אייבעשיץ מוואדיסלאוו בן אחיו הנ"ל, ד) הג"מ משה קוטנא המדפיס ספר קשת יהונתן הנ"ל, ה) הג"מ אברהם הלוי מק"ק לאנקאטש בעהמח"ס החכמה וס' שלש שיטות נזכר בשה"ג החדש, ו) הג"מ משולם זלמן הכהן אבד"ק פיורדא בעהמח"ס בגדי כהונה, ז) הג"מ חיים יחיאל אבד"ק שטענגער נזכר בשה"ג, ח) הג"מ חיים כהן אבד"ק פינסק נזכר בשה"ג, ט) הג"מ שמואל האלברשטאט אבד"ק האנגינוי ומדינת עלזאס נזכר בלוחות עדות ושה"ג י) הג"מ שמעון מו"ץ בווילנא נזכר בל"ע ובשה"ג, יא) הג"מ נפתלי הירש וואשרטריילונג אב"ד דכל מדינת העסין נזכר בל"ע (ובתוך דבריו הוא מרבה לספר ממעשיו ומנהגיו הקדושים שראה מרבו כמה שנים שהיה בביתו וסמך על שולחנו, וזה תורף דבריו, שמעולם לא ראיתי איש מי שמקונן ומיצר ודואג ונאנח ונעצב על חורבן ב"ה כמוהו, שמים יעידון שבכל תפלותיו עיניו זלגו דמעות כנהר שוטף ומקונן על הב"ה החרוב על אריכות הגלות וכו' ומיום דעתי אותו התבוננתי וראיתי איך דמוע תדמע עינו בתמידות בזעקה גדולה ומרה על סוכת דוד הנופלת וכו' ונוסף על זו כאשר קרבו ימי המצרים י"ז בתמוז וכו' צרח בקול מר ברבים לקונן על החורב, ורבים השיב לעבודת ה' בהתעוררות אשר התעורר וגעה בבכי ממש אכן מקיר זעקה, והנה לספר וכו' מעלת חסידותו ופרישותו תוקף אמונתו עוצם ענותנותו וכו' ומאס ושקץ תענוגי גופים וכו' לא ראיתי כל ימי השבוע קביעות לסעודה ואף בעת אכלו ממש לא זז מחשבתו מד"ת וכו' ואם אספר כחול ירביון רק כל מעשיו ופעולותיו כולם לש"ש וכו', על כל גדר מצות מד"ס מסר נפשו מעולם וכו', לדבר מצוה הזיל מכספו וזהבו בלי סכום וערך, מגיד אני עליו שפ"א בפראג בהיותי אצלו סמוך לשלחנו בזבז בעד אתרוג מהודר לערך עשרים ר"ט דהיינו וכו' בנה סוכה וכו' עד שהוציא קרוב למאה הגרים וכו', כל הון ביתו כלא נחשב לו נגד אהבת ד' ומצותיו וכו' נדד שנה מעיניו כל ימי השבוע ממש לא שכב בשעה שב"א ישנים היא מייגע ומתאמץ בתורת ה' וכו', פ"א בהיותו בעיר ווינא לערך רביעית שנה בשובו לביתו הצטער על בטול תורה שהיה לו שם והתחיל ללמוד משניות וכו' ויהי בשבת ב' לקחתי משניות זרעים בידי וחזר אותו בע"פ מבלי טעות וכן עשה בשבת שלאחריו בסדר מועד וכן בששה סדרים וכו' ומקיים מחז"ל ממית עצמו על ד"ת ולמד תורה כולה לשמה וכו' עיי"ש תפארת מעשיו הנוראים **(הערה אשתמיט ליה להה"ג הנ"ל עוד תלמיד מהנודעים הרה"ג מ' הלל מק"ק שטאמפי שהדפיס ס' חדושים על הרמב"ם ה' א"ט בשנת תקנ"ז, יחז"ה.)**, מתוך קצת הדברים מעט מהרבה שהעתקתי רואין אנו שלא לחנם זכה להיות נקרא בכל העולם עד היום הזה בשם "רבי ר' יונתן" זכותו יגן עלינו ועכ"י

והנני לסיים באיזה מלין בד"ת בנוגע לדברי קרשו של רבינו בס' חסדי יונתן (ח"ב פ' בשלח) ברש"י כי השבע השביע, דמקשים העולם, למה לא הקשה הרש"י הקושיא ולמה מקודם ותי' דאיתא במדרש הים ראה וינס עצמית של יוסף ראה, ולפי"ז לא יכול להשביעם שישאוהו מיד דהוצרכו עצמות יוסף שבזכותו יקרע הים אכן זאת רק אם לקיים שבועת אברהם אבינו לאבימלך, אכן התינח אם הבנים צריכין לקיים שבועת אביהם אבל אם לא היו רשאין לעבור ד"א פלשתים וא"כ בל"ז לא קשה ולמה דהא הי' צריכין לזכות לקרי"ס אבל כיון דהשבע שישביעו לבניהם א"כ הבנים א"צ לקיים שבועת אביהם, וא"כ לא יעברו דרך ים סוף ולמה לא השביע שישאוהו מיד ומבואר דבריו על פי דברי קדשו של רבינו בס' חסדי יהונתן ע"ש: דברי שארו אוה"נ אהבת עולם דושת"ג צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק