גבורת ארי על יומא לד.

ונסכים למוספים זבח ונסכים כלומר דאין להפסיק בקרבן א' ביניהן וק"ל הא אמרינן בפ"ד דמנחות (דף מ"ד) ומנחתה ונסכיה הבא מנחה ואח"כ הבא נסכים ר"א זבח ונסכים הבא זבח ואח"כ הבא נסכים וקא' דמנחתם ונסכיהם מבעי ליה דאפי' בלילה ואפי' למחר וזבח ונסכים מבעי ליה לכדזעירי דאמר אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח ומסקינן אלא ה"ט דרבנן דכתיב עולה ומנחה ורבי נמי ה"נ עולה ומנחה ומסקנא דשמעתא בבאין עם הזבח דכ"ע לא פליגי דמנחה ואח"כ נסכים כי פליגי בבאים בפני עצמן דרבנן סברי באין בפ"ע כבאים עם הזבח דמי ורבי התם הוא איידי דאתחיל באכילה גמר לה לכולי מילתא דאכילה אבל בפני עצמן נסכים עדיפי הואיל דמתאמרה שירה עליה והשתא סוגין דהכא ניחא לפי מסקנא דהתם בהא דמנחה קודמת לנסכים דהא כתיב עולה ומנחה אבל בהא דמייתי לנסכים קודם למוספין מדכתיב זבח ונסכים קשה הא מבעי ליה לכדזעירי דאין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח: