גבורת ארי על תענית כה.

חד בי שמשי פי' רש"י כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי טעם ובפרק הנושא (דף ק"ב) גבי רבי דכל בי שמשי הוה אתי לביתיה פירש רש"י בי שמשי ערב שבת. ונראה בעיני לפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידין אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך קרי ליה בי שמשי:

אמר איכו נימטו כשוריך. קשה לי הא אין ראוי להנות ממעשה נסים כדאמרי' לעיל (דף כ"ד) גבי חזאי כו' והוי סמידא דאמר להו רב מרי מהא לא תזבנון דמעשה נסים הוא והכי נמי פירש רש"י גבי אכלבא דאלעזר דנתמלא חיטי על ידי נס דאמר לבתו הרי הן הקדש עליך משום דאסור להנות ממעשה נסים והכי נמי אמרי' בסמוך גבי נר של חומץ שנתחלף בשל שמן שהיה דולק עד שהביא ממנו אור להבדלה הדליקו ממנו נר להנות בו ונר של מעשה נסים כיבה ויש לומר דודאי למי שנעשה הנס בשבילו אינו מן הראוי שיהנה ממעשה הנס וכל הני בשבילן ובזכותן נעשה הנס דחלא הוי סמידא בזכות הציבור נעשה הנס וכן כולן אבל ההיא דכשורי לא נעשה הנס בשביל איכו אלא בשביל ר"ח שפיר דמי לאיכו ליהנות ממנו:

אמר רב פנחס מעשה ועבר אדם א' כו' קשה לי אכתי תקשה אטו משום הכי דהיה דמיו בידה עבר על דברי חכמים שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל ועוד הא אפשר לקנות דבר אחר בדמי אבידה ומצאתי כתוב שפירשו התוס' הוו ליה הני עיזי אמרו הגאונים מציאה היה ולא נודע לבעלים והוה ליה שומר אבידה והטעם שאמרו כן משום דאמרינן לעיל די לו בקב חרובין אלמא דלא היה לו מידי אלו דברי התוס' משמע דלא גרסינן בגמרא את כל זה מור"ח מהיכן הוו לו עיזי עד והן הן עיזי דאייתי דובי בקרנייהו וכי תימא אכתי תקשה כיון דאין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל הוה ליה למכור העזים ולא לעבור על דברי חכמים אע"ג דתניא בפרק ב' דבבא מציעא (דף כ"ח) כל דבר שעושה ואוכל כגון פרה וחמור מטפל בהן עד י"ב חודש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן ואמרינן התם תרנגולת כבהמה גסה מפני שמטלת ביצים וא"כ איכא למימר דהעיזים נמי דינא הכי דמטפל בהן שנים עשר חודש מפני שחולבות ואיכא למימר דבמקום מצוה דהשבת אבידה לא גזרו רבנן ומותר למוצא לגדל בהמה דקה כל זמן שמחוייב לטפל בה דאין זה נראה דאין יפה כח המוצא מכח הבעלים עצמן ונראה לי דר"ח גדל להני עיזי במדבר או ביער דשרי וכדתנן בפ"ז דבבא קמא אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל ובגמרא תניא אבל מגדלין בחורשין פירוש ביערות שבארץ ישראל: