גבורת ארי על תענית כב.

אי נמי בשדה ביום משולחת בשדה בלילה אינה משולחת. זו היא גי' ספרים דידן והא ודאי גירסא משובשת היא דא"כ מה בין עיר לשדה אלא ודאי הכי גרסינן אי נמי בשדה ביום אינה משולחת ולא גרסינן בשדה בלילה כלל ובפירוש רש"י בספרים דידן והא דקתני נראתהביום אשדה קאי דאם נראתה בשדה ביום אינה משולחת וזהו שיבוש נמשך משבוש הקדום ומניה וביה מוכח שהוא שבוש דמתחיל נראתה ביום אשדה קאי ומסיק דאם נראתה בשדה ביום אינה משולחת הא בברייתא קתני נראתה ביום משולחת אלא ודאי טעות סופר הוא וכן צ"ל והא דקתני נראתה ביום לאו אשדה קאי:

טרפה ב' בני אדם כאחד. נ"ל דהאי כאחד לא גרסי' גם בברייתא לא גרס כאחד דאם טרפה ב בני אדם כאחד אפילו לא אכלה אלא א' מהן אין זה הוכחה שהיא משולחת מדטרפה ב' כיון דבחדא טריפה טרפה לשניהם ואכלה א' מהן מיהו קשה לי למה ליה לאשמעינן בטרפה ב' בני אדם ולא אכלה אלא אחד מהן לאשמועינן בלא טרפה אלא אחד ולא אכלתו דהוי משולחת דהא חד טעמא לשניהם כיון דטרפה שלא לצורך אכילתה ודאי משולחת היא:

ויש לומר ע"ד שפירשו התוס' טרפה שנים ואכלה אחד מהן ה"ה טרפה שנים ולא אכלה אחד משולחת והא דנקט אכלה אחד מהן רבותא הוי דאע"ג דאכלה אחד הוי משולחת. והכי נמי משום הכי לא קאמר טרפה אחד ולא אכלתו הוי משולחת דרבותא הוי בטרפה שנים אע"ג דאכלה אחד מהם הויא משולחת מיהו לא דמי כל כך בשלמא טרפה שנים ואכלה אחד שפיר הוי רבותא יותר מלא אכלה אחד מהם דאע"פ שאותו שאכלה אין לו ענין לומר שמחמת שהיא משולחת טרפתו אלא מחמת שהיא רעיבה אפילו הכי הויא משולחת ואי הוי תני טרפה שנים ולא אחד מהן ה"א דאינה מוחזקת למשולחת עד שתטרוף ב' בני אדם שלא לצורך אכילתה אבל טרפה שנים ואכלה אחד אינו רבותא יותר מלא טרפה אלא אחד ולא אכלתו ואי הוי תני טרפה אחד ולא אכלתו דהוי משולחת ממילא ידענו דה"ה לטרפה שנים ואכלה אחד דהוי משולחת על ידי זו שלא אכלתו וכי ס"ד דע"י זה שאכלה יצאת מחזקת משולחת אפילו על זה שלא אכלתו הא ודאי אין סברא לומר כן תדע מדפריך אהא דטרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהן משולחת והא אמרת אפילו רצתה לימא דרבותא קמ"ל דבשלמא רצתה לחוד ולא השיגתם ולא טרפה אפילו אחד מהם רעי טפי דהא ודאי בע"כ ברצתה לחוד לא מחזקינן לה בסתמא דמחמת שהיא רעיבה רצתה אחריהם לאכלם אלא שברחו מידה אלא ודאי מסתמא מחזיקינן אותה במשולחת ולא ברעיבה וכיון שכן יש לומר דרבותא קמ"ל בהא דאכלה אחד מהם דלא מבעיא רצתה דהוי משולחת ולא אמרינן דמחמת רעבון עשתה אלא אפילו טרפה שנים ואכלה אחד לא אמרינן דעל ידי זה שאכלתו יצאת מחזקת משולחת אפילו אאידך שטרפה ולא אכלתו קמ"ל דאפילו הכי הוי משולחת אלא ודאי אין זה סברא ואכתי תקשה הוי ליה למימר טרפה אחד ולא אכלתו דהויא משולחת והוא הדין ממילא ידענא לטרפה שנים ואכלה אחד ויש לומר דמשום הכי לא קאמר טרפה אחד ולא אכלתו (חסר):