גבורת ארי על תענית כא:

הותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם בפ' י"א דמנחות (דף צ"ה) רמינן לה אהא דתניא בשעת סילוק מסעות זבין ומצורעים משתלחין חוץ למחיצתן ומשני לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתניא ר' אליעזר אומר יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר כו' אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין ע"כ וקשה לי איך מוקי להא דהוגללו הפרוכת דאמר ר' יוסי הותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם כר' אליעזר דמקיש זבין ומצורעין לטמא מת לענין פסח הבא בטומאה הא לא דמי דבשלמא התם דאיכא מחנה שכינה לפנינו ואפילו הכי אין טמאי מת משתלחין דרחמנא התיר לטמא מת בצבור כדכתיב איש כי יהיה טמא לנפש איש נדחה ואין צבור נדחין אלא עבדי בטומאה שפיר יש להקיש זבים ומצורעים לטמאי מת אבל בהא דהוגללו הפרוכת הא דאין טמאי מת משתלחין לאו משום דהותר להם טומאה אלא דאין כאן מחנה שכינה לגמרי ולא משום דהותר להם לטמא מת לכנס למחנה שכינה ואיך דנין אפשר משאי אפשר דהא דאין טמאי מת משתלחין ממחנה שכינה משום דאי אפשר הוא דהשתא אין מחנה זו כלל בעולם אבל זב שאסור נמי במחנה לויה ומצורע אפילו במחנה ישראל אסור אפשר להם להשתלח ממחנות אלו דהא איתנהו בעולם ולא דמי למחנה שכינה דטמא מת הכי נמי דמשתלחין ממחנה לויה וישראל. והשתא לא מבעיא למאי דמשני רב אחדבוי בפרק דר' דנדה (ד' ל"ז) דתניא כימי נדתה תטמא כימי נדתה כך ימי לידתה מה ימי נדתה אינן ראוין לזיבה ואין ספירת ז' עולה להם אף ימי לידתה כן ופריך וכי דנין אפשר משאי אפשר פירוש לידהאפשר בימי ספירת זיבה נדה אי אפשר ושני רב אחדבוי הא מני ר' אליעזר היא דאמר דנין אפשר משאי אפשר פירוש דיליף בפ' התודה (דף פ"ב) דפסח דורות אינו בא ממעשר שני אע"ג דאפשר מפסח מצרים דלא אפשר דאכתי לא היה מעשר שני בעולם אבל לר' עקיבא דפליג אדר' אליעזר התם וסבירא ליה אין דנין אפשר משאי אפשר ליכא למימר הא הקישא דלידה לנדה וה"ה נמי דלא מקיש זבין ומצורעין לטמא מת לענין זה דהוגללו הפרוכת מהאי טעמא. אלא אפי' למאי דמשני עוד התם ע"כ הקישן הכתוב פי' ובהיקש אפילו ר' עקיבא מודה דדנין. אכתי לא דמי דהתם א"צ האי הקישא למידי אחרינא אלא להא דאין ראויין לזיבה לחוד שפיר איכא למימר בע"כ הקישן הכתוב אבל הכא דהקישא איצטריך בלא"ה לדון אפשר משאפשר לפסח הבא בטומאה אע"ג דקי"ל אין היקש למחצה אפ"ה אפשר משאי אפשר אין לדון דהא התוס' הקשו שם אהא דמשני ע"כ הקישן הא בפרק התודה הקשה ר"ע לר' אליעזר וכי דנין אפשר משאי אפשר אע"ג דטעמא דר' אליעזר דדריש הקישא ועבדת שיהו כל עבודות שווים ור' עקיבא נמי אית ליה הקישא דועבדת בפרק מי שהיה טמא (דף צ"ו) ותירצו דהתם לא מצי למימר ע"כ הקישן דאיצטריך הקישא להני דרשות דהתם והכא נמי כיון דאיצטריך הקישא לפסח הבא בטומאה דאפשר תו אין להקיש להוגללו הפרוכת דהוה ליה אי אפשר ולכ"ע אליבא דר"ע בכה"ג אין דנין אפי' בהקישא וכי תימא הא דמוקי להא דהוגללו הפרוכת כר"א היינו אליבא דר' אליעזר דס"ל גבי ועבדת דדנין בהקישא אפשר משאי אפשר אע"ג דאיצטריך הקישא לשאר דרשות אפ"ה תקשה למה ליה לאוקמי התם לאידך ברייתא דבשעת סילוק מסעות זבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן כרבנן דפליגי עליה דלא מקשו זבין ומצורעין לטמא מת לוקמי אידי ואידי כרבי אליעזר דמקיש וההיא דהוגללו כר"א רבו דר' עקיבא דדנין אפשר משאי אפשר ואין זה ר' אליעזר דברייתא דפסחים דקאמר יכול דחקו זבין וכו' דההוא ר' אלעזר בן שמוע תלמידו של ר"ע כדאמרינן בפ"ז דיבמות ואידך ר' אליעזר בן הורקנוס רבו של ר"ע וההיא דסילוק מסעות כר"ע דאמר אין דנין אפשר משאי אפשר:

ויש לומר דניחא ליה לאוקמי חדא מהני תרתי ברייתות כרבנן מלאוקמי תרווייהו כר"א דיחידאה הוא וכרבנן ולא חדא מיהו יש לגמגם קצת על זה דהא השתא דמוקי להא דסילוק מסעות כרבנן משמע דאילו לר"א תלמידו של ר' עקיבא דמקיש אין משתלחין בשעת סילוק מסעות מהאי הקישא ודלא כר"ע רבו דאין דנין אפשר משאי אפשר אלא כר' אליעזר רבו של ר"ע דדן והא קיי"ל ר"א שמותי הוא ולית הילכתא כוותיה אבל אי הוי מוקי תרווייהו כר"א תלמידו של ר"ע עכ"פ האי דסילוק מסעות הוי אתיא כר"ע דאמר אין דנין ומאי טעמא ניחא ליה יותר לאוקמי לתרתי ברייתות חדא כר"א וחדא כרבנן ובע"כ תרווייהו כר"א סבירא להו דשמותי הוא ואין הלכה כמותו מלאוקמי תרווייהו כר"א תלמידו דר"ע ואע"ג דרבנן פליגי עליה ולית הילכתא כוותיה מכל מקום חדא אתיא כר' עקיבא ובהא דסבירא ליה כרבי עקיבא מיהת אליבא דהילכתא אתיא מיהו זה יש ליישב:

וכי תימא איך מוקי להא דר' יוסי דהוגללו הפרוכת כר"א דמקיש ואע"ג דאפשר משאי אפשר הוא וגם הקישא איצטריך בלאו הכי לדאפשר לפסח הבא בטומאה והא סבירא ליה לרבי יוסי בפ"ד דיבמות (דף מ"ו) ואינו גר עד שימול ויטבול ודלא כר' אליעזר דס"ל התם טבל ולא מל הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו. ומאן דסבירא ליה אינו גר קסבר אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמרינן התם א"כ איך מקיש בהא דהוגללו זבין ומצורעין לטמא מת הא הוה ליה אפשר משאי אפשר יש לומר דסבירא ליה לרבי יוסי במה מצינו גרידא כמו גבי גר אין דנין אפשר משאי אפשר אבל גבי הקיש יליף אפשר משאי אפשר דע"כ הקישן הכתוב ואע"ג דמבעיא ליה לדבר אחר שאפשר דנין נמי לשאי אפשר דאין הקישא למחצה:

והמחוור נראה לי דהיינו טעמא הא דמקשי זבין ומצורעים לטמאי מת משום דהרי הקישא עיקר דהכי אמרינן בפ"ו דפסחים דף ס"ז) דר' שמעון דריש יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ואנא אמינא טמאי מתים משתלחין זבין לא כל שכן למה נאמר זב ליתן לו מחנה שניה ויאמר זב ואל יאמר מצורע כו' למה נאמר ליתן לו מחנה שלישית ור"י נפקא ליה הא מקרא ואמרינן ור"י שפיר קאמר ליה ר"ש: