גבורת ארי יומא צז

רגע ורגע מכפר ר' חנניא אומר בסוף פי' סוף היום עם יציאתו מכפר מה [מפקא מביניהון מת מיד פי' בתחילת] היום על דעתא דר"ז כבר כיפר על דעתא דר"ח לא כיפר אר"ז מתניתא מסייע לר"ח חומר בשעיר מה שאין ביוה"כ וביוה"כ מה שאין בשעיר שיוה"כ מכפר בלא שעיר והשעיר אינו מכפר אלא עם יוה"כ וחומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויוה"כ משתחשך ואמר ר' חונא איתותבת קומי ר' ירמיה מברייתא זו דקתני יוה"כ מכפר משתחשך לר' זעירא דאמר כל שהוא וא' תפתר שהיה בדעתן להביא שעיר ולא הביאו פי' וכל שיש שעיר אין יוה"כ מכפר [ונמצא לפי הירושלמי בזמן שיש] קרבן כפרת יוה"כ תלוי בקרבן ואין יוה"כ לחוד מכפר אלא עם השעיר אבל בזמן שאין שעיר יוה"כ לחוד מכפר כל שהוא ואל [תתמה על זה דכהאי גוונא אשכחן גבי] עומר דמתיר חדש דאיכא למ"ד בפ' ר' ישמעאל (דף ס"ח) דבזמן שבהמ"ק קיים עומר מתיר ובזמן שאין בהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר דכתיב עד עצם היום הזה עד עצומו של יום וקסבר עד ולא עד בכלל אלמא אע"ג דעצומו של יום לחוד מתיר בזמן שאין עומר אפ"ה בזמן שיש עומר אין עצומו של יום לחוד מתיר [אלא עם העומר וה"נ] אע"ג דעצומו של יוה"כ לחוד מכפר בזמן שאין שעיר כל שהוא אפ"ה בזמן שיש שעיר אין עצומו של יום מכפר לחוד אלא עם [השעיר ואפי' למ"ד] התם דבזמן שאין בהמ"ק קיים כל היום אסור היינו משום דס"ל עד עצם היום עד ועד בכלל כדאמ' התם ומ"מ נ"ל דהיכא דהביאו שעיר אע"ג דאין [עצומו של יום הכפורים לחוד] מכפר על עבירות שקדמו לשעיר מ"מ על שלאחריו עד שתחשך עיצומו של יום כל שעה ורגע מכפר דלא גרע מזמן [שאין שעיר] וזה פשוט. וכבר נתברר דגמ' דידן ס"ל כר"ז דיוה"כ כל רגע ורגע מכפר מיהו ה"מ בזמן שאין שעיר אבל בזמן [שיש] שעיר אינו מכפר [אלא] עם שעיר על מה שקדום להבאתו אבל על שלאחר הבאתו יוה"כ כל רגע ורגע מכפר אליבא דר"ז מ"מ קשיא לי לפי שיטה זו מהא דפ"ד דכריתות דמאי פריך דהא בין אכילה ושתיה א"א דלא הוה שהות ביום וכפר עליה מאי קושיא דילמא מיירי ההיא דאכל ושתה בהעלם א' בזמן שיש שעיר וקודם הבאתו דהשתא אין יוה"כ מכפר עד שעת הבאתו ולא כל שעתא ושעתא וכל היום שקודם להבאתו אינו מכפר כלל ואין השהות שבין אכילה לשתיה קאי במקום אשם תלוי גם הא דפריך כרת דיממא לרבי היכי משכחת לה ודחיק בדחנקיה אומצא או בסמוך לשקיעת החמה הא שפיר משכחת לה לכרת דיממא בזמן שעיר ובקודם להבאתו מיהו בהא י"ל בע"כ בזמן דליכא שעיר כגון לאחר שנחרב הבית נמי איכא דהא גבי כרת כתיב כל מלאכה לא תעשו חוקת עולם לדורותיכם ומוקי לה הגמ' דמקרא דלדורותיכם נדרש לפניו דמיירי מכרת וכל מקום שנאמר לדורותיכם אף דורות שאחר חורבן הבית נמי במשמע וכדאמ' רפ"ב דכריתות (דף ט') דאמ' התם ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים אף הם פי' גרים לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים ופריך אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים ומשני וכי יגור אתכם פי' סיפא דקרא לדורותיכם משמע אע"ג דליכא מקדש כדפירש"י התם אבל מ"מ קושיא ראשונה ודאי קשיא. עוד פירשו התוס' שם בפ"ק דשבועות בשם י"מ כדברי הר"ן והביאו ראיה מההיא דחומר בשעיר מה שאין ביוה"כ וביוה"כ מה שאין בשעיר וכבר נתברר דא"א לומר כן מההיא דפ"ד דכריתות וגם מדדחיק לאשכוחי כרת דיממא לרבי בדחנקיה אומצא או בסמוך לשקיעת החמה ש"מ דבמת בו ביום קודם הלילה כיפר עליו יוה"כ אפי' שהתוס' פירשו התם דחנקיה אומצא לאו דווקא אלא ה"ה שמת בו ביום ולרווחא דמילתא נקטה דברי תימה הן דאם איתא דמשכחת לה כרת אפי' במת בו ביום ל"ל לדחוקי בדחנקיה אומצא ואין זה רווחא דמילתא אלא דוחקא. עוד פירשו התוס' שם דעיצומו של יום בלא שעיר מכפר קצת ואין כאן כרת גמור וכהאי גוונא אשכחן בפ"ק דזבחים (דף ו') דעולה מכפר על היורש מקופיא ולא מקביעתא והשתא אתי שפיר הא דלא קאמר כגון שמת קודם שנשתלח השעיר או כגון דליכא שעיר כדאמ' לעיל ונ"מ היכא דלא עבד חיצון:

אשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה א"נ הנך אין אחר מכפר כפרתן לכאורה ליכא נ"מ בין הני תרי לישנא מיהו [בכריתות] פ"ו (דף כ"ה) תניא ה' אשמות מכפרים אשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה ואמר' מאי קאמר ואמר ר"י הכי קאמר ה' אשמות מכפרים כפרה גמורה אשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה ודלא כר"א דאמר אשם תלוי בא על ספק נבילה רבינא אמר הכי קאמר ה' אשמות אין אחר מכפר כפרתן כו' והיינו כלישנא בתרא דאם עבר עליו יוה"כ פטור מאשם תלוי והשתא לישנא קמא מפרש למשנתינו כר"י ובע"כ אין אשם תלוי בא על ספק נבילה לתנא דידן ודלא כר"א וללישנא בתרא אפי' כר"א:

חייבי אשמות תלויין פטורין ק"ל הא דתנן רפ"ק דכריתות ל"ו כריתות בתורה ובתוכם האוכל ועושה מלאכה ביוה"כ ותני סיפא על אלו חייבין על זדונם כרת ועל שגגתם חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי חוץ ממטמא מקדש וכו' והשתא האיך משכחת לה על לא הודע דאוכל ועושה מלאכה ביוה"כ אשם תלוי הא כיפר עליהם יוה"כ ופטור מאשם תלוי וכדתנן התם פ"ד (דף י"ח) הרי שבא לידו ספק עבירה ביוה"כ אפי' עם חשיכה פטור פי' מאשם תלוי שכל היום מכפר ועוד ק"ל הא דתניא בפ"ק דר"ה (דף ד') חייבי חטאות ואשמות כיון שעברו ג' רגלים עובר בבל תאחר ר"ש אומר ג' רגלים כסדרן וחג המצות תחילה קא פסיק ותני חייבי אשמות ל"ש אשם ודאי ל"ש אשם תלוי עוברים עליהם בבל תאחר לת"ק בג' רגלים ולר"ש בג' רגלים כסדרן והשתא לר"ש בל תאחר דאשם תלוי היכי משכחת לה הא כיון דבעי ג' רגלים כסדרן מחג המצות עד חג הסוכות הא יוה"כ בינתיים ופוטרו מאשם תלוי לגמרי וקודם שהגיע חג הסוכות פקע חיוב אשם תלוי ממנו לגמרי והניחא לרבנן דאמרי ג' רגלים אפי' שלא כסדרן עובר משכחת לה לבל תאחר דאשם תלוי בנתחייב בו בהני ד' ימים שבין יוה"כ לחג הסוכות דעובר בבל תאחר מיד אחר חג השבועות דהא עברו עליו ג' רגלים אבל לר"ש דבעי כסדרן וא"א בלא יוה"כ בנתיים היכי משכחת לה ולא דמי להא דאמ' התם גבי פסח אי אקרביה אקרביה ואי לא אקרביה אידחי ליה ופי' רש"י ותוס' כיון דזמנו קבוע בע"פ מיד עובר בבל תאחר דש"ה כיון דזמניה קבוע והוא לא אקרביה בזמניה מש"ה עובר אבל אשם תלוי זמנו לעולם אלא יוה"כ במקום אשם תלוי קאי ופוטרו וכיון דלא רמי חיובא עליה מעתה הו"ל כאילו הקריבו ולא משכחת לה לבל תאחר דאשם תלוי אלא בג' רגלים ככל הקרבנות שאין להם זמן קבוע והשתא בל תאחר דאשם תלוי לר"ש היכי משכחת לה ולא עוד דאפי' לרבנן תקשה דהא תניא התם בפ"ק דר"ה א' בכור ואחד כל הקדשים כיון שעבר עליהם שנה בלא רגלים עובר ומוקי במסקנא שנה בלא רגלים בעצרת דפעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' ומעצרת לעצרת משכחת לה שנה בלא רגלים וקפסיק ותני כל הקדשים שאין להם זמן קבוע ואפי' א"ת בכלל והיכי משכחת לה באשם תלוי שנה בלא רגלים הא ע"כ א"א בלא עבר יוה"כ בתוך השנה וכבר נפטר מא"ת והניחא לר"י דאמר בפ"ק דכריתות (דף ז') אהא דתנן התם חוץ ממטמא מקדש וקדשיו שאין מביאים א"ת דהא דלא תני נמי חוץ ממי שעבר עליו יוה"כ דמתניתין מיירי במבעט ביום הכפורים דאין יוה"כ מכפר עליו ניחא דהשתא מ"ל לאשם תלוי דיוה"כ ובל תאחר דאשם תלוי אפי' לר"ש במבעט ואדרבה לר"י כ"ש דניחא טפי הא דלא קתני חוץ ממי שעבר עליהם יוה"כ ובאינו מבעט משום דע"כ מתניתין במבעט איירי דאל"כ לא משכחת לה לאשם תלוי דהני תרתי דיוה"כ אלא לר"ל דאמר מבעט נמי יוה"כ מכפר היכי משכחת לה לאשם תלוי דיוה"כ ובל תאחר דכל אשם תלוי וכ"ת הא דיוה"כ מכפר על חייבי א"ת ה"מ בשאר עבירות אבל בעבירות דיוה"כ גופי' אינו מכפר על אשם תלוי דידיה וחייב להביא לאחר יוה"כ וכהאי גוונא אמר רבא בספ"ק דשבועות (דף י"ג) ובפ"ק דכריתות (דף ו') אליבא דרבי דס"ל יוה"כ מכפר נמי על שאינן שבין דמודה רבי בעבירות דיוה"כ גופיה דאינו מכפר והשתא משכחת לה לאשם תלוי של אוכל ועושה מלאכה ביוה"כ ובהכי הוי ניחא האי דאמרינן בפ"ד דכריתות (דף י"ח) דס"ל לכמה אמוראי אליבא דרבי דידיעות ספק מחלקת לחטאת ופריך רבה ב"ח מה אילו אכל כזית חלב שחרית ביוה"כ וכזית במנחה ה"נ דמחייב ב' חטאות פי' משום דיוה"כ במקום אשם תלוי קאי ופירשו התוס' הא דנקט כזית חלב ולא נקט אוכל היתר דאיכא כרת משום יוה"כ