גבורת ארי יומא לז

מפרשים דס"ל אפי' למאי דמסקינן דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן במקדש אפי' שלא בשעת עבודה ה"מ באותן שאין בהן כלאים אבל באותן של כלאים לא דהו"ל לובש כלאים שלא במקום מצוה כמ"ש שם א"כ א"א לחנכו בח' בגדי כה"ג לחוד בלתי עבודה דא"א משום דבבגדי כה"ג איכא כלאים חושן ואפוד ומעיל וכן אבנט אבל להמפרשים דאפי' ב"כ של כלאים נמי שרי ללבוש שלא בשעת עבודה במקדש קשה אמאי לא חינכו בלבישת ח' בגדים והיפוך צינורא דאביי ל"ל וה"נ למאי דפי' התוס' בשם ר"ת דהציץ מניח כה"ג במצחו בכל שעה אפי' במדינה דכתיב ביה תמיד וכמו שכתבתי שם דא"כ הו"ל לחנכו בלבישת הציץ ובזה ניכר שהוא מחונך לכה"ג וי"ל דלעולם אין היכר לבישת בגדי כה"ג לחוד מחנכתו אלא בעי נמי עבודה מיהו עבודה לחוד נמי לרב אדא בר אהבה ולאביי אין מחנכתו אלא א"כ איכא היכרא נמי דלבישת בגדים בהדי עבודה זו של חינוך והא בלא הא לא סגי וטעמא משום דבעי לחינוך דומיא דמילוי ידים דקרא דהוי כל ז' לכתחילה כדאי' לעיל והיינו בלבישת ח' בגדים עם העבודה כדפי' התם דאין מילוי ידים לדורות אלא בתרתי בלבישה עם העבודה וה"נ ביוה"כ למ"ד אבנטו של כה"ג ביוה"כ לא זהו אבנטו של הדיוט בהא סגי ליה לחינוך דהו"ל דומיא דמלוי ידים דקרא דהוי כל השנה וליכא היכרא דחינוך כה"ג ע"י לבישה אלא בח' בגדי כה"ג שעובד כל השנה בהן עם העבודה מש"ה מלוי ידים דכל השנה אינו אלא בח' בגדים להיכרא וביוה"כ סגי ליה באבנט לחוד עם העבודה כיון דלא זהו אבנטו של כה"ד מיהו ר"פ ס"ל דהיכרא דחינוך בחדא דהיינו עבודה סגי הלכך כל השנה דכל העבודות כשרות בכה"ד כמו בכה"ג ליכא היכרא דחינוך ע"י עבודה לחוד אלא א"כ איכא נמי לבישה בהדה דכיון דלובש ח' לעבודה בזה ניכר שהוא כה"ג ומתחנך ע"י עבודה זו והיינו מלוי ידים דקרא אבל ביוה"כ דאין עבודה כשירה אלא בכה"ג אפי' למ"ד אבנטו של כה"ג ביוה"כ ודהדיוט שוין ושניהם של בוץ וליכא היכרא ע"י הבגדים כלל מ"מ עבודה לחוד מחנכתו דע"י עבודה לחוד הוי היכרא ביוה"כ אבל כל השנה דא"א לעבודה בלתי מלוי ידים דהיינו בגדים תלתה רחמנא להיכרא דחינוך במלוי ידים משום דא"א לעבודה בלתי לבישת ח' בגדים מ"מ עיקר החינוך בעבודה לחודה תליא ובזה ניחא הכל:

לובש ח' ומהפך בצינורא וכדרב הונא פי' אפי' אי מהפך בהני דאי לא היפך בהו הוי מעכלי בתרתי שעות והשתא מעכלי בחדא שעתא אפ"ה עבודה היא וכדר"ה והרי הא דר"ה לא צריך אלא להא דאמרן דהא בפ"ב דשבועות (דף י"ז) פריך על הא דר"ה ה"ד אי דלא היפך לה לא מעכל פשיטא ואי דלא היפך בהו נמי מעכלי מאי קעביד ומשני ליה כהא דפי' והא קמ"ל דכל קרובי עבודה עבודה היא ולרבותא מייתי לה להא דר"ה לומר אפי' אי ליכא במערכה מה דלא מיעכלי כלל בדלא היפך אפ"ה אי איכא כה"ג דמיירי ר"ה נמי סגי:

ע"ב לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביוה"כ ק"ל למאן דמפרש דכל עבודות יוה"כ ואפי' תה"ד ומשם ואילך אפי' סדר עבודה של כל ימות השנה אפ"ה אין כשרים ביוה"כ אלא בכה"ג ולא בהדיוט א"כ איך קאמר הכא דנחלקו באבנט של כה"ד ביוה"כ מה ענין כה"ד ואבנטו ביוה"כ מכיון דאינו ראוי לשום עבודה ביוה"כ ויש לי לומר דמ"מ משכחת לה לעבודת כהן הדיוט ביוה"כ באברים ופדרים של תמיד של בין הערבים שניתותרו מערב יוה"כ דזה ודאי לכ"ע נעשה בהדיוט דאין לו ענין ושייכות כלל ליוה"כ דהא מן תמיד של ערב יוה"כ הוא מיהו הא לא משכחת לה אלא אליבא דר"י דאמר בפט"ז דשבת (דף קט"ז) דעולת שבת קריבה ביוה"כ ומשכחת לה בחל יוה"כ בא' בשבת אבל לר"ע דאמר התם דאין עולת שבת קריבה ביוה"כ לא משכחת כלל שיהא כהן הדיוט עובד עבודה ביוה"כ מיהו איכא למימר דהא דשמעתין כר"י אתיא וכדאמרן ולמאי דפי' התוס' לקמן (דף מ"ו) גבי אומר היה ר"מ אברי עולה שניתותרו עושה להן מערכה בפני עצמן וסודרה ואפי' בשבת בשם ריב"א ור"י דהא דאמרינן ולא עולת חול בשבת היינו בלא משלה בהן האור אבל במשלה בהן האור מע"ש שפיר דמי להקטירן בשבת וכן למאי דפי' התוס' עוד שם דהא דאמרינן ולא עולת חול בשבת דוקא בליל שבת דלא ניתן שבת לדחות בההיא שעתא אצל שום קרבן אבל סמוך לבקר כי מסדר מערכה דיומיה כיון דבלא"ה מסדר אש המערכה לצורך תמידין דיומא שרי להקטיר נמי לעולת חול ניחא דהשתא משכחת לה לכה"ד שיעבוד ביוה"כ כדאמרן וכ"ש דאפי' עולת חול מקטיר בשבת כ"ש ביוה"כ דאחר שבת ושם יתבאר דבר זה:

חדא דאבנטו של כה"ג ביוה"כ לא זהו אבנטו של כהן הדיוט ק"ל מאי קושיא דלמא האי ילבש מרבה לשאר בגדים השוין לכה"ג וכה"ד ולא מיירי קרא מאבנט כלל ועוד ק"ל מאי קאמר אלא מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין מכדי הני ב' תשובות של רבי שתיהן אינן אלא אדר' דוסא דדריש ילבש להביא בגדי כה"ג אבל אדרשת ר"י להביא מצנפת ואבנט להרמה לא השיב כלום א"כ מ"ט נאדי מדרשת ר"י להביא מצנפת ואבנט ודרש לה לדרשה אחרינא לרבות את השחקין וכ"ש הא דמה ת"ל דקאמר דלא אתי שפיר דהא אכתי איכא למימר דילבש לדרשת ר"י אתא למצנפת ואבנט ובפ"ב יתבאר זה:

אלא מה ת"ל ילבש לרבות את השחקין בל"א פירש"י להביא שחקים דוקא משום בגדים שבישל קדירה לרבו וכו' וק"ל א"כ מאי לרבות דקאמר אין זה ריבוי אלא מיעוט שממעט בגדים טובים מלעבוד בהן עבודה זו של תה"ד:

ולא כהן הדיוט משום מעלין בקודש הקשו התוס' ל"ל ה"ט ת"ל כיון דראוי לכה"ג אי לאו משום איבה א"כ אינו יכול לשמש בד' בגדים דהו"ל מתוסר בגדים ול"ל דלאחר מיתת ראשון קאמר דלא הוי כה"ג משום איבה דהא מודה ר"י שאם מת ראשון שני חוזר לעבודה ולי נראה דמשום הא לא איריא די"ל הא דקאמר כה"ג משום איבה היינו מחיים דראשון ובאירע בו פסול ביוה"כ עוד הפעם אין ממנין אותו תחתיו שנית משום איבה דיאמר זה מצפה מתי יארע בו פסול כמו שחשו לאיבה שלא יאמר שמצפה שימות והא לא תקשה דאי ס"ד דלר"י דינו כהדיוט א"כ מאי קאמר ר' יוחנן מודה ר"י שאם עבר ועבד עבודתו כשירה מודה למאן לאו לר"מ בר פלוגתיה ומהשתא בע"כ הא דמודה דאם עבר ועבד דעבודתו כשרה היינו דעבד בח' בגדים דווקא דהא לר"מ שני כל מצות כה"ג עליו דאל"כ הא אמרינן בפ"ב דזבחים (דף י"ח) בני אהרן הכהנים בכיהונם מכאן לכהן הדיוט שלבש בגדי כה"ג ועבד עבודתו פסולה וש"מ דלר"י נמי דינו להיות כה"ג לכל דבר דהא לק"מ די"ל דהא דעבר ועבד דקאמר אדר"י היינו שעבד בד' בגדים כהדיוט והאי ומודה לאו לר"מ קאמר אלא טעמא דנפשיה קאמר דאע"ג דס"ל דאינו ראוי לכהן הדיוט אפ"ה אם עבר ועבד בדיעבד עבודתו כשירה ובד' בגדים כהדיוט דווקא דלר"י דינו כהדיוט לכל דבר מיהו מאי דפירשתי דוחק קצת לפרש כה"ג משום איבה והיינו באירע פסול לכה"ג שנית ביוה"כ דמאי איבה שייך כאן כיון דאין כה"ג ראוי לעבוד ובע"כ צריך אחר תחתיו מה לי אם זה משמש תחתיו או אחר ולא שייך כאן איבה והתוס' תי' דמש"ה ליכא קפידא כיון דע"פ ב"ד הוא אי לאו טעמא דמעלין כ"כ בפ"ק דמגילה מ"מ ק"ל מהא דאמרינן לקמן (דף ע"ב) דאמר רב דימי בגדים שכה"ג משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן ומייתי לה מקרא מיתבי' כהן משוח מלחמה אינו משמש לא בד' ככה"ד ולא בח' ככה"ג ומפרש אביי כה"ג משום איבה כה"ד משום מעלין בקודש והשתא ל"ל האי טעמא משום מעלין בקודש הא כיון דלר"ד מה"ת עובד בח' אי עבד בד' בלא"ה עבודתו פסולה דהו"ל מחוסר בגדים וי"ל דהא דקאמר כה"ד משום מעלין בקודש נ"מ אפי' עבר ממשיחתו ונתמנה משוח מלחמה אחר תחתיו אפ"ה אינו עובד בד' משום מעלין מ"מ ק"ל דהא ודאי כה"ג אע"ג דעבר ממשיחתיה אכתי בקדושתיה קאי דהא תנן בפ"ג דהוריות (דף ט') משוח שעבר ממשיחתו ואח"כ חטא וכן נשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט ומייתי לה התם מקרא אלמא משוח אע"פ שעבר אכתי בקדושתיה קאי ומש"ה מביא פר כדמעיקרא ושם בפ"ג (דף י"ב ע"ב) מיבעי לר"פ משוח שנצטרע מהו באלמנה ופשט לה מדתניא אין לי אלא עבר מחמת קריו עבר מחמת מומו מנין ת"ל והוא וש"מ מהא דאפי' עבר מחמת מומין וצרעת דאינו ראוי לעבודה כלל לעולם אפ"ה בקדושתייהו קיימי הלכך נ"ל לפרש דהא גופה