גבורת ארי יומא קכג

ולא שהה וכן העתיקו התוס' דלא שהה ועבד עבודה ומשום דק"ל למה פרט קרא למזבח בפ"ע דאי מיירי במזבח הפנימי בכלל היכל הוא ואי בחיצון בכלל יכפר אלו עזרות הויא דבשלמא עזרות והיכל וק"ק כל א' אלים קדושתיה מחבירו דבעזרה רשות לכל אדם טהור לכנס בו ובהיכל אין רשאין אלא כהנים ולצורך עבודה דווקא ולק"ק אין רשאי ליכנס אלא כ"ג ביוה"כ בשעת עבודת פנים וסד"א דאינו מכפר אלא על הקל לחוד או על החמור לחוד ולא על הקל מגזה"כ מידי דהוה אשאר עבירות קלות קמ"ל דמכפר על החמור ועל הקל אבל מזבח ממ"נ או בכלל היכל הוא או בכלל עזרה לפיכך פי' דמיירי מעבודה דליכא אלא במזבח ומ"מ איסור כרת דטומאה ליכא דמיירי בנטמא בפנים דבעי שהייה ובדלא שהה כדי השתחואה דמשום טומאה בעזרה ליכא ומשום מזבח דטמא שעבד איכא וכהאי גוונא מוקי לה הגמרא בפ"ב דשבועות (דף י"ז) דהא דקיי"ל טמא ששימש במיתה ולא בכרת מוקי לה בנטמא בעזרה ובדלא שהה דמשום טומאת עזרה ליכא ומיתה דטמא ששימש איכא:

עם הקהל אלו ישראלים יכפר אלו הלוים לכאורה משמע דלוים לאו בכלל עם הקהל נינהו ולא מיקרו קהל מש"ה צריך קרא לרבוינהו בפ"ע מיכפר אבל א"א לומר כן דהא בספ"ק דהוריות ר"ל ראב"י דשבטו של לוי לא איקרו קהל ואידחו דבריו במסקנא אלא שבט לוי נמי איקרו קהל וה"נ אמרינן בפ"ד דקדושין (דף ע"ג) ה' קהל כתיבי חד לכהנים וחד ללוים וחד לישראלים וכו' ואיכא חד לישנא אליבא דר"י התם דכהנים ולוים מחד קהל נפקא מ"מ ש"מ אליבא דר"י לוים איקרו קהל והכא מרבי להו ר"י ללוים מיכפר אלא ודאי לכ"ע לוים בכלל קהל נינהו והא דמרבי להו מיכפר משום דס"ל דלאו עם מיקרו והכא עם הקהל כתיב והכי אמרינן בהדיא בפ"י דחולין (דף קל"א) דמשום דלא איקרו עם מרבה להו אבל ודאי קהל איקרו ובאמת ק"ל אהא דס"ל לראב"י בספ"ק דהוריות דלוים לאו קהל איקרו מההיא דפ"ד דקדושין דמשמע לכ"ע לוים בכלל קהל הן וכן בדין דאי לא תימא הכי א"כ אתה מכשיר כל פסולי היוחסין ללוים ובחידושי למס' הוריות אפרש לה אין כאן מקומו:

יכפר אלו לוים שם בפ"י דחולין קאמר יכפר אלו לוים ותניא אידך יכפר אלו עבדים ומוקי לה דבהא פליגי דמר סבר לוים איקרו עם ול"צ לרבויי ויכפר לעבדים ומר סבר לא איקרו עם וללוים אתא ונ"ל הא דמרבי לעבדים לאו משום דלא איקרו עם דודאי איקרי עם דאל"כ יהיו עבדים פטורים מן המתנות אם נתן לו אחד על מנת שאין לרבו רשות בו בגוונא דלא קנה רבו וכדאמרינן בפ"ב דנדרים ובפ"ק דקדושין והא לא מצינו שעבדים פטורים מן המתנות ועוד דפריך התם לרב דפוטר לוים מן המתנות משום דלא איקרו עם מדתנ' השוחט לכהן ולנכרי פטור מן המתנות ולא קאמר השוחט ללוי ולנכרי פטור מן המתנות וה"נ יש לדייק דעבדים חייבים דאל"כ הו"ל למימר השוחט לכהן ולעבד פטור וכ"ש נכרי אלא ודאי עבדים איקרו עם והא דמרבי ליה מיכפר משום דלא איקרו קהל והכא עם הקהל כתיב ונ"ל דס"ל להאי תנא כמ"ד דקהל גרים איקרו קהל דאל"כ מאי אריא דמרבי לעבדים מיכפר יותר הו"ל לרבות גרים אלא ודאי ס"ל דגרים בכלל קהל הן וכ"ש דבכלל עם הן מטעמא דפי' ובהדיא תנן בפ"י דחולין גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב אלמא גר איקרי עם מדחייב במתנות אי נמי י"ל דס"ל להאי תנא דקהל גרים לא איקרו קהל ומיכפר נפקא ליה גרים ועבדים דשניהם שוין בהא דלא איקרו קהל ואינן בכלל עם הקהל אלא דאתא יכפר ורבי אפי' להני דלא איקרו קהל ל"ש גרים ל"ש עבדים במשמע אלא התנא נקט עבדים וכ"ש גרים ומ"מ בקרא דיכפר הכל במשמע ופי' זה נ"ל עיקר דאילו לפי' א' קשה דמאן שמעת ליה דאית ליה קהל גרים איקרו קהל ר"י שם בפ"ד דקדושין והא האי תנא דלא כר"י דאלו ר"י מרבי מיכפר לוים וס"ל דלא איקרו עם ואלו האי תנא מרבי עבדים אבל לוים איקרו עם ואע"ג דא"ל דס"ל כר"י בחדא ופליג עליה בחדא מ"מ כל כה"ג דרך הגמ' להקשות ולשנויי הכי ולא הוי שתיק אלא ודאי פי' ב' עיקר מ"מ אני תמה דלדידן דקיי"ל דמספקא לן אי לוים איקרו עם אי לא כדאיתא התם בפ"י דחולין וקיי"ל בפ"ד דקדושין דקהל גרים לא איקרו קהל דגר מותר בממזרת א"כ את"ל דלוים לא איקרו עם האי יכפר ע"כ ללוים אתי וכר"י וא"כ גרים דלא איקרו קהל ואינן בכלל עם הקהל מהיכן איתרבו לכפרה בשלמא לר"י גופיה ניחא דס"ל דקהל גרים איקרו קהל ובכלל עם הקהל הן וכן לאידך תנא דמרבי מיכפר לעבדים וה"ה לגרים וכדפי' נמי ניחא דס"ל דלוים איקרו עם ובכלל עם הקהל הן ולהני תנאי בין לוים בין גרים איתרבו לכפרה אבל לדידן קשיא וי"ל דלא קשה מידי דודאי מיתורא דיכפר הכל במשמע כל הני שאינן בכלל הני דפרט קרא בהדיא בין גרים דאינן בכלל קהל בין לוים את"ל דלא איקרו עם דשקולין הן והי מינייהו מפקת וע"ד דפי' לעיל גבי הא דמרבי האי תנא עבדים מיכפר דה"ה לגרים והא דדייק התם מדתניא אידך יכפר אלו עבדים דש"מ דלוים ס"ל דבכלל עם הן לאו למימרא דהכי דייק לה דאי ס"ד דס"ל דלוים לא איקרו עם לא הו"ל לרבות עבדים מיכפר אלא לוים לחוד דליתא וכדפי' אלא הכי דייק לה דאי ס"ל דלוים לא איקרו עם ואינן בכלל עם הקהל דכתב רחמנא בהדיא וצריכי למיתי לוים מרבויא כמו עבדים הו"ל למימר יכפר לרבות לוים ועבדים אלא ודאי ס"ל דלוים מגופיה דקרא אתיא דבכלל עם הקהל הן ומרבוי דיכפר ל"צ למיתי אלא עבדים ולא לוים:

הושוו כולן לכפרה א' פירש"י הושוו כולן בהאי יכפר בתרא וק"ל א"כ מנין לנו לרבות מהאי יכפר לוים דילמא האי יכפר לא אתי אלא להא לחוד להשוות המתכפרין שנאמר בהדיא בקרא שהן כהנים וישראל בכפרה שמתכפרין בשעיר המשתלח ולא מיירי קרא מלוים כלל אבל איני יודע מי דחקו לפרש כן ולמה לא נאמר כפשוטו מדכתב רחמנא כהנים ועם הקהל ויכפר מרבה לוים השוו להדדי לכפרה א' לר"י ולא מיתורא דקרא דריש ליה אלא פשטיה דקרא משמע ליה לר"י הכי דהשוו לכפרה א' ותדע דלא מיתורא אלא ממשמעותיה דריש לה דהא בסוף פ"ק דשבועות (דף י"ג) פריך ור"ש הא ודאי הושוו ומשני הושוו דבני כפרה נינהו מיהו כל חד מכפר בדידיה פי' פר לכהנים ושעיר לישראל ואי מקרא יתירא דריש לה ר"י להא דהושוו מאי משני ר"ש הושוו דבני כפרה נינהו להא ל"צ קרא יתירא הא בהדיא כתיב דבני כפרה נינהו אלא ודאי לאו מקרא יתירא נפקא ליה הא אלא ממשמעותיה דקרא משמע דהושוו לכפרה א' והא דפריך התם מ"ט דר"ש דכתיב ולקח את שני השעירים איתקש שעיר המשתלח לשעיר הנעשה בפנים היינו משום דפשטא דקרא משמע כר"י דהושוו לכפרה א' מש"ה פריך מ"ט דר"ש דמפיק ליה לקרא מפשטיה:

ויתחיל בתחילה במתנות המזבח פי' בקרנות ואע"פ שנשפך לאחר מתן קרנות בתוך מתן ז' של טהירו אפ"ה חוזר ומתחיל בקרנות שהרי כלל הכתוב מתן קרנות ושל טהירו בכפרה א' דמזבח ולא חלקן לב' כפרות כאינך וכדפירשתי במתניתין:

ר"מ סבר אע"ג דלא נזכר ר"מ במתניתין מ"מ הא קיי"ל סתם משנה ר"מ היא נ"ל:

ושניהם מקרא א' דרשו. ק"ל ההיא דפ"ד דזבחים (דף מ') דלרנב"י הא דמרבי התם מלפר זה פר יוה"כ היינו שיהא המתנות מעכבין זא"ז ולא נצרכא אלא לר"י דאמר חוקה אדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לא קאי אימא מדסדרן לא מעכב הזאות נמי לא מעכב קמ"ל ופריך ההוא מוכלה לכפר את הקודש נ"ל לר"י אם כלה כפר ואם לא כלה לא כפר וכדאמר לעיל והשתא ל"ל ללמוד מהני קראי דמתנות שבחוץ מעכבי תיפוק ליה מהאי קרא דמדם חטאת הכיפורים אחת בשנה בין אי תדרוש חטאת א' ולא ב' חטאות כר"מ ובין אי תדרוש חיטוי א' ולא ב' חיטוים כר"א ור"ש מ"מ ש"מ דהזאות מעכבי דאי לא מעכבי לא משכחת לה לעולם לא ב' חטאות ולא ב' חיטוים כיון דלא מעכב אם נתן מקצת מתנות ונשפך הדם א"צ להביא כלל אחר ולגמור המתנות מידי דהוה אגמר מתנות שבמזבח ונשפך הדם דד"ה לא מעכב וא"צ להביא אחר כיון דס"ל דשירים לא מעכב ה"נ אי שאר מתנות חוץ מאותן שבפנים לא מעכב הא האי קרא דחטאת א' לאו גבי מתנות פנים גופייהו כתיב אלא גבי מתנות קרנות כתיב