עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › גבורת ארי יומא

גבורת ארי יומא קיט

Gevurat Ari Yoma 119 · גבורת ארי יומא · free full Hebrew text

Open in the reader →

יוצא ידי חובתו אלא בשל ב' בוודאי אתי עשה דהזאת דם של שעיר ודחי ל"ת דב"ת דשל פר אבל הא דכוס בכוסות ודאי קשה האיך חוזר ונותן פעם ג' דילמא כבר יצא ידי חובתו בב' פעמים הראשונים דכסדרן עביד להו בתחילה של פר והדר של שעיר ובפעם ג' עובר על ב"ת ואיך חוזר ונותן מספק ועוד אפי' נתן שלא כסדרן ולא נתן בפעם א' אלא משל שעיר ולא יצא ידי חובתו אלא בפעם ב' וג' דהו"ל כסדרן מ"מ עובר על בל תעלה קטרת זרה דלענין קטורת זרה לא שייך לחלק בין נתן שלא לצורך בתחילה קודם שיצא י"ח נתינת חובה או אח"כ דמ"מ קטורת זרה הי' כיון דאין בה משום מצוה ולא דמי לבל תקטירו דאינו עובר אם הקדים של שלא לצורך לשל מצוותו דאינו עובר עליו לפרש"י משום דש"ה דרחמנא אמר כל שממנו לאישים דמשמע שכבר נתן ממנו כמצותו לאישים אם אח"כ מקטירו עובר עליו ולא קודם לכן אבל בהא דקטורת זרה אין לחלק בהא ושמא י"ל כיון דמצוותן של פר ושעיר על מזבח הפנימי אפי' נתן מהם עליו שלא לצורך אפילו לבתר דנתן מהם עליו לצורך אין זה קרוי קטורת זרה ואינו עובר עליו דבעינן שיהא זרה מתחילה ועד סוף לאפוקי הא דכמצוותן צריכים להזות עליו וכר"י דאמר בפ"ק דכריתות (דף ו') גבי סך משמן המשחה מלכים או כה"ג דפטור משום דבעינן שיהא זר מתחלה ועד סוף ומלך וכה"ג לאו זרים מעיקרא נינהו וחכמים נמי ס"ל התם הכי ועד כאן לא פליג ר"מ התם ומחייב אלא משום דבתר השתא אזלינן ומלך וכהן השתא זרים נינהו ואע"ג דהא ודאי אם סך לאדם ואח"כ נעשה מלך או כה"ג לכ"ע חייב אפ"ה לא דמי להא דהתם סתם בני אדם לאו למלכות ולכה"ג קיימי לפיכך אע"ג דנתמנו אח"כ אי אפשר להפקיע שם זרות מהן למפרע אבל פר ושעיר דודאי קיימי למזבח זה ומצוותן בכך כ"ש דקודם שנעשה מצוותן לאו קטורת זרה נינהו ואפשר דאפי' לר"מ בקודם שנעשה מצוותן אין בהם משום זרות הואיל ועדיין עומדים למצוותן וקיימי למזבח זה ולא דמי לסך מלך וכה"ג לאחר מצוותן דמעתה זרים נינהו ואין עומדין למשיחת שמן זה מיהו כ"ז לפירש"י אבל לפי' התוס' שם בפ"ח דזבחים א"צ לכל זה דפירשו דאין בהזאת שמן ובהזאת דמים משום בל תקטירו אפי' אי מזה מהם שלא לצורך אינו עובר עליו דאין זה הקטרה בלא"ה ניחא ולא קשה מידי ולית לן בה בההיא דתערובות פר ושעיר בין דמים בדמים בין כוס בכוסות לא משום כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו ולא משום קטורת זרה דהא אין זה הקטרה ואין לי להאריך כאן בזה יותר וכ"כ:

דף נ"ח ע"ב ויצא אל המזבח אשר לפני ה' זה מזבח הזהב נ"ל דלאו מאשר לפני ה' נ"ל דבמזבח הזהב מיירי דהא קרא בהדיא כתיב וכפר אהרן על קרנותיו מדם חטאת הכיפורים אלא סידורא דקרא נקט ואזיל ומפ' ליה:

התחיל מחטא ויורד פי' רש"י מחטא ל' ירידה הוא ואיני יודע מי דחקו לכך דעל זריקת דם כל חטאת נופל לשון חיטוי ובפ"ה דזבחים (דף נ"ג) אמרינן גבי חטאת הציבור והיחיד כיצד מתן דמן כו' ומחטא ויורד כנגד חודו של קרן ופי' רש"י שם זריקת חטאת קרוי חיטוי כדכתיב הכהן המחטא אותו:

לפני ה' מה ת"ל בפר כהן משיח קאי כו' מזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה' וק"ל הא קרא הכי כתיב ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטורת סמים לפני ה' אשר באוהל מועד נתן הכתוב ג' סימנים מאיזה מזבח איירי קטורת הסמים ולפני ה' ואשר באוהל מועד והנה ודאי א' לגופיה אתי דמיירי ממזבח הפנימי ולא מן החיצון וב' מהן מיותר ולדרשא אתיין והא בזבחים פ"ד (דף מ') דרשינן לתרי מינייהו דקאמר מזבח קטורת סמים ל"ל שאם לא נתחנך המזבח בקטורת הסמים לא היה מזה עליו ואשר באוהל מועד דריש ליה ר"י התם למתן ד' דהרי הוא אומר אשר באוהל מועד על כל האמור באוהל מועד ור"ש יליף התם למתן ד' דלמעלה הוא אומר קרן קרנות ב' למטה הוא אומר קרן קרנות ד' וקאמר הגמ' ור"ש האי באוהל מועד מאי עביד ליה מבעי ליה שאם נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה ואידך מאשר ואידך אשר לא דריש הרי לכ"ע תרי קראי לדרשא אתיין קטורת הסמים לאם לא נתחנך ואשר באוה"מ לר"ש לנפחתה תקרה לר"י על כל האמור באוהל מועד דהיינו מתן ד' ור"ש אשר לא דריש מ"מ דחיק הגמ' למייתי לדרשא הני תרתי סימני דקטורת הסמים ואשר באוהל מועד להני דרשי דהתם ומהשתא לפני ה' לגופיה אתי לסימנא דקרא איירי במזבח הפנימי שמזין עליו מדם זה א"כ מנ"ל לר' נחמיה למדרש הכא למעוטי דאין כהן לפני ה' כיון דמבעי ליה לגופיה מיעוט לכהן מנ"ל ועוד ק"ל דאהא דאמר התם ואידך מאשר פי' רש"י נפקא ליה ד' קרנות מאשר דמצי למכתב אשר לפני ה' באוהל מועד ל"ל למכתב אשר אלא ע"כ לקרנות אשר באוהל מועד דהאי אשר בתרא משום מזבח לא איצטריך למכתביה והא בהאי קרא דפר כהן משיח לא כתיב אלא פעם א' אשר מזבח קטורת סמים לפני ה' אשר באוהל מועד וי"ל דתרי קראי כתיבי דהאי קרא דלעיל כתיב בפר כהן משיח וגבי פר העלם דבר כתיב על קרנות המזבח אשר לפני ה' אשר באוהל מועד ואילו קטורת סמים ל"כ כדכתיב גבי כהן משיח אלא דהכא נאמר אשר ב' פעמים ושם לא נאמר אלא פעם א' והשתא מיותר קטורת הסמים ואוהל מועד דכהן משיח דמדכתב רחמנא לפני ה' נ"ל דמיירי במזבח הפנימי ודריש לה מקטורת הסמים לשלא נתחנך ומאוהל מועד לאם נפחתה ומלפני ה' דמיותר בפר העלם דבר דבאוהל מועד סגי ליה דמיניה נפקא ליה דמיירי במזבח הפנימי אתיא לן דרשא דר"נ דהכא דלמעוטי אתי מזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה' וכדפירש"י הכא דמפר העדה קאמר דכ"ר לפני ה' נ"ל הא דר"נ דע"כ אמזבח קאי וה"ה לפר כהן משיח נ"ל מהא דאין כהן עומד לפני ה' דהא עבודת שניהם שוה ומאשר תנינא דפר העלם דבר דכתב רחמנא גבי אוהל מועד דמיותר דהא באשר לפני ה' קמא סגי נ"ל לר"י במסקנא התם למתן ד' ור"ש האי אשר לא דריש וא"ת אכתי תקשה לר"י מנ"ל למדרש מתן ד' מאשר באוהל מועד דגבי פר העדה הא איצטריך למעוטי מאוהל מועד דאין כהן לפני ה' והא דרשא לא סגי לן בלא אשר דהא הוה אמינא דאוהל מועד אנתינה קאי והכהן לפני ה' דהא מה"ט לא נ"ל הא מלפני ה' דגבי כהן משיח כדפירש"י י"ל דבשלמא גבי כהן משיח דלא כתיב אשר קודם לפני ה' איכא למימר דאנתינה קאי ולא אמזבח אבל גבי פר העלם דבר דכבר כתב רחמנא אשר גבי לפני ה' דכתיב קודם אוהל מועד אפי' אי לא כתב רחמנא אלא אוהל מועד גרידא בלא אשר שעמו בע"כ אוהל מועד נמי אאשר דגבי לפני ה' קאי ואמזבח קאי דאי לא קאי אמזבח אלא אנתינה הו"ל למכתב להאי אוהל מועד קודם אשר לפני ה' דלא ליתי למטעי דאוהל מועד נמי אאשר דלפני ה' סמוך:

מזבח לפני ה' לאו אהאי קרא סמוך אלא אקרא דכתב רחמנא גבי העלם דבר דכתיב אשר לפני ה' ואמזבח קאי כפי' רש"י וכמ"ש בסמוך וק"ל אמאי שביק לאידך קרא דנ"ל הא מיניה ונקט להאי קרא וי"ל דאי לאו האי קרא דכ"מ לא נ"ל מאידך קרא דה"א דאשר לפני ה' דפר העלם דבר לגופיה אתי דמזה על מזבח הפנימי שהוא לפני ה' ולא על מזבח החיצון ואשר באוהל מועד לנפחתה אתי לפיכך מייתי להאי קרא דכהן משיח דכבר נאמר בו אוהל מועד למעוטי נפחתה וכיון דעבודת שניהם שוין תו ל"צ אוהל מועד גבי ה"ד לנפחתה כדלא הדר כתב רחמנא גבי פר העלם דבר קטורת סמים ללא נתחנך וע"כ אוהל מועד לגופיה אתא דמזה על הפנימי וא"כ אשר לפני ה' למעוטי כהן אתי וכיון דהאי קרא דכהן משיח מגלי על אידך קרא דלדרשא אתי וקרא דכהן משיח כתיב ברישא מה"ט נקיט ליה וכ"ת כיון דעבודת שניהם שוין אפי' אי לא כתב רחמנא אלא אשר לפני ה' בלא אשר באוהל מועד נמי נפקא ליה הא מיעוטא דכהן דלגופיה ל"צ דנ"ל מפר כ"מ דמזה על הפנימי לא קשה מידי דהרבה דברים של עיקר עבודה כתובים וכפולין כאן וכאן כגון הזאות ושפיכת שיריים והקטר חלבים אבל ממה שאינו עיקר גוף העבודה אינו כפול כדאמרינן התם בפ"ד דזבחים:

ואין כהן לפני ה' פירש"י המזבח מפסיק בין כהן לפרוכת בשעת מתן הקרנות וכשהיזה על הפרוכת באותו מעמד עצמו הי' הרי לא נכתב יציאה בינתיים למדנו שהיה עומד חוץ למזבח ומזה וק"ל מנ"ל למידק מדלא נכתב יציאה בינתיים ללמד שעמד חוץ למזבח