גבורת ארי יומא קיח

למטה לשם שניהם דמשמע דאפי' לכתחלה עושה כן ואמאי נהי דחוקה ל"ק אהיכל ובדיעבד סידרן אין מעכב מכל מקום מצוה לכתחלה מיהו איכא להקדים דם של פר לשל שעיר ואמאי נותן לכתחלה כא' ביחד והא נמי תקשה לפי' התוס' דפי' דחוקה אינו מעכב אלא בשינה סדר של מעשה שלם ואמאי נהי דעיכובא ליכא מצוה מיהו איכא ואפי' בשינוי כל דבר מסדר הכתוב לכתחלה לא ולי נראה דאי לאו קרא דוכלה ה"א דלא קפיד קרא כלל אהקדמת פר לשעיר בהזאת דמים בהיכל ואיזה שירצה יקדים ומתניתין דמקדים לה בהיכל נמי איידי דנקט של פר קודם לפנים נקט לה נמי בהיכל ולאו דווקא וכ"ת הא לפנים כתב רחמנא להזות דם פר קודם לשעיר וכתיב וכן יעשה לאוהל מועד ש"מ דבהיכל נמי קדים י"ל דבפנים נמי לא אקדמיה קרא משום קפידא דהקדמת דמים אלא משום קפידא דנותן דם פר קודם לשחיטתו של שעיר אבל בהיכל דשניהן כבר שחוטין ועומדין לפנינו ל"ל בה בסדר הקדמת דם פר לשעיר ואיזה שירצה יקדים דהא ע"כ האי קרא דוכן יעשה לאוהל מועד אגופן של הזאות קאי כדאמר לעיל כשם שמזה לפני ולפנים א' למעלה וז' למטה כו' ולא אסדר הקדמתן של פר לשל שעיר דהא ודאי א"א להקישן לגמרי של היכל לשל פנים לענין הקדמה דהא לא אפשר דאילו בפנים דם פר קודם אפי' לשחיטתו של שעיר ואילו בהיכל כבר נשחט השעיר והיזו ממנו הזאת פנים וכיון שכן ע"כ וכן יעשה אעיקרן של הזאות אמר רחמנא ולא אסדרן אלא דבפנים בע"כ הזאת דם פר קודמין לשל שעיר כיון דהזאתן קודמין אפי' לשחיטתו של שעיר אבל בהיכל שכבר שחוט ועומד ל"ל בה בהקדמת דם פר לשעיר לפיכך מייתו ר"י קרא דוכלה דהתם אוהל מועד נמי כתיב למימרא דבאוהל מועד נמי קפיד אסדר הזאות להקדים פר לשעיר מיהו אכתי ק"ל מהא דאמר' בפ"ג דהוריות (דף י"ב) דפר כהן משיח קודם לפר העדה לכל מעשיו משום דבדין הוא שיקדים מכפר למתכפר ונ"ל מדכ"ר גבי כפרת יוה"כ וכיפר בעדו ובעד ביתו כפרתו קודמת לכפרת ביתו והשתא כיון דהאי קרא מלמד למקום אחר שכפרת כ"ג קודם כ"ש דמגלי לגופיה וממילא נ"ל מהא דדם פר שמכפר על כ"ג קודם לדם שעיר שמכפר על ישראל בכל מתנותיו ואפי' בהיכל נמי ואכתי במאי טעי רבא וגם ל"ל קרא דוכלה להא וי"ל דה"א דמ"מ בנתערבו בהזאה א' סגי ועולה לשניהם דליכא קפידא אלא שלא יוקדם מתכפר למכפר אבל בהקדמת מכפר למתכפר ליכא קפידא וכיון דנתערבו מזה ומזה משתיהם בבת אחת ש"ד קמ"ל קרא דוכלה שצריך לכלות דווקא דם הפר קודם לשעיר. ובת"י כתבו שה"ר יוסף לא גרס לה וכלה לכפר דלקמן דרשי ר"ע ור"י לדרשא אחריתי אלא ודאי גרסינן והתורה אמרה כלה דם הפר ואח"כ דם השעיר דאיכא למ"ד לקמן דסדרן מעכב ואפי' למ"ד לא מעכב מצוה מיהו איכא והוו כי ההוא דבסמוך והתורה אמרה תן למעלה ואח"כ תן למטה ופי' זה נ"ל עיקר דודאי לר"י דאמר דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ סדרן לא מעכב הקדמת דם של פר לשל שעיר בהיכל לא מעכב כדאמ' לעיל פ"ד לא דאקדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ור"י היא וכמו דהקדמה זו לא מעכב ה"ה הקדמת שעיר לפר בהיכל לא מעכב לר"י דמ"ש וה"נ מצינו בפ"ד דזבחים (דף מ') דאמר התם לפר זה פר יוה"כ ופריך למאי הלכתא לעכב פשיטא חוקה כתיב ביה ומ"ל רנב"י כר"י דאמר חוקה אבגדי לבן בחוץ לא מעכב אימא מדסדרן לא מעכב הזאות נמי לא מעכב קמ"ל אלמא סידרן לא מעכב לר"י ולא אמרינן והתורה אמרה וכלה כלה דם הפר ואח"כ דם השעיר שנה עליו הכתוב לעכב וא"כ ה"ה לר"נ דאמ' חוקה אבגדי לבן בחוץ נמי קאי דסידרן מעכב אלא דלא קאי חוקה אלא אמעשה שלם א"א ללמוד מוכלה שיעכב הסדר של מקצת מעשה דבהא לא נחלקו ר"י ור"נ וכמו דלר"י אין במשמע מוכלה לעכב בסדר מעשה שלם ה"נ לר"נ אין במשמע לעכב במקצת מעשה אם איתא דלר"נ לא קאי חוקה אמקצת מעשה כפי' התוס' וה"נ הא דפריך מהא דאר"י אם כלה כפר משמע נמי דאהזאות עצמן קאי דמעכבין אבל לא אסדרן אם תדקדק שם:

ע"ב נותן וחוזר ונותן וחוזר ונותן ג' פעמים. ק"ל הא אמרינן בפ"ח דזבחים (דף ע"ו) ר"ש אומר למחרת מביא אשמו ולוגו עמו ואספק מצורע קאי ואומר אם מצורע הוא הרי זה אשמו ולוגו ואם לא יהא נדבה וקומץ הלוג משום ספק נדבה ונותן מתן ז' משום ספק מצורע ומקטיר הקומץ ופריך אימתי מקטר ליה אי בתר מתנות ז' הו"ל שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ואינו מקטיר קומץ עליהן אי קודם מתן ז' כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו ומשני דמסיק ליה לשם עצים כר"א ופירש"י אי קודם מתן ז' היכי מצי למיתב תו מתן ז' דילמא נדבה היא והקטרת הקומץ הקטרה והו"ל הנך שירים וכי הדר עייל מידי מינייהו קא עבר משום בל תקטירו כל שממנו לאישים ה"ה בבל תקטירו יש בכלל זה קדשים ושירי מנחה ולחם הפנים שקרב כבר מהם האימורים והקומץ והבזיכים קיימי שירים בבל תקטירו והנך הזאות במקום הקטרה קיימי וא"כ ה"נ הזאת דמים במקום הקטרה קיימי דמ"ש ממתן ז' דלוג שמן ואי נותן יותר ממנין הזאות שחייבה תורה ה"ה בבל תקטירו כמו גבי שמן וא"כ האיך נותן וחוזר ונותן עד ג' פעמים הא שמא נתן בפעם הא' משל פר ובב' משל שעיר דהו"ל כמצוותן וכשחוזר ונותן פעם ג' הו"ל משל פר ב' פעמים ועובר עליו בבל תקטירו דבשלמא על של שעיר אינו עובר על בל תקטירו כיון דאף אם נתן בראשונה של שעיר הו"ל שלא כמצוותן ואינו יוצא ידי חובתו אין כאן כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו לפירש"י דאינו עובר על בל תקטירו אלא אם כבר יצא ידי חובת נתינה למזבח דנעשו אלו שיריים אלא דילמא נתן של פר בראשונה והרי הוא בבל תקטירו והא תינח לר"א דאמר לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים ניחא דאמרינן אלו הזאות יתירות כאלו הן מים כדאמ' גבי לוג שמן וכדפרש"י התם אבל לרבנן דפליגי עליה דר"א התם ואמרי בנותן לשם עצים ומים נמי עובר בבל תקטירו מאי איכא למימר וכבר הקשו התוס' התם מהא דתנן התם הניתנין במתן א' שנתערבו במתן ד' ר"א אומר ינתנו במתן ד' הא כיון דניתן מתנה א' אידך הו"ל שיריים וקא עובר עליו בבל תקטירו ותי' דר"א אית ליה רואין כאלו הוא מים וא"כ לרבנן דל"ל רואין קשה הא דשמעתין והא קיי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד ר"א שמותי הוא כדאמ' ריש פ' ר"א דמילה (דף ק"ל) מיהו התוס' תי' התם עוד כיון דשירי הדם למזבח אזלי ליסוד מש"ה כי יהיב למעלה אינו עובר על בל תקטירו כיון דבלא"ה טעונין מזבח וה"נ י"ל בההוא תערובת דפר ושעיר דשמעתין מ"מ אכתי ק"ל על פירש"י דאם איתא דכל כה"ג כגון מתן שמן והזאת דם בכלל הקטרה הווין ושלא לצורך הם בכלל לאו כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו א"כ ה"נ לאחר מתן דם פר ושעיר על מזבח הפנימי כמצוותן אם מזה עליו יותר ממצוותן ע"ע על לא תעלה עליו קטורת זרה דכל הקטרות בלאו זה בין הקטרת סממני הקטרת שלא לצורך כגון יותר מהקטרת דבקר וערב בין הקטרת אברים ופדרים וקומץ וא"כ ה"ה לזרוק דם פר ושעיר יותר על מצוותן עובר בלאו וכיון שכן א"א ליתן ב' פעמים על מזבח הפנימי בנתערבו כוסות בכוסות דעובר על נתינה ב' משום קטורת זרה כיון דכבר נתן ב' פעמים הראשונים מכל א' ושמא נתן כסדרן של פר קודם לשל שעיר ויצא ידי חובתו ומה שנותן בפעם ג' הוא שלא לצורך ועובר על בל תעלה קטורת זרה והניחא למאן דאמר לקמן מערבין לקרנות א"כ כשמגיע ליתן על מזבח הפנימי כיון דמעורבין הן אין צריך ליתן אלא פעם אחת משל שניהם דהכשר מצוותן הכי הוי אבל למ"ד אין מערבין לקרנות אלא נותן משל פר בעצמו וכן משל שעיר בנתערבו כוס בכוסות במתנות שבהיכל מאי תקנתא איכא במה שנותן וחוזר ונותן מ"מ במתנות דקרנות דמזבח הפנימי אין לו תקנה משום ספק קטורת זרה וכדפי' והא כל מתנות שבפנים ושבהיכל ומזבח מעכבים זא"ז והרי שמעתין אליבא דרבא אזלא ורבא כר' יונתן ס"ל דלא בעי או לחלק כדאמ' בפ"ח דב"מ גבי אם בעליו עמו ואם אין בעליו עמו דכתב רחמנא גבי שואל רבא ס"ל כר"י ומוקי לקראי כר"י א"כ ס"ל לרבא דאין מערבין לקרנות וגם אהא דאמר רבא לעיל בנתערבו דמים בדמים לבתר דהדר ביה וס"ל דנותן וחוזר ונותן בין בנתערבו בתחילה בין במתנות אחרונות אליבא דידיה קשה מיהו בשנתערבו דמים בדמים י"ל דלא קשה מידי כיון דבנתינה א' אינו יוצא ידי חובתו בשל שעיר בודאי מה"ט דקאמר לעיל ואינו