גבורת ארי יומא קיז

הוי ק"ק כדפירשתי לעיל ומחיצת אמה טרקסין של מקדש ראשון איסתפקי לרבנן אי כלפנים או כלחוץ ועבדו במקדש שני ב' פרוכת וביניהם אויר אמה זו והעמידו החיצון מתחלת אמה טרקסין ולפנים והפנימי מסופו ולפנים כדי שיהיה מחודן החיצון זה בספק קדושת פנים וזה בשל ודאי דהא פרוכת צ"ל כולו בקדושת פנים וכמו שכתבתי שם לשיטת התוס' וכיון שכן איכא למימר דלת"ק בשל יוה"כ דכ"ר וכן יעשה באוהל מועד היינו היכל א"א להזות אלא כנגד הפרוכת אבל לא יגעו בפרוכת כיון דפרוכת קדושת ק"ק עליו הו"ל כאלו מזה בק"ק ולא בהיכל ואע"פ שעומד הכהן בהיכל ומזה מ"מ אין הזאה נגמרת ביציאתה מתחת יד המזה אלא גמר הזאה הוי הנחתה וכדאמרינן בסוף פ"ק דזבחים (דף ט"ו) היה מזה ונקטע ידו של מזה עד שלא הגיע דם לאויר המזבח הו"ל נגמרה העבודה בבעל מום ופסולה ואמ' נמי התם דלאחר שפירש ההזאה מתחת יד המזה ועד דמטי למזבח המחשבה פוסלת בו וכיון שכן צריך שיהא הנחת הזאות הללו באוהל מועד ולא על הפרוכת לא מבעיא במשכן דקדושת פרוכת ומקומו היה ודאי כלפנים דלאו אוהל מועד מיקרי אלא ק"ק אלא אפי' בבית שני כיון דההזאות אע"פ שהיו אצל פרוכת החיצון דאלו אצל פנימי לא אפשר כיון דאויר אמה טרקסין ספק כלפנים אי מזה אצלו דילמא קדושתו כלפנים והו"ל ק"ק ולא אוהל מועד והתורה אמרה וכן יעשה לאוהל מועד אלא ע"כ אצל הפרוכת החיצון הסמוך להיכל הקרוי אוהל מועד היה מזה והשתא אי הוי הנחת הזאות הללו בפרוכת והיו נוגעין בו דילמא קדושתו כלפנים ואין כאן הנחת הזאה באוהל מועד משא"כ הזאת פר העלם דבר דרחמנא לא תלי להו באוהל מועד אלא בפרוכת כדכתיב והיזה את פני הפרוכת לית לן בה אפי' אי נוגע בו אפי' את"ל קדושתו כלפנים דהא במשכן קדושת פרוכת היא ודאי כלפנים ואפ"ה א"ר והזה את פני הפרוכת ואת פני הכל במשמע בין נוגע בו ובין אין נוגע בו מיהו ה"מ מה"ת ומ"מ מדרבנן אמרו שהזאת העלם דבר ושעירי ע"ז לכתחלה לא יהיו נוגעים בפרוכת גזירה אטו יוה"כ מיהו בדיעבד לא גזרינן ואם נגעו נגעו אבל של יוה"כ אפי' בדיעבד נמי לא דילמא קדושתו כלפנים ורחמנא אמר אוהל מועד והוי ספיקא דאורייתא ולחומרא זהו טעמו של ת"ק וראב"י אפשר ס"ל דפרוכת ומקומו כלחוץ אפי' במשכן ואוהל מועד ובבית שני דנסתפקו באמה טרקסין אי כלפנים או כלחוץ ע"כ הב' פרוכת המבדילים בין היכל לק"ק העמידו את החיצון בהיכל במקום שודאי הוא כלחוץ וחודו הפנימי כלה במקום כלות אמה טרקסין לחוץ ואת הפנימי העמידו שחודו הפנימי כלה במקום כלות אמה טרקסין לפנים כדי שיהא א' מן הפרוכת הללו זה שמבדיל בין היכל לק"ק כולו לחוץ דהכי גמירי דפרוכת המבדיל יהיה כולו לחוץ וחודו הפנימי יהיה אצל התחלת ק"ק וכמ"ש שם וכיון דהזאות הללו היו אצל פרוכת החיצון השתא לא מיבעיא של העלם דבר ושעירי ע"ז אם נגעו דל"ל בה אלא אפי' של יוה"כ דבעי אוהל מועד נמי לית לן בה דהא מקום פרוכת כולו הוא אוהל מועד:

ה"ג ותניא גבי פר העלם דבר ולא דתנן כי אינו במשנה וה"ג ת"י:

אני ראיתיה והיו עליה כמה טיפי דמים של פר העלם דבר הקשו התוס' בשם ריב"א והא בבית ראשון לא היה פרוכת ובבית ב' לא הקריבו פר העלם דבר כדתנן בפ"ק דמגילה (דף ט') אין בין כהן משיח למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות דכהן משיח מקריבו ולא מרובה בגדים ותי' דבבית ראשון הוי ופרוכת דבבי איירי ור"י תי' דבבית ב' הוי וההיא דמגילה מיירי בהוראת כהן משיח לעצמו דמביא פר ולא מרובה בגדים בהוראתו אבל פר העלם דבר של ציבור קרב אפי' ע"י כהן הדיוט כדאיתא בת"כ וכן מוכח דבבית ב' מיירי דאי בראשון הוה לי' למימר של פר כהן משיח אבל בבית ב' משיח לא הוי דיאשיהו גנזו ובאמת פי' ריב"א דחוק מאד דהאיך אפשר שמימות יאשיהו עד ימי ראב"י שהיה אחר חורבן בית שני הרבה והיה עכ"פ קרוב לששה מאות שנה ואפשר יותר שלא נתקנח ונתיבש הטיפי דמים שלא יהא רישומן ניכר כלל א"ו דבבית ב' הוי מ"מ פשטא דשמעתא דסוף פ"ק דקדושין (דף ל"ו) דתנן התם הזאות נוהגים באנשים ולא בנשים ואמ' עלה בגמ' הזאה דהיכא אי דפרה אלעזר כתיב בה אי דפנים פי' דפר כהן משיח והעלם דבר הכהן המשיח כתיב בה ופירש"י למעוטא הדיוטות וכ"ש נשים ול"ל לתנא למתנייה אלמא אינו קרב אלא ע"י כהן משיח דווקא מיהו התוס' פי' שם בע"א בפי' דחוק ורחוק ואין זה מקומו ובפ"ג דהוריות בחידושי אפרש יותר כי שם עיקר מקומו:

דחזינהו דעבידי שלא כסדרן פי' ה"ר יוסף שלא כסדרן שלא היו שם אלא שבע וצ"ע אם היו בפר העלם דבר ושעירי ע"ז ח' או ז' ואני תמה מה מקום לספק זה הא לא כתיב בפר העלם דבר אלא והיזה את פני הפרוכת שבע פעמים וח' מנין ועוד שנעלם ברייתא דפ"ד דזבחים (דף מ"ב) ודפ"ב דמנחות (דף ט"ז) דקאמר אבל דמים הניתנין על מזבח הפנימי כגון מ"ג של יוה"כ וי"א של פר כהן משיח וי"א של פר העלם דבר של ציבור פיגל בין בראשונה וכו' והא הני י"א דפר כהן משיח והעלם דבר היינו ז' הזאות של פרוכת וד' דמזבח הפנימי אלמא דפרוכת אינן אלא ז' ולא ח' וזה פשוט מ"מ פי' הר"י לא יתכן דאין זה במשמע בהא דקאמר שלא כסדרן דאינן אלא ז'. עוד פי' א' למעלה וז' למטה כסדר פר יוה"כ וקק"ל דמהא אינה ראיה כ"כ דהא איכא למימר דשל יוה"כ הוי האחת של מעלה נתקנח או נתיבש ואע"ג דלמאי דפי' דלת"ק הא דאין ליגע לכתחלה בהעלם דבר ושעירי ע"ז היינו משום גזירה דשל יוה"כ וכיון דבשל יוה"כ העיד ראב"י שראה שנגע בפרוכת ובע"כ היינו שראה עליו ח' הזאות ממילא ש"מ דבהני כ"ש דשפיר דמי מ"מ הא ודאי משמע דראב"י לא בתורת כ"ש קאתי אלא העיד שראה מהזאות דהני ממש על הפרוכת והא מנ"ל דילמא משל יוה"כ היו וע"ד שפירשתי:

והתורה אמרה וכלה מכפר כלה דם הפר ואחר כך כלה דם השעיר הקשו התוס' תיפוק ליה מדכתיב חוקה וכתיב דם פר ברישא ותי' שמא י"ל דמחוקה לא יליף אלא היכא ששינה הסדר ממעשה שלם כגון אם הקדים כל עבודת שעיר דבחד מקום מקמי פר אבל בכה"ג דאינו מקדים אלא א' ממתנות דם שעיר מקמי ז' מתנות דפר אינו מעכב להכי מייתי לה מוכלה כלה דם הפר לגמרי ואח"כ דם השעיר והוי כמו שינה עליו לעכב ואינן דברים של טעם לומר דעיכוב דחוקה לא קאמר אלא בשינה הסדר של מעשה שלם דהא קרא סתמא כתיב ועוד ק"ל דהא לרבא בנותן א' למעלה וז' למטה לשם שניהם שינה הסדר של מעשה שלם דנהי דלא הקדים ז' של מטה דשעיר לשל מטה דפר אלא נתנן ביחד ואע"ג דבנתינה קמייתא דשעיר איכא נמי משום הקדמה לשל פר שהקדימן למתנה ז' של פר מ"מ כיון דבמתנה אחרונה שהי' שביעית דלמטה דשעיר אין כאן משום הקדמה שהרי נתנן ביחד עם ז' של פר אכתי אין כאן מעשה שלם אפ"ה שינה הסדר של מעשה שלם איכא כאן דהא רחמנא אמר ליתן של פר קודם לשל שעיר והכא כשנותן מתנות של זה וזה ביחד נהי דליכא באחרונה משום שינוי דהקדמה של שעיר לשל פר אפ"ה איכא משום שינוי דלא הקדים של פר לשל שעיר ורחמנא קפיד אהקדמת דם פר לדם שעיר כדכתיב של פר קודם ואין לך להוציא הקדמה דפר מהאי עיכובא דחוקה והא הוי שינוי בכל המתנות בין בא' למעלה בין בז' דלמטה ולא היה צריך להביא מהאי קרא דוכלה אלא אבבא שאח"ז בנתערבו לו במתנות אחרונות לאחר שנתן דם פר קודם לדם שעיר בא' למעלה דהתם אין כאן שינוי של סדר שלם לענין הקדמה כיון דלמעלה הקדים דם פר לדם שעיר ולאפוקי מדר"פ אבל הכא תיפוק ליה מדכתב רחמנא דם פר ברישא וחוקה סגי לאפוקי מדרבא ואפי' את"ל דמה"ט נקט ר"י האי קרא דוכלה לאפוקי נמי מדר"פ אבל לאפוקי הא דרבא בחוקה לחוד סגי מ"מ קשה האיך טעי רבא בהכי דהא בכולה מכילתין פשיטא לכ"ע דחוקה עיכובא הוא והא נמי ליכא למימר דכיון דהכא איירי בנתערבו לו אחר מתנות דלפנים קודם מתנות דהיכל דאל"כ הא אמר לקמן שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה ולא כלום וכמו שפי' התוס' לקמן השתא י"ל דרבא דסבר למימר דנותן א' למעלה וז' למטה לשם שניהם אדר"י אמר דס"ל לקמן דחוקה לא נאמר אלא אדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים ולא בהיכל והשתא אתי שפיר דר"י מייתי לה להא דאמר דוכלה דנ"מ נמי לאפוקי מהא דרבא גופיה מ"מ אכתי לא ניחא דהא רבא אמר נותן א' למעלה וז'