גבורת ארי יומא קח

דהא הכא אמרינן איש להכשיר את הזר טהור להכשיר את האשה וקטן ממעט מוהניח שאין בו דעת להניח שוב ראיתי להתוס' שם שהקשו על רש"י הכי גם מה שמסיים דל"ל איפכא משום דכל הפרשה משמע מוציא מיד משמע אין לו שום משמעות וכי בעבודה דלפני אסיפה מכשרינן לקטן דנימא דזה מוציא ממשמע דלפניו לפסלו הא בעבודות דלפני אסיפה לא קטן כשר ולא אשה כשירה בהו:

מאי ולקחו דאפי' קטן פי' התוס' והא דמכשיר בקטן טפי מבחרש ושוטה י"ל משום דאתי לכלל דעת גם בפ' הערל פי' התוס' ומכשיר טפי בקטן משום דאתי לכלל איש ולדבריהם הא דאמר לקמן גבי וטבל לרבנן טהור להכשיר את הקטן צ"ל נמי קטן דווקא הוא דכשר להזות משום דאתי לכלל איש ודעת אבל חרש ושוטה לא דהא דר"י גבי קידוש ודרבנן גבי הזאה חד טעמא הוא משום משמע מוציא מיד משמע דאסיפה הוא וק"ל הא בתוספתא תניא ומביאה הר"ש במס' פרה ר"י בנו של ריבב"א חש"ו שהיזו ואחרים רואין אותם הזאתם כשירה אלמא בחרש ושוטה נמי מכשיר בהזאה א"כ הא דלא כר"י ודלא כרבנן וליכא למימר דכר"י ס"ל דפוסל קטן בהזאה ומ"מ באחרים רואין אותן מכשיר כדא' בפ"ג דגיטין (דף כ"ג) גבי כתיבת הגט דפסול בחרש שוטה קטן ומ"מ בגדול עומד על גביו כשר ליתא דגדול עומד על גביו שאני מאחרים רואין אותן דעומד על גביו היינו שמלמדו ומזהירו לעשות לשמה אבל אחרים רואין אותן היינו מרחוק ואינו אלא רואה בעלמא וכדא' בפ"ק דחולין (דף י"ב) גבי שחיטה דתנן גבי חרש שוטה וקטן שאם שחטו ואחרים רואין אותן כשירה מאן תנא דלא בעי כונה לשחיטה א"ר ר"נ היא ופירשו התוס' התם דאע"ג דגבי גט דבעי לשמה מהני בגדול עומד על גביו אחרים רואין אותן אין זה עומד על גביו וכדפי' והא דבעי ר"י הכא אחרים רואין אותן היינו שיראו אותו מזה כדינו כמו שצריך אחרים רואין אותן גבי שחיטה שיראו אותו שוחט כהוגן ואע"ג דאי מזה על האדם הא מי שהוזה עליו רואה הזאתו ול"ל ראיית אחרים י"ל דמיירי במזה על הכלים א"נ על חש"ו א"נ אפי' במזה על גדול ובמזה על מקום שהמוזה עצמו א"א לו לראות וצריך ראיית אחרים מ"מ ר"י בשיטת רבנן דמכשירין קטן בהזאה ומכשי' אפי' חרש ושוטה ומיניה לר"י דמכשיר קטן לקידוש ה"ה לחרש ושוטה:

עד דשקיל חד ויהיב חד פי' רש"י ותוס' דה"א ההוא גופי' דשקיל הוא צריך ליתנו במים וק"ל א"כ חד חד תרי זימני דקאמר ל"ל הכי הו"ל למימר עד דשקיל ויהיב חד דמשמע ההוא דשקיל הוא דיהיב ואפשר לפרש דהכי קאמר עד דשקיל חד האפר ולאפוקי תרי דלא יקחו וכן יהיב לאפוקי תרי דלא יתנו המים כתב רחמנא ולקחו ונתן דאפי' שקלי תרי האפר ויהיב חד המים שפיר דמי מ"מ פי' רש"י ותוס' עיקר דלהך פי' ק"ל מאי קאמר אי כתב רחמנא ולקח ונתן ה"א עד דשקיל חד ויהיב חד מהיכי תיתי לומר כן וכי משום דכתב רחמנא לשון יחיד בב' א"א הא כל מה שאמור בפ' בלשון יחיד ואסף איש טהור ולקח אזוב וטבל במים וכי נימא דע"י ב' א"א וכ"ת אה"נ הא לקמן אמרינן וקטן שיש בו דעת אשה מסייעתו ומסיים עלה שם במס' פרה ואם אחזה בידו אפי' בשעת הזיה פסול וטעמא משום דאשה אחזה בידו דפסולה להזאה אבל איש שפיר דמי ואמאי הא ולקח וטבל והזה אמר רחמנא בלשון יחיד אלא ע"כ אע"ג דכתב רחמנא בלשון יחיד אפי' בב' נמי שפיר דמי אבל לפי' רש"י ותוס' א"ש דה"א ההוא גופיה דשקיל וכו':

[לעיל] משום ולא אותה וחברתה אע"ג דבכה"ג משום מלאכה ליכא וכדפי' בשם התוס' אפ"ה משום אותה וחברתה איכא דסלקא דעתך אמינא דבכהאי גוונא אפי' משום אותה וחברתה נמי ליכא הואיל ושתיהן לשם פרה נשחטו הו"ל כחדא וכמ"ש קמשמע לן דלא ולפ"ז הא דנקט שחורה ואח"כ אדומה הו"ל לא זו אף זו דבשחורה ודאי איכא משום תרתי משום מלאכה ומשום ולא אותה וחברתה ובאדומה סד"א דאפי' משום חדא ליכא קמ"ל דאפ"ה משום חדא מיהו איכא והיינו דנקט רש"י תרי טעמי דמלאכה ודשלא ישחוט אחרת עמה משום הנך תרתי דקתני שחורה ואדומה דבאדומה ליכא אלא משום שלא ישחוט אחרת עמה וכדפי' ולשיטת הרמב"ם שאכתוב בסמוך דליכא משום אותה וחברתה אלא בששחט ב' פרות דוקא כ"ש דאתי שפיר דהשתא הני תרי טעמי דמשום מלאכה ומשום ולא אותה וחברתה בחדא פרה לא משכחת לה כלל דבשחורה ליכא אלא משום מלאכה לחוד ולא משום אותה וחברתה ובאדומה ששחט שתיהן לשם פרה משום אותה וחברתה איכא ומשום מלאכה ליכא מש"ה נקט הני תרתי שחורה ואדומה ובתרי בבי ולא ערבינהו משום דלא ראי זה כראי זה ואיסורא דאיכא בהא ליתא בהא אבל לשיטת רש"י ההיא דשחורה בכלל איסורא דאדומה ועדיפא מינה דהכא תרתי והכא חדא אלא דאיכא למימר לא זו אף זו קתני וכדפירשתי:

[לעיל] איש להכשיר את הזר טהור לרבות את האשה ק"ל לכתוב רחמנא טהור לחוד איש ל"ל וכ"ת דמטהור לא הוי מרבינן אלא זר איש אבל אשה לא ליתא דמסתמא דטהור הכל במשמע כדא' לעיל אשה מ"ט לא אלעזר ולא אשה זר נמי אלעזר ולא זר אלמא אי לאו מיעוטא דאלעזר מסתמא אין לך להוציא את האשה כל היכא דזר כשר אי ליכא קרא למעט אשה מיניה מסתמא איש ואשה שוין ול"ל דכ"ר הכא גבי אסיפה איש לרבות זר דתו איצטריך למכתב טהור לרבות את האשה דלא תימא איש ולא אשה לא לכתוב רחמנא איש כלל ומטהור לחוד נפקא ליה להכשיר איש ואשה:

דף מ"ה ע"ב שסודרן על גב הכבש או על גב הסובב פי' התוס' בשם ריב"א אבל ע"ג היסוד לא דא"כ הי' נפסל בלינה אם ירד אבל סובב שהוא מחצי המזבח ולמעלה ה"ה כמזבח ואין לינה מועלת בראשו של מזבח וכן כבש ואני תמה ע"ז הניחא לרבה דאמר בפ"ט דזבחים (דף פ"ז) אין לינה מועלת בראשו של מזבח אלא לרבא דאמר התם דאפילו בראשו של מזבח מועלת לינה מאי איכא למימר ואע"ג דהא דמועלת לינה לרבא ה"מ דאם ירדו מן המזבח דלא יעלו אבל אם לא ירדו מקטיר והולך דהא המזבח מקדש פסולין ליקרב אם עלו וכן כבש כדאמ' התם הא מ"מ מב"ל התם אויר מזבח כמזבח דמי או לאו כמזבח דמי ואתינן למפשט דכמזבח דמי מדכבש מקדש פסולין ואי אויר מזבח לאו כמזבח אויר כבש נמי לאו ככבש האיך מסיק ליה מכבש למזבח הו"ל ירוד ודחי דנגיד ליה פי' גוררן מן הכבש עד המזבח ואינו מגביהן והשתא לרבא דלינה מועלת בראשו של מזבח וה"ה לכבש וסובב ואי אויר מזבח לאו כמזבח דמי ה"ה לאויר כבש וסובב והשתא האיך מסיק ליה מסובב שהוא למטה מראשו של מזבח ד"א כדא' בפ' ב' הלחם (דף צ"ז) והיכא מסיק ליה לאותן ד"א דמן הסובב למזבח הו"ל ירוד בשלמא של כבש למזבח א"ל דנגיד ליה שהרי ראש הכבש מחובר לראש המזבח בשוה לו כדאמ' בפ"ו דזבחים (דף ס"ב וס"ג) אבל סובב שנמוך ד"א מראש המזבח היכא מסיק ליה לאותן ד"א שמן הסובב למזבח בע"כ באויר סובב מסיק ליה הא הו"ל ירוד וכיון דלרבא לינה מועלת שם ונפסל בלינה הו"ל ירוד ולא יעלה שוב למזבח והא הכא אמר שסודרן ע"ג סובב עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן האיך סודרן שוב על מערכה גדולה הא מן סובב למזבח לא סגי דהו"ל ירוד ולא יעלה עוד ועוד אני תמה דלא מצינו שסובב יהא כמזבח והתם לא מרבינן פסולים שאם עלו לא ירדו אלא לכבש אבל לא לסובב כדאמר התם אין לי אלא מזבח כבש מנין ת"ל את המזבח ועוד אפי' כבש לא שוה למזבח לכל דבר והא לענין מעלה שאור ודבש למזבח דעובר בל"ת א' בפ"ה דמנחות (דף נ"ז) מזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין ת"ל ואל המזבח ואי לאו דרבי קרא ה"א כבש לא ואפי' התם ס"ל לר"א דלא רבי קרא כבש כמזבח לענין כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אלמא כבש לא שוה למזבח אלא למאי דרבי קרא אבל למאי דלא רבי לא רבי וכ"ש סובב דלא רבי קרא שיהא כמזבח למידי דאינו כמזבח לקדש פסולים שלא ירדו מיהו הא אינה קושיא כ"כ דבפ"ו דזבחים (דף ס"ה) אמר' עושה מערכה ע"ג סובב איכא בינייהו פי' לת"ק דהתם הרוצה לעשות מערכה ע"ג סובב ולהקטיר עושה ולר"נ וראב"י אינו עושה וא"ל דההיא דהכא כת"ק דהתם דסובב כמזבח לכל דבר מ"מ קושיא א' ודאי קשה דקאמר הכא סודרן ע"ג סובב עד שעושה מערכה גדולה וסודרן והרי סתם עשיית מערכה גדולה ע"ג המזבח הוא ועוד שם בפ"ב דתמיד אמר' בהדיא שמחזירין אותן אחר סידור ב' מערכות ע"ג המזבח למערכה והא הו"ל ירדו כדפי'.