גבורת ארי יומא קג

והשתא מנ"ל דטעמא דמתניתין משום דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא הואיל ואין בידו לקדשה עכשיו קודם חליצה לאחר שיחלוץ נמי אינה מקודשת דילמא לעולם קדושין תופסין ביבמה לשוק ואי הוה מקדשה עכשיו מיד ה"נ דמקודשת אלא משום שקדשה בלאחר זמן ותלה לה בדעת אחרים בחליצת היבם גרע טפי ואינה מקודשת משום דאין ברירה ובהכי ניחא טפי דהא ר"י ס"ל דאין ברירה כדאמר בכ"מ האחים שחלקו לקוחות הן וכדאר"י רפ"ב דגיטין (דף כ"ד) ור"י אינו מחלק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים כדמוכח ההיא דפ"ב דעירובין דתני איו ר"י אומר אין אדם מתנה על ב' דברים כא' אלא אם בא חכם למזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב אבל לכאן ולכאן למקום שארצה לא ופריך מ"ש לכאן ולכאן דלא דאין ברירה מזרח ומערב נמי אין ברירה ואר"י וכבר בא חכם ואם איתא דר"י מחלק מאי קושיא הא לכאן ולכאן שאני דתולה בדעת עצמו הוא לפיכך אין ברירה אבל מזרח ומערב דתולה בדעת אחרים שהוא החכם מש"ה יש ברירה ול"ל לשנות עלה וכבר בא חכם א"ו ר"י אינו מחלק בהאי אלא בכ"ע אין ברירה וא"כ מנ"ל למידק מהא דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק דילמא טעמא דמתניתין משום דאין ברירה הוי ועוד ק"ל דתניא התם האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר וכו' אינה מקודשת ר"מ אומר מקודשת ר"י הנשיא אומר מקודשת ומ"ט אמרו אינה מקודשת משום איבה פי' איבת אחותה ובעלה אבל בשארי כר"מ ס"ל דמקודשת והא ר"י הנשיא היינו רבי כדאמר התם והא רבי ס"ל דאין ברירה דתניא בפ"ד דגיטין (דף מ"ז) ישראל ונכרי שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי וטעמא משום דאין ברירה כדאמר התם וכיון דאין ברירה הא מדינא בכל הני דחשיב תהא אינה מקודשת א"ו אפ"ת תולה בדעת אחרים אין ברירה ה"מ למפרע קודם גילוי דעתם כמו בהריני בועליך ע"מ שירצה אבא ובה"ז גיטך אם מתי אבל במכאן ולהבא כגון כל הני דחשיב לאחר גרות ושחרור ואינן אפשר לקדושין לחול למפרע דהא לאו בני קדושין נינהו אלא במכאן ולהבא אי לאו משום טעמא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוי מהני דל"ש כאן לומר אין ברירה ועוד הבאתי ראיות לסברא זו ואין כאן מקומן והשתא כיון שכן אכתי תקשה בשלמא הא דאין מקדש אשה אחת על תנאי למפרע אם תמות חברתיך משום דל"א אי מקדש הכי אינה מקודשת משום דאין ברירה אבל מ"מ קושיא ב' במקומה עומדת יקדשנה ע"ת לכשתמות [אשתו] יהיו חלין קידושין וזה מהני לכ"ע וי"ל כיון דע"כ הני קידושין קודם יוה"כ הוו כדפי' לעיל והא כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא ובע"כ כניס לה נמי ואע"ג דפי' דהאי כניסה היינו כניסת חופה בלא ביאה וכמו דקדושי תנאי מהני ה"נ חופת תנאי מהני מ"מ בקדושין גופיה לא מהני תנאי אלא בקדושי כסף אפי' תנאי דלאחר זמן כגון לאחר ל' יום ואפילו נתאכלו המעות או בקדושי שטר והשטר בעין לאחר ל' יום אבל [אי] ליתא לשטרא לאחר ל' יום וכן בקדושי ביאה בכל ענין אינה מקודשת משום דלאח"ז אין להם לקדושין על מה לחול ואי אתה מוצא קדושי ביאה לאח"ז בשום ענין וכן בקדושי שטר ונאבד או נתקרע השטר קודם ל' יום אלא א"כ קידשה מעכשיו ולאחר ל' יום דהקדושין חלין למפרע וכ"ז מבואר במה שכתבתי לעיל וכיון שכן הא ודאי כניסה דחופה לקדושי ביאה דמיא דא"א לה לקנות ולחול בלאח"ז דלאח"ז אין לקנין חופה על מה לחול וא"כ א"א לכ"ג שיקדש ויכניס לחופה קודם יוה"כ שתהא החופה חלה וקונה ביוה"כ לאשה זו אם תמות אשתו לכשתמות דבאותה שעה לכשתמות אין חופה דאתמול קונה וכ"ת תחול למפרע כשתמות אשתו בפלגא דעבודה תהא קונה למפרע מאתמול משעת חופה ואין כאן משום ב' בתים דהא את אשתו מגרש על תנאי שאכנס לבית הכנסת הא א"א בתנאי דע"מ שתמות שיחול למפרע דהא אליבא דר"י קיימינן ולאיו אין ברירה לר"י ובתנאי דלמפרע ע"מ שתמות אינה מקודשת משום לתא דאין ברירה מש"ה בקדושי תנאי א"א לא בתנאי לכשתמות לחוד דבענין זה חופה אינה קונה ולאו ביתו היא ולא בתנאי מעכשיו ולכשתמות דבענין זה חופה אין כאן וקדושין אין כאן משום אין ברירה לפיכך מקדשה ומכניסה לחופה בסתם בערב יוה"כ בלי שום תנאי ומגרשה על תנאי בערב יוה"כ והא תנאי דגירושין בע"כ בשלא תמות חברתיך הוי דבתמות לא שייך הכא וכיון דתנאי שלא תמות דשב ואל תעשה הוא חל למפרע משעת גירושין דמערב יוה"כ דבתנאי שלא תמות דהוי ממילא בשב ואל תעשה אפי' למפרע ליכא משום אין ברירה וכדפי' לעיל ובתנאי זה יצאנו מידי כל החששות וכ"כ בזה הרבה בתשובה (סי' צ"ג) ועוד הארכתי שם בזה. עוד נ"ל דה"ט דא"א ולא סגי ליה בקדושי אשה במכאן ולהבא לכשתמות אשתו דהשתא ל"צ לגרש כלל ע"ת לא את אשתו הא' ולא את השניה זו משום דלקמן בפ"ה (דף נ') מבעיא לן גבי פר יוה"כ אי אחיו הכהנים מקביעותא מתכפרין או מקופיא ולא איפשיטא וה"ה ביתו זו אשתו נמי לאחיו הכהנים דמיא כמ"ש שם התוס' ומשמע שם בסוגיא זו דאת"ל דאחיו הכהנים מקביעותא מתכפרין אם מת א' מן הכהנים ביוה"כ פרו של כ"ג הו"ל חטאת הציבור או השותפים שמת א' מבעליה דלר"י למיתה אזלא ועוד אני אומר דאפשר דאשתו עדיפא טפי מאחיו הכהנים דאפי' את"ל דאחיו הכהנים מקופיא מתכפרים אפ"ה ביתו זו אשתו מקביעותא מתכפרין כמוהו וה"ט משום דכפרת כ"ג תלה רחמנא בה וצריך שיהא לו אשה דוקא וכדאר"י אף אשה א' מתקינין לו שנא' וכו' ביתו זו אשתו וה"ט נמי שבודוי א' מתודה עליו ועל ביתו ביחד ומוסיף עליו בוידוי ב' ג"כ את אחיו הכהנים אלמא כפרתו וכפרת ביתו דמיין אהדדי וזה בלא זה א"א ושקולין הן וכמש"ל ומ"מ אפי' לפי' התוס' כפרת ביתו לא גרע מיהו מכפרת אחיו הכהנים ואת"ל אחיו הכהנים מקביעותא מתכפרים היא נמי מתכפרת מקביעותא ואם מתה פרו של כה"ג הו"ל חטאת הציבור או השותפין שמת א' מהן ואליבא דר"י תמות וכיון שכן לא סגי לקדש לו אשה אחרת ע"ת כשתמות אשתו ביוה"כ תהא זו מקודשת לו משום דחיישינן דילמא תמות אשתו בפלגא דעבודת פרו ולר"י תמות ובטלה עבודתו ופסולה למפרע ולפיכך לר"י אין לו תקנה אלא א"כ מגרש את אשתו למפרע על תנאי לכשתמות שיכנס לבהכ"נ ומשוי לגיטא דאשתו גיטא למפרע כדי שבשעת עבודת הפר לא רמיא כפרתה עליו ול"ל בה במיתתה דאין לה חלק ושותפות כלל בפרו וכיון דצריך לגרש את אשתו על תנאי למפרע משום חששא דחטאת שמתו בעליה מהשתא בע"כ א"א לו אלא א"כ מתקינין לו אשה א' נמי למפרע בעל תנאי שמא תמות אשתו דלא סגי אם לא שהשניה תהיה אשתו למפרע קודם גירושי הראשונה וזה א"א משום דאין ברירה לר"י אליבא דאיו ועוד י"ל דאפ"ת דביתו מקופיא מתכפרת ולא מקביעותא ובמיתתה ל"ל בה משום חטאת שמתו בעליה אפ"ה א"א לקדש השניה על תנאי לכשתמות ואילך משום דבכפרת מקדש וקדשיו כפרת כהנים בפר וכפרת ישראל בשעיר הפנימי אפי' לר"י דאמר כהנים וישראלים שווין בכפרת שאר כל העבירות בשעיר המשתלח מו"מ בהא מודה דבטומאת מקדש וקדשיו אינן שווין אלא כהנים בפר וכדאמרינן בספ"ק דשבועות (דף י"ג)] ונפקא ליה התם מדכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו וכל הכהנים בכלל ביתו הן והא אשתו נמי בכלל ביתו ומתכפרת בפר על עון זה ולא בשל ישראל והא לקמן בפ"ה (דף נ"ג) אמ' דעבודת הפר קדים לשל שעיר בין בפנים בין בהיכל בין במזבח הרי שכפרת כהנים על עון זה קדמה לשל ישראל בכל מקום והשתא אי היה מקדש לשניה לכשתמות אשתו איכא למיחש שמא תמות בין מתן דם פר למתן דם שעיר ומהשתא לא יהיה לה כפרה כלל על טומאת מקדש וקדשיו דבמה תתכפר בדם פר לא דבשעת הזאת דמו עדיין לא היתה אשתו של כ"ג דהא ראשונה היתה קיימת וכפרתה בשעיר היה תלוי ובשעיר נמי אינה מתכפרת דהא בשעת הזאת דמו כבר נעשית אשתו ונמצא קרחת מכאן וקרחת מכאן ומסתברא דאפי' בנות כהנים נמי אינן מתכפרין בשל פר אלא זכרי כהונה לבד ואשתו דרבי רחמנא מביתו אבל כהנות בשעיר כישראל הילכך אפי' בת כהן א"א לו לקדש על תנאי מפני שתהא נעדרת כפרה על טומאת מקדש וקדשיו אם תמות הראשונה לאחר מתן דם פר:

דף י"ד מאי מזה נושא הקשו התוס' מנ"ל למעקר קרא ממשמעותיה לומר דמזה טהור ומזה דקרא היינו נושא אימא מזה ממש ותי' מדכתיב והזה הטהור אלמא מזה טהור ואע"ג דדרשינן מיניה טהור מכלל שהוא טמא לימד על ט"י שכשר בפרה תרתי ש"מ וק"ל מנ"ל דש"מ תרתי דהא לאו שקולין