גבורת ארי יומא קב

להני דלעיל כלל ולי נראה לפרש איידי דקאמר בסיפא דמילתא אחימן בנה ענת כו' דדמיא להא דאיירי לעיל דויבן את נינוה נקיט לה הכא ואגב מפרש לה נמי על שם מה נקראו כן:

ד"א אחימן בנה ענת רש"י פי' ד"א ל"ג ודאי אין ענין ד"א לכאן מ"מ לפ"ז הא דקאמר בסוף הדברים ילידי הענק שמעניקין חמה בקומתן ראוי להיות קודם הא דאחימן בנה ענת דההיא שייך לעיל וסיומא דמלתא דדרשה דשמהתא הוי הא ובפ"ז דסוטה (דף ל"ד) מייתי לה נמי להא ודריש להא דענק קודם להא דאחימן בנה ענת נ"ל:

דף י"ג ע"ב אלא לחדא א"ל ה"ז גיטך ע"מ שלא תמות חברתך ולחדא א"ל ה"ז גיטך ע"מ שאכנס אני לבית הכנסת כו' זהו מסקנא דשמעתין וק"ל טורח זה למה לקדש ולכנוס אשה א' והדר מגרש לה על תנאי כדאמרינן בכולה סוגין ונמצא פוסל אשה א' מן הכהונה בכל שנה אם לא מתה אשתו ה"ל לקדש אשה א' על תנאי אם תמות חברתיך תהא את מקודשת לי למפרע והשתא א"צ לגרש אלא אשתו בלבד על תנאי זה דע"מ שאכנס לבית הכנסת דאי מייתא הא קיימא הא כו' וכדמסיק ואי משום דמסיק לעיל כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא ובע"כ צריך לכנוס לשניה הא כבר פי' לעיל דכניסה זו לאו ביאה היא דתימא דא"א לו לכנוס על תנאי דע"מ שתמות חברתה דהא אי לא מתה שניה הו"ל בעילתו בעילת זנות למפרע מש"ה צריך לקדשה לגמרי בלי תנאי ומשום ב' בתים הדר מגרש לה על תנאי אלא כניסה זו היינו כניסת חופה לחוד בלא ביאה ובהכי ביתו הויא והא כניסת חופה ע"ת ל"ל בה וסגי בהכי דהא דאמרינן רפי"ב דיבמות (דף ק"ז) אין תנאי בחופה לאו דאינו מועיל תנאי קאמר אלא שאין הדבר רגיל לעשות חופה על תנאי כדפירשו שם התוס' והמפרשים אבל היכא דאתני ודאי מהני וכיון שכן טורח זה ל"ל לקדש ולכנוס לגמרי כדי שיצטרך לחזור ולגרש על תנאי משום ב' בתים ועוד שפוסל אשה א' מן הכהונה שלא לצורך ואין ראוי לעשות משום לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו כדאמרינן בפ"ד דיבמות [דף ל'] גבי היתה אחת כשרה לכהונה ואחת פסולה כשהוא חולץ חולץ לפסולה כדי שלא יפסול הכשירה בחליצתה מן הכהונה ובפט"ז דיבמות נמי אמרינן שמא יהיה הולד בן קיימא ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה אלמא הרבה חשו שלא לפסול אשה מן הכהונה בחנם הו"ל לקדש ולכנוס על תנאי שאם תמות אשתו תהא זו מקודשת למפרע וע"ד שמפ' הכא בגירושין ועוד ק"ל דגם טורח זה של גירושי אשתו ע"ת שאכנס לבהכ"נ ל"ל הא אפשר לקדש אשה אחת על תנאי שאם תמות אשתו תהא זו מקודשת לו מיד משעת מיתה ואילך דתו ל"ל בה דאפי' אם תמות אשתו בפלגא דעבודה לא עביד עבודה למפרע בב' בתים דעד בתר מיתת אשתו אין האחרת מקודשת לו כלל וי"ל דהכא אליבא דר"י קיימינן דאמר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו והאמרינן בפ"ב דעירובין (דף ל"ו) דליתא למתניתין דהתם דש"מ דר"י אית ליה ברירה מדתני איו דר"י לית ליה ברירה ורבא אמר בפ"ג דגיטין (דף כ"ה) מאן דל"ל ברירה תולה בדעת אחרים נמי ל"ל ברירה ואע"ג דאקשה ר"מ לרבא מהריני בועליך ע"מ שירצה אבא כי רצה האב מקודשת לר"ש וה"ז גיטך אם מתי מחולי זה דמגורשת לר"י כשימות והא ר"י ור"ש בתולה בדעת עצמו ל"ל ברירה גבי הלוקח יין מבין הכותים אומר ב' לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה לר"מ משום דיש ברירה ור"י ור"ש אוסרים ושני רבא לעולם ר"י ור"ש אית להו ברירה והתם ה"ט משום שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע מ"מ לרב דאמר בפ"ב דעירובין דליתא למתניתין מדתני איו ה"נ ליתא למתניתין דה"ז גיטך אם מתי ואינה מגורשת לר"י אפי' כשימות וכדפי' במקום אחר וה"ה במקדש או מגרש על תנאי כההיא דהריני בועליך ע"מ שירצה אבא אפי' נתקיים התנאי ורצה האב אינה מקודשת משום דאין ברירה מיהו ה"מ בתולה תנאו במעשה כגון בעל מנת שירצה אבא או אם מתי אבל אם תולה תנאו בדבר שהוא שב ואל תעשה כגון קדושין וכן גירושין ע"ט שלא ימחה אבא אפי' למאן דל"ל ברירה מקודשת ומגורשת הואיל ואין הקדושין והגירושין תלוים במעשה של אחרים אלא ע"י שב ואל תעשה שלהם התנאי מתקיים מאיליו וכ"כ הר"ן בשם הרמב"ן דהא דתנן בפ"ב דקדושין ע"מ שירצה אבא רצה האב מקודשת אע"ג דקיי"ל אין ברירה דהאי ע"מ שירצה ע"מ שלא ימחה הוא ואפי' מאן דל"ל ברירה כה"ג מהני והיינו כדפי' ומהא נמי יש ללמוד דע"מ שלא ימות פלוני מקודשת ומגורשת לכ"ע ואפי' למאן דל"ל ברירה והשתא ניחא דא"א דיקדש כ"ג אשה על תנאי דהא תנאי דקדושין לא שייך אלא בע"מ שתמות אשתי והא לרב אליבא דר"י לא מהני כיון דלית ליה ברירה אבל כי מקדשה לגמרי בלי תנאי ומגרשה ע"ת תנאי דגירושין בע"מ שלא תמות חברתיך בע"כ הוי ותנאי כזה מהני לכו"ע אפי' למאן דלית ליה ברירה וכדפי' ואע"ג דאמ' התם דליתא לדאיו מקמי מתניתין ור"י אית ליה ברירה ובע"מ שתמות סגי לר"י מ"מ נקט לה הגמ' בע"מ שלא תמות דלכ"ע כהאי גוונא מהני לר"י ואע"ג דלעיל ר"ל באומר ע"מ שתמות או שתמות חברתך והשתא אי כה"ג מהני לר"י תקשה להני שינויי טורח זה למה לקדשה ע"ת הא בלא"ה הני שינויי א"א להעמידן כי יש עליהן קושיות רבות כדפי' רש"י בריש הסוגיא וא"צ אנו אלא להעמיד מסקנת הסוגיא על מתכונתה. מיהו אכתי קשה דהא בע"כ אפ"ת דמאן דל"ל ברירה אפי' תולה בדעת אחרים ל"ל מ"מ ה"מ בדבר שיש לו לחול למפרע כגון באומר ה"ז גיטך אם מתי דבע"כ לכשימות צריך לחול הגט למפרע סמוך למיתה דאי לכשימות הא קיי"ל אין גט לאחר מיתה וכן בהריני בועליך ע"מ שירצה אבא דהיינו שקדשה בביאה לכשירצה צריכים הקדושין לחול למפרע בשעה שקידשה בביאה דאי מכאן ולהבא משעה שירצה האב א"א להן לקדושי ביאה לחול אא"כ חלין למפרע בשעת קידושין כדמוכח בפ"ג דקדושין (דף ס') גבי ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי ר' זוז מגורשת ותתן דא' איכא בינייהו כגון שנתקרע הגט או אבד למ"ד כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי מגורשת למפרע ולמ"ד לאו כאומר מעכשיו דמי אינו גט דעל מה יחול הגירושין בלהבא כיון דאין הגט קיים באותו שעה וה"ה קדושין א"א להו לחול לאחר זמן אלא בקדושי כסף ואפי' נתאכלו המעות משום דהני זוזי לאו למלוה דמי ולא לפקדון דמי כדאמ' רפ"ג דקדושין (דף נ"ט) וכן בקדושי שטר ולא נתקרע השטר עד לאחר זמן חלות הקידושין אבל קידושי ביאה בלאחר זמן א"א דהא אין כאן שום דבר שתחול עליו הקדושין ודבר זה מתברר היטב בדברי התוס' פ"ג דקדושין גבי הא דאמר כגון דכתב לה לכשאקחך כו' וכיון דבהריני בועליך ע"מ שירצה אבא דהיינו שקדשה בביאה זו דקא' ר"ש רצה האב מקודשת בע"כ מקודשת למפרע משעת ביאה קא' דאי מכאן ולהבא משעה שרצה האב כי רצה מאי הוי על מה תחול הקדושין וכיון דבע"כ ה"ז גיטך אם מתי וכן הריני בועליך ע"מ שירצה אבא ל"ל מקודשת או מגורשת אלא למפרע מש"ה א"ל מאן דל"ל ברירה בתולה בדעת אחרים לאו כלום הוא ולא אמרינן הוברר הדבר למפרע שבעת ביאה וסמוך למיתה היו ראוין לחול הקדושין והגירושין אבל בדבר שאפשר לו לחול מכאן ולהבא בתולה בדעת אחרים כגון שקידשה בכסף או בשטר או בגירושין ולא נתקרע השטר קידושין או הגט אפי' תולה בדעת אחרים כגון ע"מ שירצה אבא לכ"ע מקודשת או מגורשת לכשירצה דבמכאן ולהבא לא שייך לומר ברירה ויש לי להביא ראיה לזה מהא דתנן בפ"ג דקדושין (דף ס"ב) האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי וכו' אינה מקודשת ומפ' בגמרא דה"ט דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואינו בידו ככל הני דמתניתין וגר נמי לאו בידו דגר צריך ג' מי יימר דמזדקקי ליה ג' והשתא מנ"ל דטעמא דמתניתין דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דילמא ה"ט דתנא דידן ס"ל אין ברירה והא למ"ד אין ברירה בתולה בדעת אחרים כהריני בועליך ע"מ שירצה אבא והרי זה גיטך אם מתי לאו כלום הוא אע"ג דהאיש והאשה בני קידושין וגירושין נינהו הואיל ותנאי הקידושין והגירושין תלו בדעת אחרים כ"ש הכא דעיקר קידושין של אלו אין להם מקום לחול כלל בשום ענין אלא ע"י דעת אחרים שלשה לגר הרב לשיחרור מיתת הבעל והאחות ע"י מי שחיי האדם ומותו בידו וחליצה ביבם פשיטא דלמאן דל"ל ברירה דלאו כלום הוא ודילמא תנא דידן ס"ל כמ"ד אין ברירה ועוד דבפ' האשה רבה (דף צ"ה) דייק ר"י מדתני לאחר שיחלוץ לך יבמך אינה מקודשת דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק