גבורת ארי יומא קא

פרישה כלל במילואים ואפי' למאן דיליף לה ממעשה בראשית דיום הולך אחר הלילה וכ"ש דאתי שפיר הא דר"ז דדייק דבועל נדה אינו כנדה וטעמא דירושלמי דקאמר דיום א' אין לילו עמו כלל למאן דיליף לה ממעשה בראשית ולא היה פרישה במילואים אלא ז' ימים וששה לילות בלבד משום דקרא כתיב תשבו ז' ימים יומם ולילה מדמקדים יום ללילה ש"מ דיום קדים ללילה בפרישה זו דמילואים ודומה להא דאמרינן בפרק י"א דמנחות (דף צ"ה) אמר אביי ש"מ יש סילוק מסעות בלילה כו' ואמרינן פשיטא ללכת יומם ולילה כתיב מהו דתימא ה"מ היכא דעקר ביממא אבל היכא דלא עקר ביממא בלילה לא מעקרי ופירש"י דכתיב יומם ברישא והדר לילה קמ"ל:

דף ח' ע"ב וכל אימת דמתרמי מפרשינן ליה פירש"י ואע"ג דלא הוי ד' שלו בשבת ונמצאת הזאתו בטילה ב' ימים ונ"ל דרש"י לא דק דאי ד' שלו אינו בשבת הזאתו בטילה ג' ימים בע"כ יום שבת ושכנגדו דאי חל יום שבת בא' מג' ראשונים של ז' ימי הפרישה בטל יום א' כנגדו מג' ימים אחרונים של ימי הפרישה ואי חל שבת בא' מג' ימים אחרונים בטל יום א' כנגדו מג' ימים ראשונים דהא הזאת ג' בלא ז' וכן הזאת ז' בלא הזאת ג' לאו כלום הוא וכי חל יום א' דפרישה בשבת ובטלה הזאתו משום שבות הזאת ה' לפרישה שהוא כנגדו של הזאת א' דמזין עליו משום ספק שמא ג' והו"ל ה' שביעי נמי בטלה שאם אין הזאת ג' הזאת ז' לחוד לאו כלום הוא וכן אם חל שבת ב' לפרישה הזאת ו' לפרישה נמי בטלה ואם חל ג' בשבת הזאת ז' נמי בטלה מה"ט דאם אין ג' אין ז' וה"נ איפכא אם אין ז' אין ג' הילכך אם חל ה' ו' ז' לפ' א' מהם בשבת א' מא' ב' ג' שכנגדו בטל הזאתו דאם ה' לפרישה חל בשבת בטלה הזאת א' שכנגדו ואם ו' הזאת ב' שכנגדו בטלה ואם ז' הזאת ג' שכנגדו בטלה מה"ט דאם אין ז' הזאת ג' לחוד ל"מ כלל ובע"כ אם חל א' משאר ימים חוץ מיום ד' בשבת הזאת ג' ימים בטלה של ד' ושל שבת וג' או ז' שכנגדו:

[סיומא דפיסקא ד"ה מקדש ראשון] דף ט' ע"ב והא דמייתי להני קראי ללמד שהיו עובדי ע"ז ומגלי עריות אע"ג דקראי טובא בהדיא כתיבי דהיו עע"ז ומג"ע י"ל כיון דהני קראי צריכין דרשה מייתי להו אגב דבעי למדרש להו וכ"ד הגמ' בהרבה מקומות:

רשעים היו נ"ל דסוף דברי ר"י בן תורתא הן ומפרש לה הגמרא דאמקדש א' דלעיל קאי ולא אמקדש ב' דסליק מיניה:

תנו עיניכם בבירה א"ד עידיכם בירה ק"ל מאי בינייהו בין הני תרי לישני ונ"ל ע"ד שאמרו בירושלמי שאלו את ר"א דורות האחרונים כשירים מן הראשונים א"ל עידיכם הבחירה יוכיח אבותינו העבירו את התקרה ויגל את מסך יהודה פי' שלא נתגלה אלא הסכך והמסך של בית המקדש בלבד אבל הכתלים נשארו קיימין בחורבן הבית אבל אנו פעפענו את הכתלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה פי' בחורבן בית שני שע"י אדום נאמר כן דרישא דקרא זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים הוא ואמרינן בפ"ה דגיטין (דף נ') מלמד שהראה הקב"ה לדוד חורבן בית שני ונ"ל מהאי קרא זכור ה' והשתא ללישנא קמא ה"ק להו תנו עיניכם בבירה שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים וכדאר"י בסמוך וללישנא בתרא ה"ק להו עידיכם בירה שהראשונים לא העבירו אלא את התקרה בלבד ואנו פעפענו את הכתלים עד היסוד (דלשון עדות לא שייך אלא בדבר הנראה לעינים כדכתיב והוא עד או ראה או ידע וכדתנן בפ' זה בורר שמא תאמרו מאומד ת"ל והוא עד או ראה) וזה שלא כדברי רש"י שפי' עידיכם בירה בנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים דא"כ אין בין לישנא קמא ללישנא בתרא ולא כלום והעיקר כדפירשתי:

מה ר"א דמרה דארעא דישראל הוא בספ"ק דנדה (דף כ') מפורש למה נקרא הכי:

לא הוי משתעי ר"ל בהדיה פי' התוס' לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עם ר"ל היה משיב לו כדאמרינן בפ"ק דזבחים גבי רמי ר"ל על מעוהי בבי מדרשא ומקשי אם כשירין הן לירצו כו' שהשיב לו ר"א וגם הוא חזר והשיב לו ולדידי אין צריך לכ"ז חדא דה"ג בשוקא במקום התגרין כדי שלא יחשבו אותו לנאמן למיהב ליה עסקא בלא סהדי ועוד הא בלא"ה וכי ס"ד דלא היה ר"ל משתעי בדברי תורה ולהשיב לשואל אפילו לקטן התלמידים הא כתיב מונע בר יקבוהו לאום ואמונע הלכה מפי תלמיד דריש לה בפ' חלק (דף צ') והא דלא הוי משתעי היינו במילי דעלמא כההיא דהכא דא"ל אלהא סנינא לכו דמתכוין לקנטרו:

דף י' אע"ג דיפת אלקים ליפת פי' שזכו פרסיים דאתו מיפת לבנות הבית כו' ק"ל דהכא דריש ליה להאי קרא דיפת אלקים ליפת אפרסאי כדמסיק ופרסאי מנלן דמיפת קאתו ואבנין בית המקדש שזכו לבנותו קאי והא בפ"ק דמגילה (דף ח') תנן אין בין ספרים כו' אלא שהספרים נכתבים בכל לשון רשב"ג אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית וא' ר"י בגמ' מ"ט דרשב"ג אמר קרא יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם דבריו של יפת יהיו באהלי שם והיינו לשון יוונית דקאתו מיפת אלמא איון דריש שדברי תורה נאמרים באהלי שם בלשון יון וכ"ת דההיא דרשה דהתם אליבא דרשב"ג אתא דאמר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית אבל לרבנן דס"ל ספרים נכתבים בכל לשון בע"כ האי יפת אלקים ליפת לדרשא דהכא אתיא ואפרסאי קאי שבנאו בית המקדש ור"י כרבנן דריש ליה ליתא דהאמר ר"י התם הלכה כרשב"ג אלמא כוותיה דריש ליה ואיוונאי ולשונם קאי ולא אפרסאי ומבית המקדש שבנאו מיירי מקרא זה מיהו אי נימא דקרא דהתם אסמכתא בעלמא הוא ועיקר הטעם שהתירו שיכתבו יוונית לרשב"ג הוא משום מעשה דתלמי המלך שכתבו לו ע"ב זקנים יוונית כדאמר התם ועיקר קרא לההיא דרשא דהכא אתא אתי שפיר וזה שלא כדברי הרמב"ן שמשמע מדבריו דההיא דהתם דרשה גמורה היא כמ"ש שם ובחידושי למס' מגילה אפרש לה:

אשור זה סילק משמע דה"פ דמדינת סילק היא מדינת בני אומות אשור כמו כל הני דלעיל דמדינות הללו הוא שיושבים בהו בני אומות פלוני ופלוני דאלו אשור שם איש מבני עבר הוי וקרא זה נמי מאותו האיש ששמו אשור מיירי כדכתיב מן הארץ ההיא יצא אשור אלמא גברא הוא וכן פי' רש"י יצא שלא להיות בעצת דור הפלגה וק"ל דבפ"ק דכתובות (דף י') אמרינן ומי כתב קרא לעתיד אין דכתיב ושם הנהר הג' חידקל הוא ההולך קדמת אשור ותני ר"י אשור זו סילקא ומי הואי אלא דעתיד ה"נ פי' אלמנה דכתיבא באורייתא על שם מנה דעתידי רבנן למתקני לה מנה ופי' רש"י מי הואי בבריאת עולם והקשו התוס' דמאי מייתי מאשור דאשור אע"ג דלא הוי בבריאת עולם כיון דהוי בימי משה שפיר הו"ל למכתב אבל מנה לא הו"ל למכתב כיון שעדיין לא היה בדורו ופי' בשם ר"י דסילק בימי משה מי הואי דקיי"ל דסילקא לא היה בימי משה וסביב סילקא הולך חידקל ולא אצל אשור שהיה בימי משה והא הכא קאי אהאי אשור שהיה מבני עבר ומפרש ר"י זו סילק אלמא מהאי אשור מיירי קרא ור"י וצ"ל דתרי אשור ותרי סילק הואי והא דמייתי התם לדתני ר"י אשור זו סילק לאו מדר"י דתנא הכא מייתי לה התם אלא ר"י תרתי תני אהני תרתי קראי ומפ' להאי אשור זו סילק וכבר היה בימי משה וה"נ הדר תני ומפרש נמי לאידך קרא דאשור דהתם זו סילוק אלא דהתם לא מיירי מאשור וסילק דהכא דהיה בימי משה דסביב זה אין הולך חידקל אלא סביב אשור וסילק אחר המאוחר שלא היה עדיין בימי משה ויש ספרים גורסים הכא תני ר"י אשור זו סילק והתם גורסים תני ר"י אשור זו סליקא בא' מסופו אלמא תרתי נינהו ור"י תרתי מילי קאמר ודר"י דהתם לאו דהכא הואי:

ושם אחימן פירש"י איידי דדריש שמהתא נקט נמי להאי ואיני יודע מה ענין זה לזה דהא לא דריש הכא עד עכשיו למה ועל שם מה נקרא זה כן ולא קאמר אלא דפלוני הנאמר בקרא הוא נקרא כן כמו גומר זה גרממיא וכן כולן ואילו הכא לא קאמר אחימן זה פלוני אלא דריש אחימן למה נקרא שמו כן מפני שהוא מיומן שבאחיו וכן ששי על שם שמשים כו' וכן בתלמי ואין לו ענין