גבורת ארי תענית צט

עשר למה לי דכיון דתני הכלל ברישא והדר הפרט יש לומר תני והדר מפרש:

קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה פירש רש"י קרבן מוסף אין בנעילה וכ"ש במנחה הסמוכה למוסף לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד שהוא אחד דאין לך מוסף בלא שתי בהמות ולא היה להם פנאי כלל שהכהנים של מעמד טרודים במוסף וישראל שבהן היו טרודים לחטוב עצים ולשאוב מים ודוחה אפילו מעמד דנעילה. ולפי זה קרבן מוסף לר"ע קודם חזרה דוחה ג' מעמדות של מנחה ושל נעילה וכל שכן של מוסף דהשתא דלאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן כדאמרינן בגמרא (דף כ"ח). והשתא הא דתנן בסיפא באחד בטבת לא היה בו מעמד שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים דלא כר' עקיבא דאי ר"ע קרבן עצים למה לי בהלל וקרבן מוסף לחוד סגי דהלל דחי למעמד של שחרית וקרבן מוסף דחי לשאר כל שלשה מעמדות וקרבן עצים במקום קרבן מוסף לא מעלה ולא מוריד לענין דחיית המעמדות דבלא דידיה קרבן מוסף דחי להו אלא על כרחך מתני' אתיא כחזרה דר"ע קרבן מוסף אין במנחה אבל בנעילה יש קרבן עצים אין בנעילה נמצא אי אפשר לדחות את כל ד' המעמדות כולן אלא על ידי שלשתן דהלל דוחה של שחרית וקרבן מוסף דידיה ושל מנחה לבד וקרבן עצים את של נעילה דכך היה ר"י שונה קרבן מוסף אין במנחה וכ"ש דדחי דידיה ומכל מקום בנעילה יש קרבן עצים אין בנעילה:

מ"מ מה שיש בפירוש רש"י בספרים שלנו בהא דר"ע קרבן עצים אפילו לא היה בו מוסף היה נדחה מעמד מנחה מפני קרבן עצים שקרבן עצים קודם למנחה ודוחה מעמד הסמוך לה ושל נעילה טעות סופר הוא וצ"ל ולא של נעילה דאי קרבן עצים דוחה של מנחה ושל נעילה לר"ע א"כ מה בינו לבין קרבן מוסף לר"ע דאמר קרבן מוסף אין בנעילה וכ"ש במנחה הסמוכה למוסף כדפירש רש"י ואע"ג דאיכא בינייהו דקרבן מוסף דחי לשל מוסף נמי משא"כ קרבן עצים דלא דחי לשל מוסף מ"מ הא במתני' לא תנינן לה בהדיא דקרבן מוסף דוחה לשל מוסף אלא דרב אשי קאמר לה בגמרא השתא דלאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן וכיון דבמתני' לא איירי רבי עקיבא אלא במעמד של מנחה ושל נעילה לחוד וקאמר קרבן מוסף אין בנעילה דכל שכן במנחה הסמוכה לה אם איתא הא דקאמר קרבן עצים אין במנחה דהוא הדין דאין בנעילה לערבינהו ולתנינהו קרבן מוסף קרבן עצים אין במנחה ובנעילה ועוד אם איתא דשוים הם קרבן מוסף וקרבן עצים מאי שנא דגבי קרבן מוסף נקט אין בנעילה וגבי קרבן עצים נקט אין במנחה אלא ודאי דוקא נקט אין במנחה אבל בנעילה יש ואין קרבן עצים דוחה של נעילה והיינו טעמא דבקרבן מוסף היו טרודים יותר מבקרבן עצים דאין לך מוסף פחות משתי בהמות כדפירש רש"י משום הכי דוחה של מנחה ושל נעילה אבל קרבן עצים אין בו טירדא כל כך משום הכי דוחה של מנחה הסמוך לו ולא של נעילה והיינו דפירש רש"י שאין לך מוסף פחות משתי בהמות וכו' בא ליתן טעם למה קרבן מוסף דוחה שתי מעמדות וקרבן עצים אינו דוחה אלא אחד ואילו לנוסחא שלפנינו אינו צריך לזה אלא ודאי קרבן מוסף אין בנעילה וכל שכן מנחה הסמוכה לה דליכא למימר דבנעילה איירי אבל במנחה יש דאין לזה טעם דלמה לא ידחה קרבן מוסף לשל מנחה הסמוך לו ודוחה לשל נעילה הרחוק והא האי טעמא דמאי דקרבן עצים דוחה לשל מנחה מפני שסמוכה לה וכל שכן דאין לפרש קרבן עצים אין במנחה כל שכן בנעילה דהשתא מנחה דהוי דבר תורה דחי כדאמרינן בגמרא לפירוש רש"י ותוס' וכמו שאכתוב שם כ"ש דדחי לשל נעילה שמדברי סופרים דאין סברא לומר כן דאלים קרבן עצים שהוא מדברי סופרים לדחות נמי של מנחה מקרבן מוסף שהוא של תורה שאינו דוחה אלא של נעילה לחוד אלא ודאי פירוש רש"י עיקר קרבן מוסף אין בנעילה וכ"ש דאין במנחה הסמוכה לו אבל קרבן עצים אין במנחה הסמוכה לו הא בנעילה הרחוקה לו יש וה"נ מוכח כן בגמרא (דף כ"ח) להדיא דתניא ר"י אומר כל יום שיש בו מוסף יש בו מעמד וקאמר מעמד דמאי אילימא מעמד דשחרית ת"ק נמי הכי קאמר אלא מעמד דמוסף דידיה נמי לא דחי אלא דמנחה קרבן עצים דחי אלא לאו דנעילה ומדקאמר דמנחה קרבן עצים דחי והיינו כר"ע קודם חזרה ופליג ר"י עליה בקרבן מוסף שמע מינה דקרבן מוסף אליבא דר' עקיבא דוחה דמנחה ודנעילה וקרבן עצים אינו דוחה אלא של מנחה לחוד:

ומיהו בדר' יהושע לא פירש רש"י מידי ונראה לי דהכי פירושא קרבן מוסף אין במנחה אבל בנעילה יש קרבן עצים אין בנעילה אבל במנחה יש אבל אין לפרש קרבן עצים אין בנעילה כל שכן במנחה הסמוכה דאין סברא לומר דקרבן עצים עדיפא מקרבן מוסף דדוחה ב' של מנחה ושל נעילה וקרבן מוסף של מנחה לחוד והכי נמי משמע להדיא בגמרא