גבורת ארי תענית צז

ניחא דלאו משום דאין נשיאות כפים בלילה פריך אלא אלישנא דארבעה פעמים ביום פריך אית לך למימר נעילת שערי שמים ביום הא ודאי דאינו אלא בלילה ואיך קאמר ד' פעמים ביום. ואעיקרא דמילתא דכתב הרא"ש דאין נשיאת כפים בלילה מדאיתקש לשירות קשה לי הא ודאי איכא שירות בלילה כדתנן ריש פרק קמא דברכות הקטר חלבים ואברים מצותן כל הלילה ועבודה חשובה היא וזר חייב עליהם מיתה כדאמרינן בפרק ב' דיומא ארבעה עבודות זר חייב עליהם מיתה זריקה והקטרה וניסוך המים דחג והיין וגם ניסוך היין כשירה בלילה כדאמרינן ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה והכי נמי ניסוך המים דחג למאן דגרס בריש מכילתין מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אע"ג דעבודות חשובות הן וזר חייב עליהן מיתה אפילו הכי כשרין בלילה ואפילו למאי דשדיתי נרגא בהא דניסוך המים בריש מכילתין מ"מ כיון דאיכא שירות דכשר בלילה אע"ג דאיתקוש ברכה לשירות אי אפשר ללמוד מהקישא דברכה לשירות דאין ברכה בלילה:

וכי תימא כיון דיש נשיאות כפים בלילה אמאי לא תנא כהנים נושאין את כפיהם חמשה פעמים דהא איכא תפלת ערבית וכיון דיש נשיאות כפים בלילה תפלת ערבית נמי בעי נשיאות כפים יש לומר דס"ל לתנא דידן כמאן דאמר תפלת ערבית רשות והכי סתים לן תנא בפרק ד' דברכות (דף כו) כדתנן תפלת ערבית אין לה קבע א"נ רב דאמר נעילת שערי שמים לטעמיה דאמר בשלהי מס' יומא דף סו) תפלת נעילה פוטרת את של ערבית ולדברי האומר תפלת ערבית חובה קאמר כדאמרינן התם א"כ בזמן דאיכא תפלת נעילה ליכא תפלת ערבית ולעולם לא משכחת לה לחמשה תפלות ביום אחד:

מיהו בירושלמי ריש פרקין אמתני' דשלשה פעמים הכהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום אמרינן את שמע מינה תלת את שמע מינה שמתענין במעמדות ומתפללין ארבע ואין נשיאות כפים בלילה אלא ביום ומשמע דהכי הוא מדייק מדתניא ד' פעמים ולא חמשה פעמים דהא איכא נמי ערבית שמע מינה דאין נשיאות כפים בלילה מכל מקום נראה לי דאין מזה ראיה דאפילו תימא דנשיאות כפים בלילה הא אמרינן בפרק ז' דמסכת סוטה (דף ל"ח) כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת וכיון דצריך (חסר):

וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו מדנקט לישנא היאך קרבנו משמע דלאו דוקא תמיד אלא כל הקרבנות נמי והכי נמי משמע מדתנן בסמוך קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה וקשה לי מנלן דמוספין בעו מעמד וכ"ש קרבן עצים דהא האי קרא דתשמרו דמיניה נפקא ליה מעמד גבי תמיד כתיב כדיליף לה בספרי תשמרו שיהא משמרין ועומדין על קרבנן כדפירש רש"י בסוף פרק ג' דיומא (דף לג) גבי הקורא קריאת שמע עם אנשי משמר כו' וכי תימא נילף מתמיד מה לתמיד שכן תדיר וכליל דהכי פריך בריש פרק ו' דפסחים (דף סה) אהא דבעי למילף פסח שדוחה שבת מתמיד מה לתמיד שכן תדיר וכליל ומשום הכי איצטריך קרא לכל המוספין שדוחין שבת וטומאה ולא ילפינן להו מתמיד מהאי טעמא וכן בפרק קמא דיבמות בשיטה דעליה אמרינן דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת ולא נפקא ליה מתמיד שדוחה שבת דמה לתמיד שכן תדיר וכליל ואע"ג דעולת המוספין נמי כליל מכל מקום אי אפשר להו למילף למעמד מתמיד דמה לתמיד שכן תדיר והרי ריש פרק כל התדיר (דף צ) לא רצה ללמד דמוספי שבת קודמין למוספי ראש חדש אע"ג דגלי קרא דתמידין משום דתדירי קודמין למוספין משום דתמידין תדירי טפי כ"ש דאי אפשר ללמוד מוספין מתמידין לענין מעמד מהאי טעמא:

וכי תימא דהאי קרא את קרבני לחמי לאשי תשמרו אכולה ההוא עניינא דהאי פרשה דמיירי מתמידין ומוספין קאי והרי זה כלל ופרט דבתחילה כלל את קרבני לחמי לאשי וגו' תשמרו וגו' ואתמידין ומוספין דמיירי בהאי עניינא קאי ואחר כך פרטם ואמרת אליהם זה האשה אשר תקריבו כבשים שנים ליום דהיינו תמידין ואחר כך פורט את כל המוספין וביום השבת וגו' דאי אפשר לומר כן דהא בסוף פרק ב' דערכין (דף יג) נפקא לן דתמיד טעון ביקור ארבע ימים קודם שחיטה מפסח בגזירה שוה מהאי תשמרו דנאמר כאן תשמרו ונאמר גבי פסח והיה לכם למשמרת נפקא ליה הא ואי האי תשמרו אמוספין נמי קאי יהא מוספין נמי צריכין ביקור ארבעה ימים אלא ודאי האי תשמרו לא קאי אלא אתמיד ולא אמוספין וא"כ מעמד למוספין מנלן. ולא עוד דאפילו קרבן יחיד נמי בעי שימור דבפ"ק דסוטה (דף ח') תנן שמטהרין את היולדות ואת המצורעים פתח שער ניקנור ואמרינן בגמרא בשלמא מצורעים דכתיב והעמיד הכהן לפני ה' אלא יולדות מאי טעמא אלימא משום דאתיין וקיימין אקורבנייהו דתניא אין