גבורת ארי תענית צו

מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן ואמרינן התם תרנגולת כבהמה גסה מפני שמטלת ביצים וא"כ איכא למימר דהעיזים נמי דינא הכי דמטפל בהן שנים עשר חודש מפני שחולבות ואיכא למימר דבמקום מצוה דהשבת אבידה לא גזרו רבנן ומותר למוצא לגדל בהמה דקה כל זמן שמחוייב לטפל בה דאין זה נראה דאין יפה כח המוצא מכח הבעלים עצמן ונראה לי דר"ח גדל להני עיזי במדבר או ביער דשרי וכדתנן בפ"ז דבבא קמא אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל ובגמרא תניא אבל מגדלין בחורשין פירוש ביערות שבארץ ישראל:

ע"ב הכא במאי עסקינן בשאר מיני ארזים כדרבה בר רב הונא דאמר עשרה מיני ארזים הן. בפרק ב' דר"ה (דף כ"ג) ובפרק הספינה (דף פ') גרסינן אמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב י' מיני ארזים הן והא דלא מייתי להא דאמר ר' יהודה התם ברישא בפרק ב' דר"ה ד' מיני ארזים הן אפשר דאותן דרב יהודה כולן אין גזען מחליף עשרה מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז בהאי קרא לא חשיב אלא שבעה מינים ומפרש הגמרא התם דהוסיפו עליהן עוד ג':

לא קשיא כאן בעבודה כאן בשאין עבודה. קשה לי דאם כן אין גשמי טפח של אינה עבודה יתירין על עבודה אלא בשליש דבגשמי כל טפח של עבודה תהום עולה כנגדו טפחיים ובשאינה עבודה עולה כנגדו ג' טפחים שהוא שליש יותר. והא בסמוך אמר גשמים הנכנסין בחרבה טפח נכנסין בבינונית טפחיים ובעבודה ג' טפחים הרי דצריך גשמים בחרבה כפלים מבינונית וג' פעמים מעבודה והשתא כיון דלכל טפח דעבודה עולה התהום טפחיים ולטפח של בינונית דהוה ליה ב' טפחים דעבודה לפי חשבון זה עולה תהום ד' טפחים ולטפח של חרבה דהוה ליה ג' טפחים דעבודה תהום עולה ו' טפחים אבל הא דבעבודה טפחיים ובשאינה עבודה ג' טפחים לא משכחת לה כלל כיון דבטפח דעבודה טפחיים אפילו בטפח דבינונית כבר עולה ד' טפחים וכ"ש דבטפח דחרבה כבר עולה התהום אפילו עד ו' טפחים:

קודם חצות לא ישלימו פירש רש"י דאכתי לא חל עליו חובת תענית כי נחתי גשמים קודם חצות דחצות זמן אכילה היא ומחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה וקשה לי הא מסיק בפרק קמא דפסחים (דף י"ב) דשעה ד' זמן סעודה לכל היא ויש לומר משום דאמרי' התם ששית מאכל תלמידי חכמים וכיון דעד ששית לא חל תענית על תלמידי חכמים לפיכך לא ישלימו בירדו גשמים קודם חצות ואל תתמה כיון דחל תענית על רובא דאינשי כבר משעה ד' וכי מפני שלא חל על תלמידי חכמים לא ישלימו שהרי גדולה מזו אמר רבי יוסי בסמוך קודם ט' שעות לא ישלים הואיל ולא חל עדיין על בני מלכים כדמייתי מאחאב מלך ישראל אע"ג דחל כבר אכולי עלמא:

הדרן עלך סדר תענית אלו פרק שלישי ה בשלשה פרקים פרק רביעי דף כו ע"א ובנעילת שערים פירש רש"י מפורש בברכות ירושלמי בפרק תפלת השחר אימתי נעילה יש אומרים נעילת שערי מקדש ויש אומרים נעילת שערי שמים שנועלים אותן לעת ערב בגמר תפלה. וגרסינן שם בירושלמי מתני' מסייע לר"י בשלשה פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילת שערים אית לך למימר נעילת שערי שמים ביום ונראה לי דהכי פירושא דאלישנא דארבעה פעמים ביום קא קשיא ליה דאי נעילת שערי שמים הא אינו אלא בלילה ומאי ארבעה פעמים ביום דקתני הא פעם הרביעי הוי בלילה ולישנא דירושלמי הכי דייקא דמלישנא דביום מסייע לרבי יוחנן ודלא כפירוש הרא"ש בשלהי מס' יומא שכתב אית לך למימר נעילת שערי שמים הא איתקוש נשיאות כפים לשירות דכתיב לשרתו ולברך בשמו מה שירות ביום אף נשיאות כפים ביום דכיון דאגופיה דמילתא פריך דבלילה אין נשיאות כפים הוה ליה למימר אית לך למימר נשיאות כפים בלילה ולמאי דפירשתי