גבורת ארי תענית צה

תני להו אושעיא זעירא דמן חברייא פירש רש"י צעיר שבישיבה והאי דקרי ליה הכי משום דאושעיא אחרינא הוה התם וזה דוחק. ובפרק ב' דחולין (דף ל"א) גבי זרק סכין פירש"י דאושעיא זעירא היה נקרא דמן חברייא שמבני הישיבה וזה יותר נכון ובפרק קמא דחולין (דף י"ב) גבי וכולן ששחטו פירשו התוס' דמן חברייא שם המקום כדאמרינן בבראשית רבה אבימי חברייא מבקר בישא הוה וכן נראה עיקר ולהאי פי' אושעיא זעירא היה נקרא והיה ממקום ששמו חבריא:

והיה אם מעיני העדה משל לכלה וכו'. פירש רש"י הואיל דבי נשיאה דהוו עיני העדה רשעים דלת העם אינו צריך לבדוק מה מעשיהם לכך לא משגיחים בהו מן השמים וקשה לי הא אמרי' בפרק ג' דערכין (דף י'ו) זה דור דורשיו ר' יהודה הנשיא ורבנן חד אמר פרנס לפי הדור וחד אמר דור לפי פרנס ופריך למאי הילכתא אילימא למעליותא והא הוה יהויקים דלא הוי מעלי ודורו הוו מעלי והא צדקיהו דהוה מעלי ודורו לא הוו מעלי אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן אלמא אע"פ שאין הפרנס הגון אפשר שהדור הגון ויש לומר דהכי נמי לענין תוקפא וניחותא מביא המשל הזה אם הפרנס עניו ומעביר על מדותיו הכי נמי הדור כן ואם להיפך להיפך והכי נמי משל לכלה והכי נמי כיון דבי נשיאה אינן ענוותנין הכי נמי הדור כן וירידת גשמים בא על ידי ענווים כדאמרי' לקמן (דף כ"ה) גבי ר' אליעזר שלא נענה ור"ע נענה לא מפני שזה גדול מזה אלא זה מעביר על מדותיו וזה אינו כו':

ע"ב תליסר מתיבתא. כאן פי' רש"י ישיבות ובפרק ב' דברכות (דף י"ט) פי' רש"י בי"ג פנים כגון משנת רבי ורבי חייא כו'. והכי אמרינן בנדרים רבי מתני הילכתא בשלשה עשרה פנים:

אבל מה יעשו גדולי הדור. ושם בפ"ג דברכות אמר אביי משום דקמאי הוו מסרי נפשייהו על קדושת השם אנן לא מסרינן נפשין צריך לומר דרבה ידע בנפשיה שהוא ג"כ מן המוסרים נפשם על קדושת השם משום הכי תלה החסרון בדורו אבל אביי ידע בנפשיה שאינו מן המוסרין נפשם על ק"ה מש"ה תלה החסרון בנפשיה נ"ל:

בת קול יוצאת שם בפרק ב' דברכות נוסחת הספרים מהר חורב והכא לא גרסינן לה וכן עיקר. וחנינא בני דיו בקב חרובים משום דכי אהני זכותא דצדיקי אדעלמא אדידהו לא ומכאן מייתי לה בפרק ו' דחולין (דף ס"ו) והכי נמי אמרי' בסוף פרק ב' דברכות (דף יז) אקרא דשמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה כל העולם כולו ניזונין בזכותן והן אפילו בזכות עצמן אינן ניזונין ומייתי לה מהא דר' חנינא. דף כה ע"א חד בי שמשי פי' רש"י כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי טעם ובפרק הנושא (דף ק"ב) גבי רבי דכל בי שמשי הוה אתי לביתיה פירש רש"י בי שמשי ערב שבת. ונראה בעיני לפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידין אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך קרי ליה בי שמשי:

אמר איכו נימטו כשוריך. קשה לי הא אין ראוי להנות ממעשה נסים כדאמרי' לעיל (דף כ"ד) גבי חזאי כו' והוי סמידא דאמר להו רב מרי מהא לא תזבנון דמעשה נסים הוא והכי נמי פירש רש"י גבי אכלבא דאלעזר דנתמלא חיטי על ידי נס דאמר לבתו הרי הן הקדש עליך משום דאסור להנות ממעשה נסים והכי נמי אמרי' בסמוך גבי נר של חומץ שנתחלף בשל שמן שהיה דולק עד שהביא ממנו אור להבדלה הדליקו ממנו נר להנות בו ונר של מעשה נסים כיבה ויש לומר דודאי למי שנעשה הנס בשבילו אינו מן הראוי שיהנה ממעשה הנס וכל הני בשבילן ובזכותן נעשה הנס דחלא הוי סמידא בזכות הציבור נעשה הנס וכן כולן אבל ההיא דכשורי לא נעשה הנס בשביל איכי אלא בשביל ר"ח שפיר דמי לאיכי ליהנות ממנו:

אמר רב פנחס מעשה ועבר אדם א' כו' קשה לי אכתי תקשה אטו משום הכי דהיה דמיו בידה עבר על דברי חכמים שאמרו אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל ועוד הא אפשר לקנות דבר אחר בדמי אבידה ומצאתי כתוב שפירשו התוס' הוו ליה הני עיזי אמרו הגאונים מציאה היה ולא נודע לבעלים והוה ליה שומר אבידה והטעם שאמרו כן משום דאמרינן לעיל די לו בקב חרובין אלמא דלא היה לו מידי אלו דברי התוס' משמע דלא גרסינן בגמרא את כל זה מור"ח מהיכן הוו לו עיזי עד והן הן עיזי דאייתי דובי בקרנייהו וכי תימא אכתי תקשה כיון דאין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל הוה ליה למכור העזים ולא לעבור על דברי חכמים אע"ג דתניא בפרק ב' דבבא מציעא (דף כ"ח) כל דבר שעושה ואוכל כגון פרה וחמור מטפל בהן עד י"ב חודש