גבורת ארי תענית צא

וכי תימא מנלן להגמרא דתרתי קאמר דילמא משום האי טעמא לחוד דאילו שנים כו' ולא משום שהגיס יש לומר דאי הא דנשבע שאינו זז מכאן וכו' אין בו משום נוגע בכבוד הרב תקשה אהא דמאשים אותו מטעמא דאילו שנים וכו' נמצא שם שמים מתחלל דזה או זה בא לידי שבועת שוא א"כ איך אישתבע אליהו אם יהיה על ומטר דשמא איכא אדם דאישתבע להיפך כחוני המעגל ונמצא שם שמים מתחלל אלא ודאי שמע מינה דלא שפיר דמי להגיס דעתו כלפי מעלה לישבע על ירידת גשמים לפיכך לא חייש אליהו לזה שמא אדם גדול נשבע על זה וכיון שכן האי צריך אתה להתנדות דקאמר ליה מהאי טעמא הוא כיון שיש בשבועה זו משום מגיס דעתו כלפי מעלה הא אשכחן דהיו מנדין בזה"ב על כבוד הרב כדאמרינן התם:

וכי תימא אי טעמא דנידוי זה משום השבועה לחוד הוא איך אישתבע אליהו יש לומר לא דמי דאליהו אישתבע בשב ואל תעשה שלא ירדו גשמים ואין בו משום אטרוחי כלפי מעלה אבל חוני אישתבע שירדו ומיתחזי כאטרוחי כלפי שמיא בע"כ כדאמר לקמן גבי עובדא דרבא מי איכא דמטריח כלפי שמיא כולי האי מיהו לפירוש רש"י שפי' מגיס כלפי מעלה משום לא כך שאלתי ולא משום גוף השבועה אי אפשר לפרש כדפירשתי והדרא קושיא לדוכתא שמא האי נידוי מפני הא לחוד שאילו שנים כו'. ומנ"ל להגמרא דמשום מגיס דעתו הוא ועוד תקשה איך אישתבע אליהו ולמאי דפירשתי ניחא:

דף כג ע"ב הנהו ביריוני פירש רש"י בורים עמי הארץ ודברי תימא הם וכי מותר להתפלל על עמי הארץ שימותו אדרבה איפכא מצינו בפרק ז' דחולין (דף צ"א) אומה זו משולה לגפן אשכלותיה שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ כו' והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמי איתכליא על עליא הרי דאפילו מצוה איכא להתפלל על עמי הארץ שיתקיימו ובפרק קמא דברכות פירש רש"י ביריוני פריצים וכן עיקר ואפשר דעמי הארץ שפירש רש"י הכא נתכווין לעמי הארץ כזה שאומרים עליו בפרק ו' דפסחים (דף נ"ד) דמותר לנחרו כדג ביום הכיפורים שחל בשבת דתרי גווני עמי הארץ הן כדפירש הרי"ף התם:

אנא בעי רחמי דלימותו כהאי גוונא מצינו בפרק קמא דברכות (דף י') הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו מצערו ליה טובא והוי ר' מאיר בעי רחמי דלימותו אמרה ליה דביתהו מאי דעתך דכתיב יתמו חטאים חוטאים כתיב ועוד שפיל לסיפא דקרא ורשעים עוד אינם כו' אלא בעי רחמי דלהדרו בתשובה והא אבא חלקיה קדים לדר"מ שהיה בזמן הבית בר בריה דחוני המעגל ולא יליף ר"מ מדקדים סליק בזווית דדביתהו משום דאיהי בעי רחמי דלהדרו בתשובה ואיהו בעי רחמי דלימותו שמע מינה דלאו שפיר דמי למעבד הכי אפשר לומר דלא שמיע ליה לר"מ הא אי נמי שמיע ליה וקסבר כלישנא קמא האי דקדים סליק משום דאיתתא שכיחא בביתא אי נמי שאני בריוני דרבי מאיר דהוו מצערו ליה ואמרינן בפרק קמא דקדושין (דף ל"ג) אמר רבי אלעזר כל תלמיד חכם שאינו עומד לפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימיו ותלמודו משתכח דכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר ויראת מאלהיך הוי אומר מורא זו קימה אלמא כל שאינו מכבד ת"ח עונשו שאינו מאריך ימיו כ"ש המצערו כהני שצערו לר"מ וס"ד דר"מ דמותר לבעי רחמי עלייהו דלימותו ואמרה ליה דביתהו דאפי' הכי יותר טוב דלבעי רחמי דלהדרו בתשובה ורשעים כהני שמצערים לר"מ ואין נוהגים בו כבוד עוד אינם על ידי תשובה:

שאין מכירין בין אבא דיהב מיטרא רש"י גרס שאין מכירין בין אבא לאבא ופירוש כסבורין עלי שאני אביהם וגירסת ספרים דידן עיקר וכלפי מעלה אמר שאין מכירין בין אבא דיהב מיטרא הוא הקב"ה דכתיב הלא הוא אביך וכתיב כי אתה אבינו לאבא דלא יהב מיטרא על עצמו אמר כן שקורין לו התינוקות אבא כי אין יכולת בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה:

תא חזי מה בין תקיפי דישראל כו' רש"י פירש רב הונא ורב חסדא חסידי דבבל מפרסמין את הדבר ושל ארץ ישראל צנועין ולא מודיעין שבא המטר בשבילם עוד פירש ליכניף אהדדי אלמא משום חד מינייהו לא אתי מיטרא נראה מפירושו דבשני דברים עדיפי תקיפי דארץ ישראל מחסידי דבבל א' שבשביל יחיד בא המטר ועוד שאין מפרסמין הדבר אפי' לבני ביתו הבו לי וכו' ופירש רש"י שאפילו לבני ביתו לא היה מודיע וקשה לי מאי קאמר אי משום שהיו מפרסמין הדבר במה דאמרו תא נכניף מאי הוה להו למעבד כיון שאין המטר בא בשביל כל אחד מהן אלא אם כן מכנפין שניהם להתפלל ביחד ואי משום הא גופיה קאמר דחסידי בבל אין מטר בא בשביל יחיד ותקיפי ארץ ישראל בא בשביל היחיד אף דא לא תברא דאיכא למימר זה שבחם אע"פ שכל אחד מהן הגון שיבא מטר בשבילו מרוב ענוה אמרו נכניף שלא להחזיק טובה לעצמן שבשביל יחידי