גבורת ארי תענית עט

ולהתפלל על דבר שאינו כדרך העולם אלא על פי הנס שהרי יבשו לאחר שעלו בקנה ולפעמים על ידי מקרה חוזר וניתקן וגדל כההיא דפרק ג' דגיטין דקאמר אין מפריש עליו שמע מינה דחזר וניתקן ואפילו הכי אין מתריעין עליו כדאמר רב נחמן הכא ועל דרך שפירשתי והכי אמרינן בפ' ט' דברכות (דף ס') דתנן היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא ופריך ולא מהני רחמי והלא מצינו גבי לאה שנתהפכה דינה לבת ע"י תפלתה ומשני אין מזכירין מעשה נסים אלמא המתפלל על דבר שאינו דרך העולם אלא על ידי נס הרי זו תפלת שוא מיהו באדם גדול וחסיד שפיר דמי כדאשכחן גבי לאה אבל בעוונות נתקיים בנו אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין וה' ירחם:

ע"ב מתריעין על האילנות בפרוס הפסח וכו'. משום דההיא שעתא מלבלבי אילני ועל בורות שיחין ומערות בפרוס החג שדרכן שהמים המכונסים היו מתמעטין מאוד באותו זמן והיו צריכים להתמלאות באותו זמן כן פירשו המפרשים משמע דזמן גשמים לאילן הוא פרוס הפסח וקשה לי הא דמפרש בסמוך ירדו לצמחים ולא לאילן בדאתו ניחא ולא רזיא לאילן ולא לצמחים ברזיא ולא ניחא הא כיון דזמן גשמים של צמחים שהוא תבואה אינו בזמן של פירות האילן דאפילו רבי יוסי דמאחר לזמן רביעה מכולהו תנאי זמן רביעה שלישית הוה לדידיה בראש חודש כסליו כדאמר בפרק קמא (דף ו') מאי איריא דאתי ניחא ולא רזיא א"נ איפכא הא אפילו אתי ניחא ורזיא בזמן גשמים של צמחים כיון שלא ירדו בזמן אילן הוה ליה לא ירדו לאילן כיון דלא ירדו בזמן אילן וכן להיפך אפילו ירדו ניחא בזמן אילן הוה ליה לא ירדו לצמחים כיון דלא ירדו בזמן צמחים וכן לזה ולזה אבל לא לבורות דמפרש דאתי רזיא וניחא אבל לא טובא הא אפילו אתי טובא כיון דלא ירדו בפרוס החג שהוא זמן בורות הוה ליה לא ירדו לבורות:

מיהו משום הכי לא קשה מידי דיש לפרש להיפך ירדו לצמחים ולא לאילן היינו בפרוס הפסח שהוא זמן אילן וכן ירדו לאילן בזמן צמחים שהוא רביעה שלישית וקמשמע לן דאע"ג דירדו בזמנו בכה"ג דמהני לאידך בזמנו אפילו הכי מתריעין וכן לזה ולזה ולא לבורות בזמן בורות קאמר וכן לבורות ולא לזה ולזה בזמן זה וזה קאמר והא דלא מפרש כפשוטו ירדו לצמחים בזמנו ולא לאילן בזמנו וכן כולן וקמשמע לן אע"ג דירדו לצמחים בזמנו וכן לאילן בזמנו אם לא ירדו לבורות בזמנו מתריעין בשביל בורות לחוד וכן אם ירדו לבורות ואילן לכל אחד בזמנו אלא שלא ירדו לצמחים לחוד בזמנן או לבורות וצמחים בזמנן ולא לאילן בזמנו מתריעין בשביל מחוסר זמן גשם של אחד מהן דרבותא קמשמע לן דאע"ג דירדו לשנים מהן גשמים בזמנו כפי הראוי להן וגם להשלישי ירד נמי בזמנו אלא שלא ירד לו כפי שראוי לו אלא כפי הראוי לחבירו אפ"ה מתריעין. והא דפריך מהא דתניא ירדו לבורות ולא לזה ולזה היכי משכחת לה ומאי קושיא לוקי שירדו לזה ולזה בזמן כל אחד מהן ולא ירדו לבורות בזמן בורות משום דסיפא דלא ירדו לבורות דומיא דלא ירדו לצמחים או לא ירדו לאילן דרישא דהיינו שירד לו בזמנו אלא שלא ירדו די צרכו אלא כפי הצריך לחבירו וא"כ האי ירד לבורות ולא לזה ולזה בע"כ מתפרש נמי בכה"ג שירד בזמן זה וזה ולא די צרכם אלא כפי צורך הבורות והיכי משכחת לה דיש די לבורות ולא לזה ולזה ומשני בשפיכתא דדי לבורות ולזה ולזה לא:

מתריעין על האילנות בפרוס הפסח פירש"י בימי הפסח וקשה לי הא בפרק ט' דבכורות (דף נ"ח) תנן שלש גרנות למעשר בהמה בפרוס הפסח ובפרוס עצרת ופרוס החג ומפרש בגמרא אין פרוס פחות מט"ו יום ומאי פרוס פלגא דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר ב' שבתות. ואינו נראה לפרש דהאי פרס דהכא אינו כמו דהתם דא"כ הוה ליה להגמ' לפרש בהדיא דההיא פרס דהכא אינו כמו דהתם גם אין נראה לפרש לפרוס דהכא אדרשב"ג דאמר שני שבתות דהוה ליה פרוס שבעה ימים קודם לפסח מהאי טעמא דאמרן ועוד דאין נראה להעמיד סתמא דברייתא דלא כהלכתא דלא קיימא לן כרשב"ג אלא כרבנן וכן פרוס החג דבסמוך היינו ט"ו יום קודם החג:

מ"מ יש לחלק בין פרוס הפסח לפרוס החג דפרוס הפסח מתחיל מערב ר"ח ניסן כדמוכח שם דבן עזאי אומר התם בכ"ט באדר. ור"ע אומר בפרוס הפסח ומפרש בגמרא בן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הלכך קביע ליה זמן בכ"ט באדר ור"ע סבר זימנין מלא זימנין חסר ולא קביע ליה זמן אלמא פרוס הפסח הוי ער"ח ניסן שהוא ט"ו קודם י"ט ראשון של פסח אבל בסוכות פרוס דידיה הוי י"ד יום קודם יום ראשון של חג והאי טעמא דעיקר דרשות למ"ד יום של פסח הוא משום הקרבת הפסח שהוא בי"ד כדאמרינן