גבורת ארי תענית סט

לא שנו אלא כששתה שיעור רביעית כו' וה"נ הא דאסור לכהנים שתיית יין בזמן הזה דווקא יותר מרביעית אבל רביעית שרי כמו בגדול פרע כיון דאית ליה נמי תקנתא בגני פורתא אבל אין לפרש דכאן גזרינן רביעית אטו יותר מרביעית דלית ליה תקנתא דשינה משכרתו משא"כ בתקנתא דגדל פרע דמסתפר ואיתא להאי תקנתא בכל ענין דאי אפשר לומר כן כדפירשתי לעיל:

שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן קשה לי אטו משום דלא ליתי לידי איסורא גזרו דנימא דבאיסור חמור גזרו אבל לא באיסור קל הא טעמא משום שמא יבנה ביה"מ ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא והא כמו שיין מונע מן העבודה הכי נמי פרוע ראש מונע אותו ומה בכך שאינו מיחל מכל מקום אי אפשר לו לעבוד לכתחילה וליכא כהן הראוי לעבודה ויש לומר דרב אשי לא חייש להאי טעמא דליכא כהן הראוי לעבודה דמסתמא ימצא הרבה כהנים בההוא בית אב של היום שלא יהיו שתויי יין ופרועי ראש אלא דחייש דילמא יבנה ואגב חביבות העבודה מיקרי ועבדי וכדאמר רב ששת בפרק ב' דיומא (דף כ"ד) דמפיסין בבגדי קודש ולא בבגדי חול מהאי טעמא דילמא אגב חביבותא מיקרי ועבדי ואפילו לרב נחמן דס"ל התם דמפיסין בבגדי חול שאני התם כדמפרש טעמא דאי אמרת בבגדי קודש איכא בעלי זרועות דחמסי ועבדי אי נמי בזמן הבית דרגילין ותדירי בעבודה לא חיישינן למיקרי ועבדי אבל הכא חיישינן למהרה יבנה דלא רגילי עד עתה בעבודה מודה דחיישינן למיקרי ועבדי והא דאסורין ביין בזמן הבית לאו משום חששא דילמא מיקרי ועבדי אלא משום שהעבודה מוטלת עליהם ואי אפשר לעבוד כשהוא שתוי יין אבל בזמן הזה לא חיישינן למהרה יבנה אלא משום מיקרי ועבדי איסורא בידים. משום הכי שתויי יין דחמירי דמיחל עבודה גזרו אבל פרוע ראש דקיל דאינו מיחל לא חיישינן למיקרי ועביד כיון דבדיעבד אינו מיחל והתם גבי בגדי חול אי מיקרי ועביד נמי מיחל דהוה ליה מחוסר בגדים זהו מה שנראה לי בטעמו של רב אשי:

פרועי ראש דלא מיחלי עבודה בפרק ב' דזבחים (דף כ"ו) הקשו התוס' אמאי לא יליף בק"ו מיושב דאינו במיתה וגם זר דאינו במיתה בקבלה שאינה עבודה תמה ומחללי כ"ש פרועי ראש דבמיתה שמחללו:

ומינה אי מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה. בסוף פרק ב' דסנהדרין (דף יט) מייתי להא שמעתתא כולה ומסיק בקשיא והכא בשמעתין משני עלה לא כי איתקוש למיתה אבל לאחולי עבודה לא איתקוש מיהו קשה לי אההיא שנויא הא קי"ל אין היקש למחצה ועוד קשה לי מאי חזית דהקישא למיתה אתיא ולא לאחולי עבודה אימא איפכא לאחולי עבודה אתיא ולא למיתה דהא ערל ואונן ויושב אינן במיתה אלא באזהרה כדאמרי' בפרק הנשרפין (דף פ"ב) ואפילו הכי מחלי עבודה כדתנן ריש פרק ב' דזבחים (דף ט"ז) והכי נמי דכוותיה נימא בפרוע ראש:

ונ''ל דהכי דייק לה רב אשי משום דהתם בספר יחזקאל מצות כהנים מסדר ואזיל ורישא דקראי והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר וגו' והא בכהן גדול בעבודת יום הכיפורים מיירי דאילו בשאר ימות השנה הא איכא מעיל וחושן ואפוד שיש בהם צמר כדפירש רש"י בפרק ב' דיומא (דף ל"ה) וגם סיפא דההוא קרא ולבשו בגדים אחרים בבגדי כה"ג ביום הכיפורים איירי בשעה שנכנס לפני ולפנים להוצאת כף ומחתה דדרשינן התם אחרים פחותים מהם פירוש בגדים פחותים משל שחרית שלבש לעבודת היום וכתיב בתריה פרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית וכתיב בתריה אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולה. והא בכה"ג איירי שמצווה על הבתולה ומוזהר על אלמנה כדאמרינן בפרק ד' דקדושין (דף ע"ה) והשתא תקשה למה הפסיק הכתוב באמצע בין מצות כה"ג במצות כהן הדיוט דהא לא יעלה צמר ולבשו בגדים אחרים דרישא דמיירי ביום הכפורים אזהרת כה"ג לחוד הוא דאין עבודת יום הכיפורים כשירה אלא בו וכן בסיפא אזהרת אלמנה ומצות בתולה אינו אלא בכה"ג ומציעתא דקרא דפרע לא ישלחו ויין לא ישתו אזהרה נמי לכהן הדיוט והוה ליה למכתב מצות כה"ג לעצמן ביחד ולא להפסיק במצות כהן הדיוט ביניהם. ועוד קשה דהא בין פרע לא ישלחו לבין יין לא ישתו כתיב כסום יכסמו דהיינו ראשו של זה בצד עיקרו של זה והא נמי בתספורת של כה"ג דווקא כדאמר התם בסוף פרק ב' דסנהדרין והשתא למה הפסיק בין פרע ליין שהן בכל כהנים בכסום דכה"ג ועוד קשה מכדי פרע ויין שניהם אזהרת כל הכהנים נינהו מאי שנא גבי יין דכתיב ויין לא ישתו כל כהן דמשמע דאתא לאשמעינן דמיירי משאר כל הכהנים דלא מיירי עד השתא דאילו עד השתא מיירי בכה"ג הא פרע נמי אזהרה לכל כהנים היא והוה ליה למכתב ברישא נמי גבי פרע כל כהן לאשמעינן דמיירי בכל הכהנים דלא מיירי עד השתא: