גבורת ארי תענית סז

הזה אפילו במכיר בית אב שלו כל לילות של אותו שבת משום שמא יבנה ושמא תכבד דביותר אין לחלק בין ימים לילות של כל אותו שבת של משמרתו אפילו שלא יום בית אב שלו והא ליכא למימר דלעולם בזמן הזה ביום בית אב שלו ברביעית נמי אסור אע"ג דאית ליה תקנתא בשינה דגזרינן רביעית אטו יותר מרביעית דלית ליה תקנה בשינה כל שהוא ולא דמי לגדול פרוע דאית ליה תקנתא לעולם דמסתפר ועייל וליכא למיגזר מידי. הא ליתא דא"כ אנשי משמר דמותרין בלילות ברביעית אבל לא ביותר מרביעית נגזור נמי רביעית אטו יותר מרביעית אלא ודאי הא לאו מילתא היא:

וי"ל לרבנן לתרי חששי לא חיישינן משום הכי במכיר בית אב שלו מותר שאר לילות משמרתו חוץ מליל בית אב שלו ביין ולשמא יבנה ושמא תכבד דהוה ליה תרי חששי לא חיישינן אבל באינו מכיר משמרתו ולא בית אב אסור לעולם ולא הוה ליה תרי חששא אלא חדא שמא יבנה היום שמא לא אבל שמא אין היום בית אב שלו אין זה ספק גמור דא"כ נימא הכי לעולם וא"כ אתה מתירו לשתות ביום בית אב שלו בודאי דהא יום אחד הוא ודאי יום בית אב שלו דהא אי אפשר לך לברר איזה יום מן הימים לאסרו בו ביום ולהתירו בשאר כל הימים דמה יום מימים ובע"כ או תאסרו כל הימים או תתירו כל הימים וכיון דבע"כ אי אפשר לך להתירו כל הימים דאם כן שותה ביום בית אב ודאי שלו דליכא אלא הדא חששא דשמא יבנה בע"כ צריך לאסרו כל הימים משום יום בית אב ודאי שלו. והאי טעמא נמי במכיר משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו דאסור כל אותו שבת מספיקא דאם אתה מתירו הא שותה ביום בית אב שלו בודאי מה שאין כן במכיר משמרתו ובית אב שלו דבו ביום של בית אב הרי הוא אסור אין לאסור כל אותו שבת משום שמא יבנה ושמא תכבד דהוה ליה תרי חששי לגמרי וכולי האי לא חיישינן מיהו רבי דאמר אסור לשתות יין לעולם לדידיה ב' חששי נמי חייש לשמא יבנה ושמא ישתנו סדר המשמרות או שמא יעבדו כולן לחנוכת הבית וכדפירש רש"י ואפשר לומר אליבא דרבנן דרבי הא דחששא לשמא יבנה היינו טעמא נמי משום דהא ודאי הבית עתיד להבנות ואם יתמהמה חכה לו:

עוד יש לומר דהאי טעמא דבמכיר בית אב שלו דמותר כל אותו שבת ולא חיישינן לתרתי ובמכיר משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו אסור כל אותו שבת וחיישינן לתרתי משום דהני תרתי ספיקי במכיר בית אב שלו אלימא טובא וכל אחד מהן לחוד אלים וכדי להתירו ביין דאם לא יבנה הבית היום בודאי ראוי להתירו ביין אפילו ביום בית אב שלו ואי משום דבית אב שלו היום לית לן בה כיון שאין בית בנוי באותו שבת ואפי' תימא שיבנה הבית מכל מקום באותו שבת שלא ביום בית אב אכתי אין ראוי לאסרו אי לא יכבד העבודה על בית אב של היום לפיכך לא חיישינן לה אבל במכיר משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו נהי דאם לא יבנה הבית בהא חששא לחוד כדי להתירו ביין מ"מ אם תמצא לומר שיבנה שמא היום אין יום בית אב שלו האי טעמא לחוד אינו כדי להתירו ביין דהא אכתי יש לומר אפילו תימא דאין היום יום בית אב שלו אכתי אין להתירו משום שמא תכבד וכיון דהחששא שניה אין כדי בפני עצמו להתירו חיישינן ליה לאסור כל אותו שבת. מיהו תירוץ זה אינו מספיק אסיפא דבאינו מכיר משמרתו ולא בית אב שלו אמאי אסור לעולם דהא הוה ליה תרי חששי אלימי שמא לא יבנה ושמא אין זו שבוע של משמרתו כלל. ולתירוץ ראשון ניחא מיהו הא דקתני ליודע שבית אב קבועין שם דמשמע הא מספיקא שרי ניחא בין לתירוץ ראשון בין לתירוץ שני דהא כיון דאין יודע אם קבועין הוה ליה תרתי חששי גמורים דאם אינו קבוע אפילו יבנה לאו בר עבודה הוא דאפי' יבנה אין לו שום יום איסור לתירוץ קמא:

אסור לשתות יין כל השנה קשה לי אמאי אסור כל השנה מטעמא שמא יבנה הבית היום כדמסיק לקמן הא עד כאן לא פליגי ר' אליעזר ור"י בפרק קמא דר"ה (דף י') אי בתשרי עתידין לגאול או בניסן אבל באחד משאר כל החדשים לכ"ע אין נגאלין. וא"כ אמאי אסורין כל השנה לישתרי ביין כל י"א חודש בשנה חוץ מתשרי לר' אליעזר וניסן לר' יהושע אבל לא בשאר כל החדשים דודאי לא יבנה והכא נמי אמאי אסרו ברישא גבי יודע משמרתו או בית אב שלו כל אותו שבת או אותו יום אי שבת של משמרתו או יום בית אב שלו אינו בתשרי לר' אליעזר או בניסן לרבי יהושע לישתרי דודאי באותן חדשים לא יבנה וליכא למיחש לתקלה:

מיהו בהא יש לומר דבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד דהיינו ביאת הגואל. וכדאמרינן בירושלמי פרק ה' דמעשר שני גבי כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד ותנאי היה הדבר שאימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש