גבורת ארי תענית סד

וקשה לי לפירושו כיון דלא היו נוהגין כן לא קאי אהך דתקעו והריעו אלא אעניית אמן לחוד למה הפסיק ותנא הא דתקעו והריעו בין מעשה בימי ר' חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון ולא הודו להם חכמים ועוד הקשה הר"ן אי גרסינן ולא ענו אחריו אמן למה הוזכר זה בתענית בלבד הלא בכל השנה כולה היה להם לחלק בכך וכתב דהכי גרסינן וענו אחריו אמן ולא היו נוהגין כן דאמר היינו שאין תוקע על סדר ברכות בגבולין אלא אחר התפלה וגם על זה קשה לי למה לי דתני וענו אחריו כלל כיון דאין זה ענין למחלוקתו לגמרי. עוד פירש הר"ן שבגבולין אמר מי שענה ואח"כ חותמין הברכה ועונין הציבור אמן ותוקעין ובמקדש על ידי שעונין על כל הברכות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אם היו תוקעין אח"כ:

היתה התקיעה על בשכמל"ו שהוא כעין ברכה בפני עצמה ואנו רוצין לסמוך התקיעה לתפלת תענית שהוא מי שענה לפיכך חותם הברכה קודם שיאמר מי שענה ואח"כ יאמרו הציבור בשכמל"ו וחזן הכנסת יאמר תקעו ומתחיל שליח ציבור ואומר מי שענה כו' עד ביום הזה ותוקעין או אפשר שאף קודם החתימה היה אומר מי שענה אלא שלאחר החתימה היה חוזר ואומר מי שענה כדאמרינן בגמרא בברייתא בדברי ר"י וחוזר ואומר מי שענה וטעותם של ר' חלפתא ור' חנינא בן תרדיון היה שהנהיגו כן בגבולין לומר מי שענה אחר חתימת הברכות ואינו צריך לכך מפני שאין אמן מפסיק בין ברכה לתקיעה אלו דבריו ולהאי פירוש נראה לי הא דנקט וענו אחריו אמן לומר אע"פ שלא ענו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אלא אמן בלבד אפילו הכי טעו לומר דאמן הוי הפסק בין ברכה לתקיעה משום הכי לא הודו להם חכמים דאין נחשב להפסק אלא בשכמל"ו שבמקדש לחוד אבל לא עניית אמן שבמדינה. ומ"מ נראה לי פירושו עיקר דאף קודם חתימה היה אומר מי שענה דהא צריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה כדאמרינן בפ' ערבי פסחים (דף ק'):

תקעו הכהנים תקעו מי שענה כו' הריעו בני אהרן הריעו ואיני יודע למה בתקעו אמר הכהנים ובהריעו אמר בני אהרן הוה ליה למימר בשתיהן חד לישנא או הכהנים או בני אהרן ובגמרא בברייתא נאמר בשניהן בשוה ואולי מתני' לאו דוקא נקט הכי אלא דקמשמע לן דאין קפידא בדבר אלא באיזה לשון שיאמר או כהנים או בני אהרן שפיר דמי ולאו דוקא נקט גבי תקעו הכהנים וגבי הריעו בני אהרן והקרוב בעיני דגירס' הספרים משובשת דבין גבי תקעו ובין גבי הריעו גרסינן היה אומר שניהם בני אהרן הכהנים וקרא נמי כתיב גבי תקיעה ובני אהרן הכהנים יתקעו וגו' הריעו בני אהרן הריעו פירוש בברכת גואל אומר תקעו ובברכה ראשונה מהוספה אומר הריעו וכן בכל השש ברכות של הוספה באחת אומר תקעו ובאחת אומר הריעו כדאמרינן בגמרא ושם אפרש:

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים פירוש רש"י אנשי משמר כהנים לוים וישראלים הקבועים ועומדים וכו' ועומדים לשם בשעת עבודה דהיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו וכו' ואיני יודע מי דחקו לפרש דלוים וישראל נמי בכלל הא לא מצינו שלוי שתוי יין אסור בשיר כ"ש בית המעמד ישראל דהא לא אסרה תורה אלא לכהן לעבוד כדכתיב אתה ובניך בגשתכם אל המזבח לשרת אבל לוים וישראל אין לנו והיינו דתנן בסמוך אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס ואילו הכא גבי יין אנשי מעמד לא קתני וכן ברישא תני אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואין אנשי מעמד בכלל זה ואדרבה אנשי מעמד היו מתענין ד' ימים בכל שבוע כדתנן לקמן בפרק ד' דף כ"ו) והוא הדין דלוים לאנשי מעמד דמו לענין יין ותענית דהא דכהנים אין מתענין מחמת כובד העבודה המוטלת עליהם כל היום והאי טעמא גבי לוים ליתא שאין עליהם כל כך כובד שהרי אין אומרים שירה אלא על קרבן ציבור לבד ולא על, של יחיד והא דנקט בסיפא גבי איסור כיבוס ותספורת אנשי משמר ואנשי מעמד ואילו לוים שייריה משום דק"ו הוא השתא אאנשי מעמד קפיד אנוול שלא יכנסו כשהן מנוולין כ"ש דקפיד אלוים שעומדים בשיר ואפילו הכי נקט נמי לאנשי משמר שהן כהנים לרבותא דבחמישי מותרין דלא תימא כהנים שהניוול גנאי ביותר מאנשי מעמד שהרי התורה הקפידה עליהם במיתה אי עבדו פרועי ראש קמ"ל דאפילו הכי בחמישי מותרין והשתא איסור לוים כל השבוע מק"ו מאנשי מעמד של ישראל אתי והתירא דבחמישי מק"ו מכהנים אתי משום הכי לא תני לוים כלל בסיפא דממילא שמעת לה:

ואם התחילו אין מפסיקין הרמב"ם בפי' המשנה פירש רצה לומר אם התחילו להתענות שעה אחת אין מפסיקין התענית אלא שמשלימין היום ואמר ר' מאיר כו' מודה היה שאין משלימין רצה לומר שמתענין קצת היום ואוכלין מקצתו ופליאה בעיני