גבורת ארי תענית מט

ערבית שאפשר לבא לידי גרירה דגרירה לגבי תפלת תענית:

אבל אי אפשר לומר כן דהא התם בפרק ד' דברכות אמרינן רב הונא ורבנן לא מצלי לתפלת ערבית עד לאורתא ולא מפלג המנחה אלמא סבירא להו דאין זמן ערבית עד הלילה ואפילו הכי נקט למחר מתפלל תפלת תענית אבל בלילה לא אלא ודאי תירוץ הראשון הוא עיקר:

עוד יש לומר דודאי כל זמן שמותר לו לאכול ולשתות בליל תענית אם מתפלל ערבית באותו שעה ודאי אינו מתפלל תפלת תענית והא דאמרינן בפ"ב דשבת דערבית מתפלל תפלת תענית היינו במתפלל מקריאת הגבר לראב"ש או בגמר וסילק לרבי לקמן דכיון דמאותה שעה חל עליו התענית שאסור לאכול ולשתות מכאן ואילך מתפלל תפילת תענית ולפי זה ליתא להאי סברא דפירשתי דלא פלוג רבנן אבל במתפלל ערבית בערב שעדיין מותר לאכול אין מתפלל וכיון דלא פסיקא לתפלת תענית בערבית משום הכי נקט רב הונא למחר ואע"פ שהרא"ש כתב שרש"י הביא תוספתא שאוכל ושותה כל הלילה ומתפלל תפלת תענית ויש שרוי בתענית ואין מתפלל תפלת תענית כאן בכניסתו כאן ביציאתו. אלמא אע"פ שעדיין מותר לאכול אפ"ה מתפלל תפלת תענית י"ל דההיא תוספתא לא מערבית מיירי אלא משל שחרית וקרי לה בכניסתו הואיל ואוכל ושותה כל הלילה ולא חל עליו התענית עד הבוקר שהוא זמן תפלת שחרית ואע"פ שהרא"ש מייתי לה מתפלת תענית דערבית מכל מקום יש לומר דהתוספתא לתפלת שחרית קרי לה בכניסתו וכדפירשתי ועוד לשון התוספתא שהביא רש"י אינו כן דבפרק ב' דשבת (דף כ"ד) כתב רש"י ובתשובת הגאונים מצאתי ברייתא שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל פעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל הא כיצד כאן בכניסתו כאן ביציאתו והשתא יש לומר דאתפלת שחרית קאי ומיירי בגמר וסלק או ישן דכבר חל עליו התענית וקרוי ליה אינו שרוי בתענית כיון דאכתי הוא שבע מאכילתו ובכרס מלאה הוא מתפלל ואע"פ שרש"י שם אינו מפרש כן אפ"ה אפשר לה כדפירשתי:

ואין להקשות אהא דפירשתי מהא דאמרינן התם ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי ושני של תענית ומעמדות מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בשומע תפילה פירוש תפלת תענית ואין בהם קידוש על הכוס ואין בהן הזכרה בברכת המזון והשתא אם איתא דהאי אומר מעין המאורע הוא בחל עליו התענית וכבר נאסר באכילה אם כן למה לי למיתני דאין בהם קידוש על הכוס דהיינו קודם הסעודה כדרך שמקדשין בשבת וי"ט פשיטא דלא דהא עדיין מותר לאכול ולא חל עליה התענית יש לומר ודאי לא צריך למיתני אלא איידי דתני רישא התם גבי ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר"ח וחולו של מועד אין בהם קדושה על הכוס תני נמי הכי בסיפא ותדע דבלאו הכי למה ליה למתני בסיפא אין בהם קדושה פשיטא וכי מאי קדושה יש בהם אלא ודאי משום איידי נקט לה וברישא שפיר הוה אמינא דיש לקדש בימים שיש בהם קרבן מוסף שהן ימים מקודשים ואפילו אם תדחה להאי תדע בדוחק דתני אין בו קידוש משום דהא גופה קמשמע לן דאי היה שייך בהו קדושה היה מקדש אע"ג דאכתי לא חל עליו התענית שהרי אוכל ושותה אח"כ ואתא ללמוד ולגלות בזה הא דתניא ואומר מעין המאורע בשומע תפילה דהיינו תפילת תענית דשייך בהו פירוש בדעתיד לאכול אחר כך ואע"ג דלא חל התענית עדיין ומ"מ בלא האי תדע יש לומר דמשום איידי נקט לה וכמה שכתבתי:

מאי קסבר רב הונא ס"ל אין מתענין לשעות כו'. פי' רש"י דאין מקבלין תענית לשעות כגון זה שלא קיבל תענית של לילה זה מאתמול כדקתני לן בתעניתו דמשמע מאליו כשהחשיך ובא לסעוד ועמד ולא אכל כלומר שהיה בדעתו לאכול עד שעבר מקצת הלילה שעה אחת או שתי שעות ואח"כ נמלך ולן בתעניתו משמע מפירושו דמשום הכי קרא לתענית הלילה תענית שעות משום שבתחילת הלילה היה בדעתו לאכול ואח"כ נמלך ולן בתעניתו הא אילו קיבל עליו תענית לילה מאתמול הוה ליה תענית גמור דהכי נמי פי' לעיל לן בתעניתו שלן כל אותו הלילה לשם תענית עד הבוקר והרבה קשה לי לומר דתענית לילה בלא יומו יהיה נחשב לתענית גמור ואע"ג דיום בלא לילה הוי תענית אבל לילה בלא יום לא מצינו שיהיה תענית ואין זה אלא תענית שעות אבל איני יודע למה לא פירשו כפשוטו שלן בתענית היינו תענית שעות כיון דאין מתענה ביום עד הלילה אע"פ שמתענה כל הלילה לשם תענית אין זה אלא תענית שעות בעלמא ולא מיירי כלל מנמלך ואביי דחי לה והכי גירסת ספרים דידן שאני התם דאיכא שעות דלילה דלא קיבל עליו מעיקרא:

ונראה לי דטעות סופר הוא דמשמע שהיה דעתו לאכול ונמלך אחר כך וגמר הלילה בתעניתו. וליתא דלאביי לא תליא כלל בנמלך אלא מהאי טעמא דלא קיבל עליו לחוד אלא הכי