גבורת ארי תענית מח

לגשמים אפילו של חוץ לארץ דינם כארץ ישראל בהא וכבר הקשו על זה היאך קאמר אלא תשעה באב בלבד הא בשאר צרות נמי אמרינן לקמן ר"י נשיאה גזר י"ג תענית כמו על הגשמים משמע שכל חומרי תענית גשמים עליהם ובפרק ג תנן שעל דבר ומפולת מתריעין וכיון שמתריעין משמע שכל חומר תענית עליהם שאותן תעניות שמתריעין חמורין מכולן וכמו ששנינו ומה אלו יתירים על הראשונים שבאלו מתריעין ואם כן בשאר צרות יש תענית ציבור בבבל נמי להאי פירושא ואיך אמר אלא תשעה באב בלבד ובשם הראב"ד פירשו דהאי טעמא דאין תענית ציבור בבבל מפני שהארץ קרה ואין להחמיר עליהם איסור בנעילת הסנדל ולא לחייבם להפסיק מבעוד יום ולא לאסרם במלאכה מפני שהם עניים ולא ברחיצה וסיכה מפני שאין בריאים כל כך וצריך להם או כיון שהותרו במלאכה ונעילת הסנדל הותרו בכולן ולהאי פי' נמי בבל והדומה לה דווקא אבל שאר חוץ לארץ דלא דמי לה בהא לא:

יחיד שקיבל עליו תענית אפילו אכל כו'. לן בתענית רש"י פירש לכולה מילתא דרב הונא בדלא קיבל עליו תענית אלא יום א' וקמ"ל ברישא דאע"ג דאכל כל הלילה אפ"ה למחר מתפלל תפלת תענית ובסיפא קמשמע לן בלן בתעניתו ליל מוצאי תענית אע"פ שהוא שחרית אינו מתפלל תפילת תענית. ור"ח והרי"ף גורסין יחיד שקיבל עליו תענית ב' ימים זה אחר זה כו' ופירוש שקיבל עליו ב' ימים רצופים במנחה של ערב יום ראשון למחר מתפלל תפלת תענית אע"פ שלא קיבל עליו תענית של יום שני זה במנחה של יום ראשון דכיון דקיבל עליו במנחה שקודם תענית של יום ראשון גם על יום שני סגי בהכי לן בתעניתו פירוש היכא שלא קיבל עליו תענית אלא יום ראשון בלבד ובלילה שלאחריו נמלך ולן בתעניתו למחר אינו מתפלל תפלת תענית ולגי' זו ניחא לי מה שהקשו התוס' אמאי נקט יחיד ציבור נמי אמרינן במתניתין דעושין שלש תעניות ואוכלין ושותין משחשיכה והניחו בצ"ע ולפי זה לא קשה מידי דבציבור לא מצינו שיהו מתענין שני ימים רצופים דתענית ציבור הוא שני וחמישי ושני כדתנן במתני' ועוד דתענית ציבור אין צריך קבלה כדפרי' לקמן מכל מקום על גירסא הב' הקשו המפרשים אמאי נקט לענין תפלת תענית למחר הא בערבית בליל כניסת תענית נמי מתפלל תפילת תענית כדאמרי' בפרק ב' ודחקו בזה הרבה ולי אפשר לומר דמשום הכי נקט למחר דסבירא ליה כמאן דאמר תפלת ערבית רשות בפרק ד' דברכות (דף כ"ו) ואע"ג דמכל מקום מצוה איכא כדפי' התוס' והמפרשים התם אפ"ה כיון דבעלילה כל דהו פטור ממנה כדאמרי' בירושלמי עלה למטה אין מטריחין אותו לירד וכמ"ש המפרשים משום הכי לא פסיקא ליה למחשב תפלת תענית דערבית אבל אין לומר דמשום הכי לא נקט רב הונא לתפלת תענית דערבית משום דס"ל כמאן דאמר בפ"ד דברכות דתפלת מנחה עד פלג ומכאן ואילך הוי זמן תפילת ערבית אע"פ שעדיין יום עד צאת הכוכבים ואמרינן התם דמפלג המנחה מתפלל של שבת בערב שבת ושל מוצאי שבת בשבת ואומר קידוש והבדלה על הכוס וכיון דאם התפלל ערבית מפלג המנחה ביום שלפני התענית אין מן הדין לומר תפלת תענית כיון שאינו עיצומו של יום תענית ולא דמי לקידוש והבדלה דשאני התם דעיקר מצותן בלילה ליל שבת וליל מוצאי שבת כדאמרינן בפרק ערבי פסחים מי שלא קידש בליל שבת מקדש והולך כל היום ומי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך אלמא עיקר מצוותן בלילה משום הכי מפלג המנחה ואילך נגרר אחר הלילה הבא לענין קידוש והבדלה אבל תפלת תענית עיקרו ביום שהוא מתענה ולא בלילה שקודם ליום שהרי אוכל ושותה כל הלילה אלא שהלילה נגררת אחר היום דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אינו בדין שהלילה שאינה באה לדין תפלת תענית אלא על ידי גרירה של יום שהיא תגרר על ידה את פלג המנחה לתפלת תענית דהוה ליה גרירה דגרירה וכולי האי לא אמרינן כדאמרינן בריש פרק ז' דשבת (דף ע') גרירה אחת אמרינן גרירה דגרירה לא אמרי' ואפילו למאן דפליג התם ואמר שם גרירה אחת היא אפשר דמודה הכא דגרע טפי מהתם וכיון שכן לא פסיקא ליה לרב הונא בשמעתין למנקט לתפילת תענית דלילה דהא אם מתפלל ערבית קודם הלילה מפלג המנחה ואילך קודם הלילה אין מתפלל לתפלת תענית לגמרי ובפרק ב' דשבת דחשיב לערבית בתפלת תענית מיירי במתפלל ערבית בליל התענית ממש אי נמי יש לפרש דלמאן דאמר מתפלל תפלת ערבית ביום מפלג המנחה ואילך לא תיקנו לתפלת תענית ערבית כל עיקר אפילו במתפלל לערבית בלילה ממש הואיל ויכול להתפלל מפלג המנחה ואילך לא פלוג רבנן בין מתפלל בלילה למתפלל מפלג המנחה וההיא דפרק ב' דשבת דמתפלל ערבית תפלת תענית אתיא כמאן דאמר דתפלת המנחה עד הערב ולדידיה אי אפשר להתפלל ערבית עד הלילה ממש משום הכי מתפלל לתפלת תענית בלילה דאין כאן לעולם לענין תפילת