גבורת ארי תענית מ

לתקופה חדשה משום הכי ס"ל יום ס' כלפני ס' ורב סבירא ליה יום תקופה מתחיל משום הכי ס"ל יום ס' לחשבון תקופת תשרי שהוא ס"א לנפילת התקופה כלאחר ס' הגיע ר"ח כיסליו ולא ירדו גשמים ב"ד גוזרין שלש תעניות. נראה לי האי ולא ירדו גשמים איום ר"ח קאי כלומר אם לא ירדו גשמים כל יום ר"ח גוזרין תענית למחר ולעיל דתניא דלר' יוסי זמן רביעה שלישית בר"ח כסליו וקאמר וכן היה ר' יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ר"ח כסליו והאי תענית על הגשמים נמי הכי פירושא עד שיגיע ר"ח ולא ירדו ביום ר"ח מתחילין היחידים להתענות ביום המחרת אבל אין לפרש הגיע ר"ח ולא ירדו היינו שלא ירדו קודם ר"ח והגיע ר"ח אבית דין גוזרין תענית קאי ולומר שמתענין ביום ר"ח גופיה הא ליתא דתנן לקמן (דף טו) אין גוזרין תענית על הציבור בר"ח חנוכה ופורים ואם התחילו אין מפסיקין ופליגי בגמרא (דף יח) כמה הוה התחלה רב אחא אמר ג' רב אסי אמר א' אבל אתחולי לכתחילה בר"ח לכולי עלמא לא מתחילין:

וליכא למימר דהתם מיירי במתענין על איזה צרה אחרת דאפשר לאחר התענית אבל של גשמים אי אפשר לאחר שוב דבתוך כך יתקלקלו הזרעים והוה פסידא דלא הדר משום הכי מתענין אפילו בר"ח והא דתניא בגמרא גבי כשהתחילו היחידים להתענות מתענין שני וחמישי ושני ומפסיקין בר"ח אינו ראיה מתענית יחידים לתענית שבית דין גוזרין על הציבור דגבי ציבור תנן אם התחילו אין מפסיקין ולר"א הוה התחלה בתענית א' ואילו גבי יחידים תניא מפסיקין בר"ח משמע אפילו התחילו נמי מפסיקין דהא ליתא דהא אמר רב הונא בגמרא יחידים מתענין שלשה תעניות שני וחמישי ושני. ופריך מאי קמ"ל תנינא אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים והא האי דאין גוזרין בתחילה בה' ודאין גוזרין בתחילה בר"ח גבי הדדי תנינן לה לקמן בפ"ב (דף ט"ו) ואם איתא דמיירי משאר תעניות אבל לא משל גשמים משום דדחיקא שעתא והוה פסידא דלא הדר מאי פריך אדרב הונא תנינא דילמא קמ"ל דאפילו תענית של גשמים נמי אין גוזרין בתחילה בה' אלא ממתינין עד יום ב' הבא אע"ג דהוי פסידא דלא הדר ואי משום דביחידים לא חייש להא דהוה פסידא מדמפסיקין בר"ח הא גופה לא שמעינן לה אלא לבתר דמייתי האי ברייתא דתניא כוותיה דרב הונא אלא ודאי שמע מינה דהאי דאין גוזרין תענית בתחילה בה' וכן בר"ח דתנינן לקמן איירי מתענית של גשמים דהני מיקרי תענית סתם ואפ"ה בר"ח אין מתחילין להתענות ש"מ הא דתנן הכא הגיע ר"ח ולא ירדו גשמים גוזרין תענית לאחר ר"ח הוא דמתענין והגיע ר"ח אלא ירדו קאי וכדפרישית והכי מוכח מפירוש רש"י התם (דף ו) גבי הא דוכן היה ר' יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ר"ח כסליו דפירש אין היחידים כו'. דאמרי' בסמוך שלישית להתענות והואיל זמן שלישית בר"ח הוא אין ליחידים להתענות וצריך ליישב דבריו על דרך דפירשתי וכמ"ש שם:

יחידים מתענין שלש תעניות שני וחמישי ושני פירוש אין מתחילין ביום ה' אלא ממתינין עד יום ב' הראשון שהוא אחר י"ז בו וקשה לי הא במתניתין תנן דבי"ז בו מתחילין היחידים בה"ב ואחר כך בר"ח כסליו מתחילין הציבור להתענות גם כן בה"ב והשתא מאי פסקא דר"ח כסליו של ציבור אחר ג' תעניות בה"ב של היחידים הא זימנין שלא שלמו של יחידים קודם ר"ח כסליו בחל י"ד חשוון ביום ג' וחיסרו לחשוון דאין התענית מתחיל עד יום ב' הבא שהוא כ"ג בחשון נמצא דשני הבא הוא חל ביום ר"ח ואין מתענין בו אלא בתוך החודש כמה ימים וכל שכן אי נפרש דהא דהגיע י"ז במרחשוון דיחידים מתענין היינו למחרת בי"ח בו ועל דרך הא דפירשתי להגיע ר"ח כסליו גבי תענית של ציבור דמתענין למחרת והכי מסתבר דכיון דבי"ז בו הוא זמן רביעה שלישית מצפין כל היום שמא ירדו גשמים בזמן הרביעה ואם לא ירדו מתחילין למחר להתענות א"כ אפילו בחל י"ז בו בשני גופה ואפילו בעיברו לחשוון כיון דאין מתחילין להתענות בו ביום עד שני הבא חל השני הב' מתענית בה"ב בר"ח כסליו שהוא ל"א לר"ח חשוון ואין התענית השלישי של יחידים בחשוון כ"א בתוך חודש כסליו:

מיהו להא אין לחוש ולומר דבחל כה"ג לא שלמו ג' תענית של יחידים קודם התחלת תענית של ציבור דודאי שלמו קודם דבחל תענית אחרון שהוא יום ב' משלשה של יחידים בר"ח מתענין ביום ה' שאחריו משא"כ הציבור אין מתחילין להתענות עד יום ב' שאחר יום ה' זה דהא אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה ביום ה' אבל אצל היחידים אין זה בתחילה שכבר התענו שני תעניות קודם לו ואי משום דתנן סדר ג' תעניות דיחידים קודם התחלת של ציבור ואמר רב הונא יחידים מתענין שני וחמישי ושני והא בכה"ג הוה ליה שני פעם אחד וב' פעמים חמישי בזה אין לחוש דההיא ברוב שנים מיירי:

ע"ב רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים בדבר של שבח קשה לי דיוקא דרישא