גבורת ארי תענית לג

גשמים קאמר כיון דלא איירי כלל לענין נדרים אין לו ענין לדר' זירא כלל ועוד קשה לי אי איירי לשבילי הרשות מאי קא משמע לן בירדו ימים רצופים דאין לילך מעתה בשבילי הרשות הא כל שכן הוא דמחמת ריבוי הגשמים פשיטא דגדלה התבואה יותר ודוחק לומר דס"ד דמחמת ריבוי הגשמים אין מניחים אותו ליצמח וליגדל וכ"ש דליכא למימר דנפקא מיניה לזיתים אי נמי לבער פירות שביעית כדאמר לקמן דודאי כ"ש היא דריבוי גשמים עושין לתבן וקש שבשדות זבל וכ"ש שאין נפקא מיניה נמי לזיתים דלפירוש רש"י לא תליא כלל בירידת הגשמים אלא בזמן רביעה שניה דבתוך משך זה דרך ללקוט הכל ומאי נפקא מינה במה שמונין לז' ימים אלא לרביעה אחת או שתים הא אפילו אי אתה מונה אלא לאחת מכל מקום משך הזמן הוא בשוה והר"ן פירש שם רשב"ג לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לא קפידנא בנודר בירידת גשמים כלל אלא בזמן אלא לדידכו נהי דקפדיתו בירידה ממש אודו לי מיהת דאע"פ שהתחלת ירידתן היתה מתחילת רביעה ראשונה ולא פסקו אפילו הכי אודו לי דכיון דנמשכו עד רביעה שניה תורת רביעה שניה עליהם ושלים ליה זמן נדריה. ואני תמה אהא מאי אודי לי דקאמר וכי רבנן לית להו הא דירידת ז' ימים רצופים נמנה לשני רביעיות:

ונראה לי לפרש דהא דז' ימים רצופים דנמנין לשני רביעיות דקאמר רשב"ג מיירי בנודר להדיא עד ירידה דעד כאן לא פליגי איהו ורבנן אלא בנודר סתם עד הגשמים דלרבנן משמע להו ירידה ממש ולר' שמעון משמע ליה זמן ירידה. אבל במפרש להדיא עד ירידת גשמים הא ודאי ירידה ממש בעינן לכולי עלמא וקמ"ל רשב"ג דירידת ז' ימים רצופים ה"ל שני רביעיות והשתא ניחא הא דמייתי להא דרשב"ג התם במס' נדרים דקס"ד בנודר עד ירידת הגשם לשון יחיד ושמע מינה דעד הגשם נמי שני רביעיות במשמע וקשה לר"ז דאמר התם באומר עד הגשם זמן גשם קאמר דהיינו רביעה אחת ורשב"ג קאמר דמונין רביעה ראשונה ושניה ש"מ דעד הגשם נמי רביעה שניה במשמע וזה שלא על דרך פירוש הר"ן שם בדר' זירא עד הגשם עד זמן גשם קאמר היינו זמן של רביעה שניה דאם כן למה מביא לדרשב"ג התם כיון דאיהו מיירי בנודר להדיא עד שתרד אם כן לא קשיא מהא אדר' זירא דקאי אמתני' דמיירי בנודר סתמא אלא ודאי כדפרישית ובחידושי למס' נדרים יתבאר עוד בס''ד לנדרים דתנן כו' מכאן נראה לי דתנא קמא דאמר עד שתרד ממש ולא סגי בעד שיגיע מכל מקום יגיע נמי בעי ואי ירד קודם זמנו של רביעה שניה לאו כלום הוא ולא שלים אכתי זמן נדרו דאי סלקא דעתך דתנא קמא אירידה לחוד קפיד ואפילו בירד קודם זמנו נמי סגי א"כ מאי נפקא מינה לנדרים דקאמר ר' זירא ולא מייתי אלא ת"ק לחוד הא לת"ק ליכא נפקא מינה בזמן הגעת רביעה אלא בירידה לחוד דוקא ואכתי שנייה למאי נפקא מינה לת"ק ואין נפקא מינה משנייה אלא לרשב''ג דתלי לה בהניע והא לא מייתי לדרשב"ג אלא ודאי דתנא קמא דתלי לה בירידה והוא שהגיע זמנו דתרתי בעי והשתא אפילו לת"ק נמי איכא בהא דשנייה נפקא מינה לנדרים. ומהשתא הא דאמר רשב"ג עד שיגיע לא תימא דמוסיף הוא על ת"ק ותרתי בעי ירידה והגיע דא"כ היינו תנא קמא דבעי תרתי כדפרישית אלא ודאי לר"ש בן גמליאל בהגיע לחוד סגי ואע"ג שלא ירדו דכולה מילתא בהגיע לחוד תליא מיהו אכתי איכא למימר דלת"ק בחדא סגי או בירידה אפי' לא הגיע זמנו או בהגיע זמנו אע"פ שלא ירד והשתא הא נפקא מינה לנדרים ניחא אפילו לת"ק דבהגיע נמי סגי אע"ג דלא ירד והא דנקט ת"ק במילתיה ירד משום דלא אלים וכ"ש הגיע דאלים יותר דסגי ביה ורשב"ג אהגיע קפיד דוקא בין ירד בין לא ירד אבל ירד ולא הגיע אינו לא מעלה ולא מוריד ב עד הגשמים משירדו גשמים עד שתרד רביעה שניה הכי גירסת ספרים דידן ומשמע ודאי דהכי פירושא בין שנדר עד הגשמים דהפסקת נדרו להתירא הוא מן הגשמים ואילך בין שנדר משירדו גשמים להתחלת נדרו ולאיסורא בשניהם עד שתרד רביעה שניה רישא להתירא וסיפא לאיסורא מרביעה שניה ואילך ורשב"ג דאמר עד שיגיע זמנה של רביעה ארישא דלהתירא דעד הגשמים דבעד שיגיע פליג דאילו בסיפא משירדו רשב"ג נמי מודה דעד שתרד דוקא דבהדיא נדר משירדו דמשמע ירידה ממש כדפרי' בסמוך. ולפי זה רשב"ג דאמר גשמים שירדו כו' אתה מונה רביעה ראשונה ושניה לפרש סיפא דמשירדו קאתי דבהא מודה דבעינן ירידה ממש והיינו דלא נקט סימנא ארביעה שניה ושלישית וכדפרישית לעיל משום דלא אתא אלא לפרש סיפא דמתני' דמיירי מרביעה דאיהו נמי מודה בה אבל אין לפרש דחדא קתני ולא מיירי כלל בנדר משירדו וה"ק עד הגשמים אם נדר כן אסור משירדו גשמים דהיינו עד שתרד רביעה שניה. והאי משירדו תנא קאמר ליה ולאו לישנא דנודר הוא דאם כן למה ליה למיתני כלל להא דמשירדו גשמים בעד שתרד