גבורת ארי תענית כד

הוא ניסוך המים שביעי שיום וי"ו שלפניו טעון ניסוך המים אינו דין שיהא הוא טעון ניסוך המים. וכהאי גוונא אמר ר"י בפ"ב דחגיגה (דף י"ח ע"א) דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה מק"ו מה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהם אסור בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שאסור בעשיית מלאכה וכבר כתבתי שם בחידושי דהאי לפניו ולאחריו דקאמר לאו למימרא דמתרווייהו מייתי לה בק"ו הואיל וימי חולו של מועד מובלעים בין שתי קדושות יום א' לפניהם ויום א' לאחריהם. דהא ליתא שהרי ה' ימי חולו של מועד ימים חלוקים הן ואין קדושה לפניהם אלא ליום א' של חוש"מ בלבד וכן לאחריהם אין קדושה אלא ליום אחרון של חולו של מועד שיום של אחריו קדוש ואסור בעשיית מלאכה אבל ג' ימי חולו של מועד האמצעים אין להם קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם כלל אלא ודאי מהכא מייתי לה ליום ראשון דחולו של מועד מיו"ט ראשון שאין קדושה לפניו בק"ו ויום אחרון דחוש"מ מיו"ט אחרון שאין קדושה לאחריו וימים האמצעים כל אחד מהם נלמוד מיום שלפניו או שלאחריו הסמוך לו כגון יום ב' דחולו של מועד אתי בק"ו מיום ראשון דחולו של מועד דאין קדושה אלא לפניו שהוא יו"ט ראשון אבל לפני פניו אין קדושה כל שכן יום ב' דיש קדושה לפני פניו נמי וכן כולם יש ללמוד בקל וחומר כה"ג מיום הסמוך לו דהא יום חולו של מועד המאוחר יש יותר ימים המקודשים לפניו מיום הקדום וה"נ יש ללמוד כולם בק"ו מיו"ט האחרון שאין קדושה לאחריו חמישי דחוש"מ מיו"ט האחרון ורביעי מחמישי בק"ו שאין קדוש לאחריו של יום חמישי אלא יום אחד קל וחומר לרביעי שיש קדושה לאחריו ב' ימים אבל אי אפשר ללמוד כולם בק"ו מיום טוב ראשון שאין קדושה לפניו אלא יום ראשון דחולו של מועד ולא יותר כל שכן למטה ממנו דהא איכא למיפרך מה ליו"ט ראשון שיש קדושה לאחריו שהוא יום ראשון דחול של מועד שכבר הביאתו לידי קדושה בק"ו מיו"ט ראשון והכא נמי מיו"ט אחרון אי אפשר להביא בק"ו זה שאין קדושה לאחריו אלא יום ה' דחוש"מ הסמיך לו בלבד אבל לא יום ד' וכל שכן למעלה מיום ד' ליו"ט האחרון שיש קדושה לפניו שהוא יום ה' דחוש"מ שכבר הביאתו לידי קדושה בק"ו מיו"ט אחרון ובע"כ כל יום ויום דחולו של מועד אי אפשר להביא לידי קדושה ע"י קל וחומר אלא מהסמוך לו לפניו ולאחריו בלבד ה"נ שביעי של חג לניסוך המים אתי בק"ו מששי שאין קדושה לפניו לענין נסה"מ כל שכן שביעי שיש קדושה לפניו שהוא ששי הטעון ניסוך המים. ומ"מ שמיני של חג א"א להביאו לניסוך המים ע"י ק"ו זה דאיכא למיפרך דמה לשביעי שכן אינו חלוק משלפניו בסוכה ובמקדש בלולב ובערבה מה שאין כן יום שמיני שהוא חלוק משלפניו וכי תימא א"כ ליתי ליום ה' לניסוך המים נמי לר"ע בק"ו מיום ששי ובהאי צד שאין קדושה לאחריו ואפי' לבתר דאייתית ליום ז' לניסוך המים בק"ו מיום שלפניו אכתי איכא ק"ו ליום ה' דיום ו' אינו קדושה לאחריו אלא יום ז' בלבד ק"ו ליום ה' שיש שני ימים קדושה לאחריו וכל שכן שנייתי בק"ו לימי החג הקודמין לה כל יום ויום הסמוך לה מלאחריו דהא כל יום מהם הקדום יש קדושה לענין ניסוך המים לאחריו יותר מימים המאוחרים לו וכדפי' גבי ק"ו דאיסור מלאכה בחוש"מ יש לומר דאם איתא דילפינן לענין ניסוך המים ק"ו בהאי צד דלפניו ולאחריו אמאי כתב רחמנא להאי ונסכיה דמרבי לניסוך המים גבי ששי של חג ליכתוב גבי ראשון של חג דקדים ועוד שהוא יום מסויים ונילף לכל ז' כל יום מהסמוך לו לפניו בק"ו מיו"ט ראשון שאין קדושה לפניו ואפי' תימא דמיום טוב ראשון א"א למילף מיניה בק"ו לימי חולו של מועד שכן איסור מלאכה בו ונטילת לולב בגבולין בו משא"כ בימי חולו של מועד ליכתוב רחמנא דהאי ונסכיה לניסוך המים גבי יום שני של חג ונילף מיניה בק"ו לכל ימי חוש"מ בצד שלפניו כל חד מהקדום לו ויו"ט ראשון בצד דלאחריו שאין לכולן כל כך ימים לאחריו לניסוך המים כמוהו דהכי אתי שפיר טפי דהוה ליה למיכתב לרבוייהו דניסוך המים ביום הראשון ניסוך להדיא וימים המאוחרים לו ליתי בק"ו ועוד דהשתא נפקא ליה ק"ו זה ע"י תרי עניינא ימים שלפני ששי מטעם שאין קדוש לאחריו ושביעי מטעם אחר שאינו קדוש לפניו אבל אי כתב רחמנא גבי יום שני הוי נפקא ליה כל הימים שאחריו בהאי צד שאין קדושה לפניו לחוד אלא ע"כ משום הכי רבי קרא לניסוך המים גבי ששי למימרא דלא תילף ימים שלפניו בק"ו בהאי צד דלאחריו אבל מ"מ שביעי לניסוך המים שפיר מייתינן ליה בק"ו בצד שלפניו מששי:

וכי תימא מאי ראית דהא דכתב רחמנא לניסוך המים גבי ששי להוציא ה' ימים שלפניו דלא ניתי בק"ו בצד שלאחריו ומ"מ שביעי מייתינן ליה לניסוך המים בצד שלפניו בק"ו איפוך אנא דילמא מש"ה כתב רחמנא לניסוך המים בששי דלא ניתי לשביעי בק"ו בצד דלפניו אבל ימים הקודמים לששי דאתי בק"ו בצד דלאחריו נייתי להו לניסוך המים י"ל דכיון דכתב רחמנא לניסוך המים בששי ומהשתא בע"כ אי אפשר למיתי לימים שלפניו