גבורת ארי תענית כב

לחוד גורם לה ללינה ואפילו עבר מקצת מן הלילה קודם קידוש כלי נפסל בלינה בעמוד השחר כדמוכח בפ"ג דתמורה (דף י"ד) דגרסי' התם א"ר פפא השתא דאמרת נסכים הבאים בפ"ע קרבין אפילו בלילה נזדמנו לו נסכים בלילה מקדשן בלילה ומקריבן וא"ר אדא בר אהבה עלות השחר פוסלת בהן כאברים ש"מ אע"פ שהקדישן בלילה נעשה לינה בעלות השחר וה"נ אמרינן במס' זבחים פ"ב (דף כ') גבי קידוש ידים ורגלים ומי כיור דעמוד השחר עושה לינה אפילו לא התחיל הלינה אלא לאחר תחילת הלילה וא"כ כיון דמים של ניסוך נתמלא בחול בכלי קודש אי אפשר למלאותן בלילה דא"כ קודם הניסוך כבר נפסלו בלינה בעמוד השחר:

לא למדה ר"א אלא מלולב והא דלא למד מניסוך המים דמאורתא כדשמעינן לר"י ב"ב ולר"ע דזמן הזכרה הוי מזמן ניסוך המים לדידהו ולא חיישינן לסימן קללה כ"ש ר"א דמיקל מכולהו ואמר אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר ואפילו תימא דלמסקנא ל"ל למילף מנסה"מ דמאורתא בין למאי דפירש"י דמלוי כלי היה מאורתא בין למאי דאית דגרסי דניסוך גופא היה אפשר מאורתא אפ"ה כיון דעיקר מצות ניסוך אינו אלא ביום כר"א בפ"ב דיומא (דף כ"ו) דהוי בתמיד של שחר וזמן הקרבה נמי ביום אפ"ה למאי דמסיק דהזכרה ביום וגמר לה מלולב אמאי לא גמרינן מניסוך המים דעיקר מצותו ביום די"ל דס"ל דלא היה ניסוך המים ביום א' של חג כדס"ל לשאר תנאי לקמן וכן פירשו התוס' לר"א ניסוך המים מתחיל מיום ב' מש"ה גמר לה מלולב ולשאר תנאי דלא גמרי מלולב דלית להו להאי טעמא דד' מינים הללו אינם באים אלא לרצות על המים אלא גמר להו מניסוך המים כדאיתא בפ"ק דר"ה דף ט"ז) מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג מפני שבחג זמן גשמי שנה פי' שבחג נידונין על המים אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה לפיכך זמן הזכרה בזמן ניסוך המים לדידהו ולר"י ב"ב משני ולר"ע מששי של חג ולא חיישינן להא דסימן קללה בחג כיון דהתורה לא חייש לזה וצוה לנסך המים בחג מאותו יום ור"י דמתניתין ור"י דברייתא לא גמר מנסה"מ וחייש לסימן קללה מש"ה אין זמן הזכרה עד יום האחרון במוסף:

ר' יהושע אומר משעת הנחתו פי' רש"י מיום שמברכין בו באחרונ' דהיינו בשביעי משמע מפי' דבשביעי של חג מזכיר לר"י וה"נ משמע מפירושו לקמן אהא דקאמרינן הי ר"י אילימא ר"י דברייתא הא אמר משעת הנחתו דהיינו בז' והכא קתני יו"ט אחרון של חג דהיינו בשמיני וק"ל דידיה אדידיה דלקמן אמרי' סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא מאן תנא אמר רבא ר"י היא דאמר משעת הנחתו ופירש"י דהיינו יום ח' וזה הוא סמוך לגשמים דמן החג ואילך הוא זמן גשמים וה"נ פירש לקמן גבי הא דפריך אלא הא דתנן ניסוך המים כל שבעה מני אי ר"י נימא חד יומא ומוקי לה כר"י וניסוך המים כל ז' הילכתא גמירא לה ופירש"י אבל כר"י מתוקמא לפיכך אין מזכירין אלא ביו"ט האחרון דגשמים בחג סימן קללה אבל ניסוך המים הוי כל ז' דגמרא גמיר לה וכן פי' התוס' ר"י אמר משעת הנחתו פי' לאורתא דמוצאי ז' של סוכות שמניחין בו את הלולב. מ"מ נ"ל דעיקר פי' משעת הנחתו היינו בשביעי של חג שמניחין בו את הלולב ואע"ג דאמר ר"י במתני' מיו"ט אחרון תרי תנאי אליבא דר"י תדע מדאמרינן לקמן סברוה שאלה והזכרה חדא מלתא היא מאן תנא אמר רבא ר"י היא דאמר משעת הנחתו ואי היינו יו"ט אחרון למה שביק ר"י דמתני' דאמר מיו"ט אחרון ונקט לר"י דברייתא אלא ודאי דתרי מילי נינהו ושעת הנחתו היינו שביעי של חג והא דלא מוקי לה כר"י דמתני' דאמר מיו"ט אחרון דא"כ מאי סמוך לגשמים דקאמר הא יום טוב ראשון זמן גשמים הוא דע"כ לא פליג ר"י אר"א דאמר מיו"ט ראשון אלא משום דגשמים סימן קללה בחג משום מצות סוכה הא לאו הכי זמן גשמים הוא אבל לר"י דברייתא ניחא דקרי ליום ז' סמוך לגשמי' כיון דסוכה מצותו כל יום ז' כדתנן בפ"ד דסוכה (דף מ"ד) סוכה ז' כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו גשמים כל יום ז' סימן קללה הן והנ"מ מהא דפריך לקמן מהא דתנן ניסוך המים ז' מני אי ר"י דאמר משעת הנחתו נימא חד יומא ואי שעת הנחתו דר"י הוא יו"ט אחרון אפילו חד יומא ליכא אלא ודאי היינו שביעי של חג ותרי תנאי נינהו אליבא דר"י ועוד דמסיק אלא ר"י דברייתא הא אמר משעת הנחתו ש"מ ר"י דמתני' ודברייתא תרי מילי נינהו:

וכי תימא אמאי מזכיר לר"י בשביעי של חג כיון דעדיין סימן קללה הן מפני הסוכה דהא מה"ט אין מזכירין מיו"ט ראשון של חג וא"כ בשביעי נמי לא יזכיר מה"ט גופא י"ל כיון דזמן שאלה היא במוצאי יו"ט של חג מזכירין ג' ימים קודם שאלה דהזכרה ריצוי שאלה היא כדאמרינן לקמן וראוי לרצות קודם שאלה דמהאי טעמא כולה תנאי מקדמי הזכרה לשאלה אלא שלהקדים יו"ט ראשון כר"א א"א משום סימן קללה אבל בסמוך לגשמים כ"כ א"א בלי ריצוי וכיון דאינו שואל אלא מזכיר לחוד וגם אין בו סימן קללה אלא בו ביום עד הלילה לחוד ל"ל בה