גבורת ארי תענית קיא

לבד והשתא האי טעמא דהללו דברי תורה לר"ע ליתא בין לפירוש רש"י בין לפירוש התוס' דהא קרבן עצים דברי סופרים מדחה דמנחה דברי תורה ובע"כ צריך לומר דהיינו טעמא דר"ע דקרבן מוסף דוחה למנחה ודנעילה וקרבן עצים דמנחה לחוד כדפירש רש"י במתני' משום דטירדא דמוסף רב שאין לך מוסף בלא שתי בהמות וכו' ודוחה אפילו מעמד דנעילה מכל מקום קשה לי אי בטירדא תלי מילתא משום דבמוסף איכא טירדא יתירא מפני שקרבנו רב א"כ מאי פריך לקמן מאי שנא הלל דלא דחה אלא דידיה ומאי שנא מוסף דדחי אפילו לאו דידיה ואליבא דר"ע קא קשיא ליה כדמסיק ר"י קאי כוותך דאמר כל יום שיש בו מוסף יש בו מעמד וקאמר מעמד דמאי אי במוסף דידיה נמי לא דחי ואי במנחה קרבן עצים דחי אלא אדנעילה קאי משום דלאו דידיה לא דחי אלמא הכי קא קשיא ליה מאי שנא דהלל לא דחי אלא דידיה ודמוסף דחי נמי דנעילה נהי דמנחה בדין הוא דלידחי משום דלא גרע מקרבן עצים לר"ע דקא דחי לה. והשתא מאי קא קשיא ליה הא טעמא דמוסף משום שיש בו טירדא יתירא יותר מהלל דהא האי דלא קשיא ליה מ"ש מוסף דדחי דמנחה ונעילה וקרבן עצים דמנחה לחוד בע"כ הוא משום טירדא יתירא דמוסף האי טעמא הא דשני קרבן מוסף מקרבן עצים והשתא כ"ש דניחא הא דשני מוסף מהלל דאין בו טירדא כל כך אפילו כקרבן עצים:

ועוד קשה לי אמאי דפירשו רש"י ותוס' דשל מנחה הוי דברי תורה משום דאמרינן ריש פרק ד' דברכות יצחק תיקן תפלת מנחה דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב הא פליגי התם אמוראי בהא ואיכא למאן דאמר לאו אבות תקנו לשלשה תפלות היום אלא רבנן תקנום נגד תמידין ולדידיה ליתא להאי טעמא דהא מנחה נמי דברי סופרים הוא כנעילה. ועוד דאפילו למאן דאמר תפלות אבות תקנום תפלת ערבית נמי יעקב תקנה ונפקא התם מקרא דויפגע במקום ואין פגיעה אלא תפלה אלמא תפלת ערבית רמיזא נמי באורייתא כמנחה והרי רב סבירא ליה תפלת נעילה פוטרת של ערבית ואמרינן רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא וכיון דצלי ליה תו לא צלי כדאמרינן בשילהי מסכת יומא (דף פ"ח) ולמאן דאמר תפלת ערבית חובה קאמר וכדמסיק התם וכיון דנעילה במקום תפלת ערבית קיימא אם כן הוה ליה נעילה גם כן דברי תורה כמנחה ואכתי תיקשי מה הפרש בין זה לזה בין מעמד דמנחה לשל נעילה כיון דשתיהן דברי תורה הם:

ועוד קשה לי אפילו למאן דאמר תפלות אבות תיקנום והואיל ורמיזא באורייתא כשל תורה חשיב להו מכל מקום אין זה אלא בתפלות הקבועים ביום אבל הא דמעמדות הנידחין מפני קרבן מוסף וקרבן עצים אינו אלא תפלה יתירא שתקנו חכמים לאנשי מעמד ואלו אין להם ענין לתפלות שתיקנו אבות דיש להם רמז בתורה והללו ודאי דברי סופרים הן לכולי עלמא:

ולי נראה לפרש דודאי אפילו תפלת מנחה לא קראו דברי תורה אפילו למאן דאמר תפלות אבות תיקנו לא מצינו בשום דוכתא בתלמודא דקרי להו דברי תורה ולא עדיפא מכל תקנות חכמים וכ"ש תפלות אלו דאנשי מעמד המיוחדות להם דאין להן ענין לתקנת אבות וכמו שכתבתי והללו דברי תורה והללו דברי סופרים דקאמר בשמעתין לאו אמעמד דמנחה ודנעילה קאי אלא ודאי אקרבן מוסף וקרבן עצים אדר"ע לחוד קאי והכי פירושא מה הפרש בין זה לזה מאי שנא קרבן מוסף לר"ע דחי דמנחה ודנעילה ומאי שנא קרבן עצים דלא דחי אלא דמנחה לחוד לר"ע ומשני הללו פירוש מוספין דברי תורה הן והללו פירש זמנים דקרבן עצים דברי סופרים הן לפיכך לקרבן מוסף של תורה ניתנו רווחא טפי לדחות מעמד דמנחה ונעילה אבל לא קרבן עצים ואינו דוחה אלא מעמד דמנחה הסמוך לו ולא של נעילה והשתא ניחא הא דפריך לקמן ממוסף דדחי דלאו דידיה אהלל משום דהלל נמי דברי תורה חשיב ליה לקמן דאמר ליתני נמי באחד בניסן לא היה בו מעמד מפני שיש בו הלל וכו' דאמר הלילא דריש ירחא לאו דאורייתא אלמא שאר יומי הלילא דידהו כדברי תורה ס"ל וכי תימא א"כ מאי שנא דר' יהושע דאמר קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה מאי שנא דהא דחי דמנחה והא דנעילה יש לומר משום דאפילו לרבנן דפליגי עליה דר"י בריש פרק ד' דברכות ואמרי תפלת מוספין כל היום שכן קרבן מוסף קרב והולך כל היום ודלא כר"י דס"ל התם דקרבן מוסף ותפלת מוסף אין זמנם אלא עד שש שעות הא אמרינן התם דהמאחר לתפילת מוספין לאחר שש שעות נקרא פושע ומשמע דכ"ש למאחר קרבן מוסף עצמו ואמרינן נמי ריש פרק ה' דפסחים (דף נ"ח) מוספין בשש ובזיכין בשבע אלמא עיקר זמן מוסף הוא שש הסמוך למנחה לפיכך דוחה דמנחה הסמוך לו אבל קרבן עצים אפשר לאחר לפיכך