גבורת ארי תענית קי

גזירה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין בגזירה משום היוצאין לחוד סגי דכולי עלמא חיישי לה אבל משום הנכנסין תנא קמא דיש אומרים בסמוך לא חייש לה משום דמאן דעייל שיולי שייל כדמפרש בפרק ג' דמגילה דף כ"ב) ובהדי פלוגתא למה לן ודי לן משום היוצאין לחוד ואליבא דכולי עלמא אלא משום דהתם איפסקא הילכתא כיש אומרים דחיישי נמי לנכנסין משום הכי נקט לה כן נראה לי ובסמוך אכתוב עוד בזה:

ושל חמשה הראשון קורא שלשה השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת הכי גירסת ספרים דידן בשמעתין ולגירסא זו משמע דתנא קמא לא גזר כלל משום יוצאין לא גזר מדמתיר לראשון לקרוא שלשה ולא חייש שהיוצא יאמר שהשני לא יקרא אלא ב' פסוקים ומשום הנכנסין נמי לא גזרינן מדשני קורא א' מפ' אחרת ומפירוש רש"י בשמעתין משמע דגורס כן שפירש הכי גרסינן למאן דאמר דולג לדלוג ולמאן דאמר פוסק לפסוק כלומר פרשה של חמשה פסוקים אמאי קורא השני ג' פסוקים מפרשה אחרת לדלוג או לפסוק ומדפירש הקושיא דלדלוג או לפסוק אליבא דיש אומרים דאמרי שלשה מפרשה אחרת ולא פירש אדתנא קמא בעל כרחך אינו גורס כגירסת הספרים שם בפרק ג' דמגילה ושל חמשה פסוקים יחיד קורא קרא הראשון שלשה והשני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת ויש אומרים כו' דלפי גירסא זו תנא קמא נמי חייש ליוצאין משום הכי יחיד קורא אלא לנכנסין לא חייש משום הכי בעבר הראשון וקרא ג' פסוקים ופסק מלגמור עד הפרשה סגי לשני באחד מפרשה אחרת ולא חייש לנכנסין שיאמרו שלא קרא זה אלא פסוק אחד דלפי גירסא זו מתנא קמא נמי תקשה מדקאמר יחיד קורא אמאי לידלוג או לפסוק מכל מקום נראה לי דגירסא של פרק ג' דמגילה עיקר דלגירסא דשמעתין קשה לי מאי פריך למאן דאמר דולג לימא דכתנא קמא סבירא ליה דלא חייש לא לנכנסין ולא ליוצאין אבל לגירסא דמגילה פריך שפיר מדאמר תנא קמא שיחיד קורא ואמאי לדלוג ויקראו שנים על ידי דילוג מיהו בעיקר הגירסא יש לומר דאתי שפיר והכי פירושא למאן דאמר דולג למה קורא השני מפרשה אחרת שני פסוקים לדלוג ויקרא שני פסוקים מפרשה זו על ידי דילוג ומשני שאני התם דאית ליה רווחא משום הכי אף על גב דר"ג לא חייש כלל לנכנסין ויוצאין אפילו מפרשה אחרת עדיף מלדלוג ולקרוא השני אחד מן הפסוקים שקרא ומכל מקום אף על פי שעיקר הגירסא יש ליישב כך על רש"י תקשה שפיר קושיא זו אדיש אומרים ולא אדתנא קמא ומכל מקום נראה לי דגירסא דהתם עיקר דאמר התם אמר ר' יהושע בן לוי כשם שאין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים כך אין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים ופריך פשיטא השתא אתחולי דקא מיקל לתנא קמא מחמרי אשיור דמחמיר תנא לא כל שכן דמחמרי יש אומרים והא לגירסא דהכא לא מחמיר תנא קמא אפילו בשיור דהא קאמר ושל חמשה הראשון קורא שלשה אע"ג דאינו משייר אלא שנים לית לן בה אבל לפי גירסא דהתם ושל ה' פסוקים יחיד קורא שמע מינה דתנא קמא נמי חייש ליוצאין ולא פליג אלא אנכנסין ניחא וגם רש"י חזר בו מגירסא דהכא דשם כתב הכי גרסי' קרא הראשון שלשה השני קורא כו'. מאן דאמר דולג לדלוג מאן דאמר פוסק לפסוק שם בפרק ג' דמגילה לא גרס רש"י למאן דאמר פוסק דלדידיה לא קשה מידי דהא קרא אחד ג' פסוקים קאמר דאי אפשר עוד לחזור ואינו יודע למה לא גרס לה דהא אפשר לומר דמדרישא דמילתא דרבן גמליאל דמיירי בלכתחילה פריך דקאמר ושל חמשה פסוקים יחיד קורא ואמאי יפסוק ויקרא שנים מיהו מטעם אחר נראה לי דלא גרסינן מאן דאמר פוסק לפסוק דהא כבר קאמרה הגמרא לעיל דפוסק לא שרי שמואל אלא במקום דלא אפשר כדאמרינן לעיל ולשמואל התם טעמא משום דלא אפשר הכי נמי לא אפשר ומאי פריך:

דף כח ע"א מאי הפרלש בין זה לזה פי' התוס' בין קרבן מוסף דדחי מנחה לקרבן עצים דלא דחי מנחה ומשני הללו דברי תורה פירוש מוסף לפיכך דחי מנחה דהוי דברי תורה אבל קרבן עצים דהוי מדברי סופרים והלכך לא דחי אלא נעילה דהוי מדברי סופרים אבל לא דחי מנחה דהוי מדברי תורה ורש"י פירש מה הפרש בין זה לזה מאי שנא דקרבן עצים דחי מעמד דנעילה ולא דמנחה הללו דברי תורה מנחה דחי ודנעילה דברי סופרים ולמאי דפירש במתני' דלר' עקיבא קרבן מוסף אין בנעילה וכל שכן במנחה הסמוך לו אבל קרבן עצים אין במנחה אבל בנעילה יש אבל לר"י קרבן מוסף דוחה דמנחה לבד ולא בנעילה וקרבן עצים דנעילה לבד נמצא קרבן מוסף לכולי עלמא דוחה דמנחה אלא לר' עקיבא דוחה דנעילה נמי ולר"י דנעילה לא וקרבן עצים לר"ע דוחה למנחה בלבד ולר''י דנעילה