גבורת ארי תענית קט

עשרים וארבע וכתיב אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר אלמא משמונה דאלעזר עשה שש עשרה וכתי' המה יסד דוד ושמואל שמע מינה דדוד ושמואל ביחד הוסיפו משש עשרה דמשה עד עשרים וארבע ובהא לא שמענו דפליג תנא קמא על תנא בתרא דהא אף על גב דלתנא בתרא דאמר משה העמיד על שש עשרה בעל כרחו צריך לומר דלדידיה דוד ושמואל ביחד תקנו וכמו שכתבתי אבל לתנא קמא כיון דמשה לא תיקן אלא שמונה איכא למימר כרב דשמואל לחוד העמיד על שש עשרה ואחריו דוד על עשרים וארבע וכל ההוספה משל אלעזר היה משל דוד מכל מקום כיון דלתנא בתרא לאו הכי הוא מנא לן לרב חמא דתנא קמא פליג עליה בהא והשתא איהו דאמר כמאן:

ושמא יש לומר כיון דרב חמא קאמר לה משמיה דרב הא אמרינן בפרק קמא ובפרק ט' דסנהדרין רב תנא הוא ופליג ומכל מקום רישא דמילתיה דרב כיון דאשכח תנא דקאי כוותיה יותר נראה ליה להגמרא לומר דאמר כהאי תנא מלומר רב תנא ופליג אבל בסיפא בע"כ פליג:

ע"ב אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו פירש רש"י וששה דידעיה עושין אותן חמשה ויהויריב עובד אחריו במקום משמר אחד וקשה לי לפי זה אם איתא שהיה תנאי שאם יעלה יהיה במקום משמר אחד בפני עצמו הא דפריך בפרק ב' דערכין (דף י''ג:

) דחרב הבית בשניה במשמר של יהויריב ומי הוי בבית שני והתניא ארבע משמרות עלו מן הגולה מאי קושיא דילמא עלו בתר הכי ונעשו משמר אחד בפני עצמו וחרב הבית במשמרתו ורש"י פירש התם דשוב לא עלו וקשה לי מנלן הא דשוב לא עלו ולי נראה לפרש דהכי היה התנאי שאם יעלה לא ידחה ידעיה ממקומו ותרתי קאמר לא מיבעיא שלא יקדם לו כמו שהיה בבית ראשון ועוד שאם אחר זמן יעלה יהויריב יהיה טפל למשמר אחד של ידעיה נמצא ידעיה משתכר בתרתי אפילו אחר עליית יהוריב ששה משמרות שלו במקומן עומדין ואפילו באותו משמר של אחד מששה משמרות שלו שיהוריב משמש עמו הוא טפל ועיקר המשמר של שבוע זו נקרא על שם ידעיה ונפקא מינה למנות ראש המשמר וראש בית אב משלו ולא משל הטפל והוא הדין אם יעלו לאחר זמן כל העשרים משמרות הנותרים בגולה יהיו טפלים לאלו בתרתי ויחלקו אלו לארבעה ועשרים חלקים וששה מהן יצטרפו עם ששה של ידעיה וששה עם העולים הששה שנעשו מן השני שבעולים והששה מן השלישי מן העולים והרביעי מן הרביעי מן העולים ועוד שיקראו הכל כ"ד משמרות על שם העולים ולא על שמם ונפקא מינה להא דאמרן. ולפירוש רש"י שפירש שהתנו אפילו יהוריב יעלה יעשו מששה של ידעיה חמשה והוא משמש במקום משמר ששי. קשה לי א"כ אם יעלו כל המשמרות לא יפסידו בעצלותן כלום דלפירושו בעל כרחך יחזרו הארבעה שעלו בתחלה לארבעה כמו שהיו בבית ראשון ואלו העשרים ישלימו לארבעה ועשרים משמרות כבראשונה ועתה לא הפסידו העצלנים כלום ובטל הקנס ואע"פ שלראשי משמרות של בית אב יהיו עדיין קצת הפסד שנדחו ממקומן וכבודם הראשון אבל אותן משמרות שהיו בבית ראשון נמי אחר ארבעה משמרות שעלו לא הפסידו כלום אבל למאי דפירשתי לעולם הזריזין נשכרו בתרתי והעצלים נקנסו בתרתי אפילו אחר עליות כל הארבעה ועשרים משמרות. והשתא למאי דפירשתי אתי שפיר הא דפרק ב' דערכין משמרה של יהוריב בשנייה מי הוי כלומר וכי על שם יהוריב נקרא איזה משמר מהארבעה ועשרים דהא אפילו תימא דעלה לאחר זמן אפילו הכי אין שום משמר נקרא על שם יהוריב דהא נעשה טפילה והא התנא חשיב מגלגלין חובה ליום חייב דכשחרב הבית בראשונה ובשניה תשעה באב ומוצאי שבת ומוצאי שביעית היה ומשמרה של יהוריב נמי היה משמע מדחשיב ליה בין יום וחדש ושנה חייבין דמזל המשמר נמי גרם לחורבן הבית כמו הני שבראשונה ובשניה חרב במשמרתו וכיון שבשנייה אין המשמר נקרא על שמו שהרי נעשה טפל לאחרים לא מבעיא שאין ראוי לקרות החורבן והקלקול של החורבן על שם הטפל לומר שהמזל שלהם גרם לחורבן הבית אלא על שם מי שעיקר המשמר שלו אלא אפילו הא דקאמר ומשמרתו של יהוריב היה ליתא דהא לא היה לו שם של משמר דהא המשמר נקרא על שם העיקר לא על שם הטפל דאין לו שם משמר כלל במקדש שני משום הכי מסיק התם רב אשי משום קושיא זו כי קתני התם וכן בשנייה אשארא קאי נראה לי לפרש דלא קשיא ליה אלא אלישנא בעלמא בשני' דמשמע דבשני' היה נמי במשמר של יהוריב והא בשניה לא היה לו שום משמר כלל דהא נעשה טפל לאחרים אבל הא לא קשיא דכיון דנעשה טפל אין לתלות קלקול החורבן במזל שלו דאע"פ שהוא טפל כיון דמכל מקום משמש הוא באותו שבוע מזלו גרם לחורבן הבית ובהכי אתי שפיר