גבורת ארי תענית קג

כדאמר בגמרא אבל מצטרף לתבשיל אחר לאסור משום שני תבשילין:

תעניות ומעמדות מי איכא מוסף קשה לי הא ודאי משכחת לה בהו מוסף בחלו בר"ח ותנן לעיל ריש פרק ב' (דף כ"ו) אין גוזרין תענית על הציבור בר"ח חנוכה ופורים ואם התחילו אין מפסיקין ואמרינן בגמרא (דף י"ח) וכמה הוי התחלה רב אחא אמר שלש רב אסי אמר אחת והא אפילו לרב אחא דאמר שלש לא מבעי בתענית שהן י"ג ימים דמשכחת לה בהתחלה אלא אפילו במעמדות נמי משכחת לה אפילו אם תימצא לומר דהאי ג' דרב אחא היינו בהתענו כבר שלש ור"ח חל ביום ד' להתחלת התענית הא אנשי מעמד היו מתענין ד' ימים בשבת כדתנן במתני' והשתא אם חל יום ד' של תענית בר"ח מתענין בו ומשכחת לה נשיאת כפים ד' פעמים בו ביום וכ"ת דבר"ח במעמדות לא היו מתפללין ד' פעמים כדתנן קרבן מוסף אין בנעילה לר' עקיבא ולרבי יהושע אין במנחה יש לומר דהני מילי לאותן אנשי המעמד שהיו בירושלים היו מבטלין התפלה מפני שהיו טרודין בצרכי הקרבן ולא היה להם פנאי להתפלל אבל אותן אנשי המעמד המתכנסין בעריהם היו מתפללין כל הארבע תפלות כדפירש במתני' ואע"ג דתנן התם א"ר מאיר אע"פ שאמר ר"ג אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין הא אמרינן התם בגמרא אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים מיהו אין זה כלום דהא מתני' דהכהנים נושאין כפיהם ארבע פעמים ביום מוקי לה בגמרא כרבי מאיר:

אלא הא קשיא לי דאפילו לר"מ דאמר אין משלימין ליכא למימר הואיל ואוכלין ושותין קודם הלילה במנחה ונעילה ליכא נשיאת כפים כמו במנחה דכל השנה משום דשכיחא ביה שיכרות כדאמר בגמרא הא ליתא דודאי צריך להיות בתענית עד תשלום ד' תפלות של יום אפילו של נעילה המאוחרת לכולן דהא כיון דאין תפלת נעילה אלא בימי תענית אי אפשר להתפלל אותה בנפש שבעה וכרס מ אלא דוקא בעודו שרוי בתענית ואם כן משכחת לה נשיאות כפים בארבעה תפלות של יום בתעניות ובמעמדות בחלו בר"ח ויש לומר כיון דמתני' דכהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום ר' מאיר היא ואיהו סבירא ליה דאפילו בהתחילו אין משלימין בר"ח ובע"כ בחלו בר"ח צריכים לאכול מבעוד יום שלא להשלים. מעכשיו בטל ליה תפלת נעילה בחלו בר"ח דהא אמר רב בשילהי מסכת יומא (דף פ"ח) תפלת נעילה פוטרת של ערבית משום דסבירא ליה זמן נעילה בלילה כשל ערבית משום הכי פוטרתה מהשתא בחלו בר"ח בטלה תפלת נעילה לגמרי דכיון דאין משלימין ואכלו מבעוד יום אי אפשר תו להתפלל של נעילה בנפש שביעה והשתא פריך שפיר תעניות ומעמדות מי איכא מוסף דאי בחלו בר"ח תפלת נעילה ליכא לגמרי ומדחשיב תפלת נעילה בע"כ בדלא חלו בר"ח מיירי תקשה מי איכא מוסף ומיהו למאן דס"ל נעילת שערים היינו נעילת שערי היכל שהוא ביום כדפירש רש"י במתני' משכחת לה נשיאת כפים בארבעה פעמים ביום בשחלו בראש חודש:

למה נסמכה פ' כהן מברך כו' קשה לי הא חד מהני תנאי דלעיל דסברי שיכור אסור בנשיאות כפים הוא ר' יהודה והא ר' יהודה לא דריש סמוכים כדשמעינן ליה בס"פ ארבע מיתות (דף ס"ז) גבי מכשפה לא תחיה וכ"ש למאי דאפרש לקמן דבמסקנא נמי קיימא הא סמיכות דלא תימא דמברך בעל מום לא ישא כפיו דהא הוקש למשרת לכן נסמכה לפרשת נזיר דאפילו בעל מום נמי וא"כ לר"י הכי נמי נימא דמברך בעל מום לא ישא כפיו ועוד בפ"ג דמגילה (דף כ"ה) תנן כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו ר' יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו ומפרש בגמ' דווקא מומין שבפניו דבגלוי לא מפני שהעם מסתכלין בו וה"ה ידיו ורגליו דבגלוי לא אבל שאר מומין שבסתר לית לן בה ומדהוסיף ר' יהודה ואמר אף משמע דבהא מודה לת"ק דשאר מומין לית לן בה ולא מקיש מברך למשרת ומנא לן הא כיון דלא דריש סמוכים:

וי"ל דהא אמרינן בפרק קמא דיבמות (דף ד') דהיכא דמוכח דריש כגון גבי כלאים בציצית דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך דא"כ לכתביה רחמנא גבי פרשת ציצית וגבי אנוסת אביו דורש נמי סמוכים מהאי טעמא דמוכח דאם כן לכתביה רחמנא גבי עריות והכא נמי הוה מוכח דליכתוב רחמנא כהן מברך בתורת כהנים ששם נאמר כל מצות כהנים מאי שנא דכתבה רחמנא הכא בחומש הפקודים שמע מיניה דלמסמכיה לפרשה נזיר כתבי' לאקושי לנזיר או לענין איסור יין או לענין בעל מום:

אף כהן מברך אסור ביין. קשה לי אטו באנו ללמד שיהא מברך אסור ביין דומיא דנזיר הא ודאי לא דמי הא אין נזיר אסור ביין אלא בתוך ימי נזירתו לאחר שכבר חל עליו הנזירות אבל הא ודאי אי היה שיכור כבר קודם שקיבל עליו הנזירות אי נמי שכבר קיבל עליו אלא שעדיין הנזירות לא חל