גבורת ארי מכות ביצה נזיר קנד

מולא יומתו אבות על בנים דבעדות בנים הכתוב מדבר מכאן לקרובים שפסולים לעדות ואמרינן אשכחן לחובה לזכות מנין ת"ל יומתו יומתו תרי זימני אם אינו ענין לחובה תניהו ענין לזכות אשכחן ד"נ ד"מ מנין אמר קרא משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם ולא דרשינן מהאי לא יומתו לא יומתו תרי זימני לומר דדוקא בד"נ הוא דדיני קרובים פסולים אבל לא בד"מ ואתי קרא דיומתו יומתו תרי זימני לאפוקי מהקישא דמשפט אחד יהיה לכם דלא תדרשיה גבי פסולי קורבה כדאמ' הכא גבי פסולי דעדות מיוחדת לק"מ דבשלמא התם סברא הוא דנדרוש האי יומתו יומתו תרי זימני באם אינו ענין לחובה תניהו ענין לזכות דסברא דהשתא לחובה פסולין לזכות מיבעיא וא"כ אין לנו להוציא ד"מ מהקישא דמשפט אחד יהיה לכם לגבי פסולי קורבה אבל הכא האי יומתו יומתו תרי זימני אי לא תדרשיה דדוקא בד"נ עדות מיוחדת פסולה ולאפוקי [לשאר[ דינים א"כ יומתו יומתו תרי זימני ל"ל ובע"כ יתורא דקרא אתי להוציא שאר דינים [מד"נ] לענין עדות מיוחדת ולאפוקי מהקישא דמשפט א' יהיה לכם לענין זה:

[מיהו] ק"ל לפי מאי דפרישית דעידי גיטין וקדושין בעדות מיוחדת כשירה וא"כ ה"ה לעידי טומאה בא"א נמי עדות מיוחדת כשירה דהא עיקר דבר [דיליף] מיניה דאין דבר שבערוה פחות משנים גבי עידי טומאה כתיב דכתיב (לא) [כי] מצא בה ערות דבר וילפינן דבר דבר מממון דבעינן שני עדים גבי עידי טומאה כדאמ' ברפ"ק דסוטה ופ"ג דקדושין ובכמה דוכתי וכיון דעידי גיטין וקידושין עדות מיוחדת כשירה ה"ה לעידי טומאה א"כ תקשה לך הא דאמרינן בפרק ה' דסנהדרין (דף מ"א) עידי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו ומתוך שאינהו אין נהרגין איהו נמי אינה נהרגת דה"ל עדות שאי אתה יכול להזימה ואינו עדות ופריך הגמרא והא אתרו בה פי' ואיך יכולין לומר דלאוסרה על בעלה באנו דא"כ אמאי אתרו בה למיתה ומשני באשה חבירה ואליבא דריב"י דאמר חבר א"צ התראה והשתא אכתי תקשה דכיון דעדות מיוחדת פסולה בד"נ בע"כ צריכין אנו לבודקן אם ראו עדים זה את זה בשעת המעשה או לא כיון דעדות מיוחדת פסולה בד"נ וכדתנן התם שבודקין אותן מכירין אתם אותו התריתם בו ואע"ג דלא תנא במתניתין דבודקין נמי אותן אם ראו זה את זה כיון דלא סגי בלא זה בע"כ תנא ושייר דשייר הא דלא חשיב במתניתין מה דחשיב בגמרא בברייתא שבודקין אותן נמי קבל עליו התראה [התיר] עצמו למיתה המית תוך כדי דיבור ואע"ג דברייתא חשיב כולהו ולא חשיב דבדקינין להו אם ראו זה את זה בע"כ כיון דלא סגי בהכי סמיך תנא דברייתא אהא דתנן דעדות מיוחדת פסולה בד"נ וממילא משמע דבודקין את העדים בזה וכיון שכן אכתי תקשה דאע"ג דלא הותרו בהן ובאשה חבירה עסקינן ואליבא דר"י כיון שהן מעידין שראו זא"ז בע"כ להמיתה באו דאי לאוסרה לבעלה בלא"ה נמי אפילו בעדות מיוחדת אסורה על בעלה דהא עידי דבר שבערוה אפילו בעדות מיוחדת כשירה ול"ל להעמיד שראו זא"ז ובע"כ למיתה באו ולא לאוסרה על בעלה לחוד דבשלמא ז' חקירות דתנן התם דבודקין אותן בד"נ באיזה יום באיזה שעה כו' הא ודאי בעידי נשים וכן בכל עדיות צריך לבודקן כדתנן התם ברישא דמתניתין א' ד"מ וא' ד"נ בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם ואע"ג דבטלו רבנן לז' [חקירות[ בהודאת והלואת מ"מ הא מפרש בגמרא דה"ט שלא תנעול דלת בפני לווין והאי טעמא לא שייך בעדות נשים שהרי אפילו בד"ק נמי לא בטלו שבעה חקירות אבל להא ודאי תיקשית כדפרישית:

בדיני נפשות הוא דאין כשירה אבל בד"מ כשירה ויש לעיין דינו גלות ומלקות ודיני גיטין וקדושין וסוטה אי דמי לד"נ או לד"מ ומדברי התוס' נראה דכל הני לד"נ דמו שהרי הקשו דהא קרובים נפקא לן דפסולין מלא יומתו אבות על בנים וד"מ גמרינן מיניה דכתיב משפט אחד יהיה לכם א"כ נילף ד"מ מד"נ להך מלתא דעדות מיוחדת ותירצו דע"כ האי קרא לאו בד"מ קאי דע"א מועיל לממון דלשבועה מיהא איתיה ולפ"ז כל הני דאין ע"א מועיל בהו כלל דהא לא שייך שבועה גבייהו לד"נ דמו מקרא דמשפט אחד מיהו יש לדחות כיון דיליף מקרא דעדות מיוחדת כשירה בד"מ מהשתא אין למילף כל הני מד"נ מקרא דמשפט א' יהי' לכם משפט השוה לכולכם דמאי חזית לדמויי הני לד"נ משום משפט השוה לכולכם נדמינהו לד"מ מה"ט גופא משום משפט השוה לכולכם. ועוד דלא שייך למדרש כאן משפט א' השוה לכולכם דע"כ אינו שוה דהא בד"מ עדות המיוחדת כשירה וה"נ איתא כה"ג בפ"ד דסנהדרין (דף ל"ג) גבי ד"נ מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה ונ"ל התם מקרא דנקי וצדיק אל תהרוג ואמרינן התם חייבי גלות מנין אתיא רוצח רוצח חייבי מלקות מנין אתיא רשע רשע גז"ש לחייבי גליות וח"מ ל"ל ת"ל ממשפט א' אלא ודאי כיון דגבי ממון תנן התם דמחזירין בין לזכות בין לחובה א"א ללמוד לח"ג ומלקות מקרא דמשפט אחד וכדפי'. מיהו ח"ג ומלקות לענין עדות מיוחדת דפסול בהן יש ללמוד מחייבי מיתות בהא ג"ש דרוצח רוצח ורשע רשע כדנ"ל התם לענין מחזירין ולעיל נמי יליף להגז"ש זו. מיהו אכתי גבי גיטין וקדושין וסוטה יש להסתפק אי לד"נ דמו או לד"מ והא דאמרינן לעיל גבי נמצא אחד מהם קרוב או פסול דעדותן בטילה מהקישא דג' לב' וקאמר ר"י בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר ופירשו התם התוס' דגיטין וקדושין לר"י לדיני נפשות דמו שאני התם דהא פי' התוס' שם טעמא דר"י דמחלק בין ד"מ לד"נ ולא משוו להו ממשפט אחד משום דבד"נ שייך שפיר למילף מהקישא דג' לב' דבב' אי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדות הכשר היחידי בטל לגמרי ולא מהני מידי אבל בד"מ בב' אי נמצא א' קרוב או פסול עדות הכשר אינו בטל לגמרי דהא חייב שבועה ע"פ לפי"ז נמצא הקישא דג' לב' גמרינן שפיר לכל דבר אלא דס"ל לר"י דהא כדאיתא והא כדאיתא גבי ד"נ מקשינן ג' לב' דידיה דבב' בד"נ גופייהו כי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדות הכשר היחידי בטל לגמרי ה"נ גבי שלשה כי נמצא א' מהם קרוב או פסול עדות הב' הכשירים בטל לגמרי וגבי ד"מ נמי מקשינן ג' לב' דידיה דבב' דד"מ גופייהו אין בטל עדות הכשר לגמרי אלא מועיל לחייבו שבועה ע"פ לפיכך בג' עדותן קיימת נמצא נתקיים כאן משפט אחד יהיה לכם דבין בד"מ ובין בד"נ ב' וג' שוין אלא האי כדיניה והאי כדיניה הלכך לענין גיטין וקדושין צריכין אנו להשוות ג' לב' כמו ששוין בד"מ וד"נ משום שנאמר משפט אחד יהיה לכם ובע"כ צריך להשוות ג' שלהם לב' דגופייהו כמו שאתה אומר בד"נ וד"מ והא ב' דגופייהו אי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדות היחידי בטל לגמרי ולא מהני מידי כמו בד"נ ה"נ בג' אי נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילין לגמרי אבל גבי עדות מיוחדת דד"מ וד"נ אינן שוין דבד"נ פסולה ובד"מ כשירה ולא משווינן להו מקרא דמשפט אחד איכא לאיספוקי גיטין וקדושין למאי מדמינן להו אי לד"נ או לד"מ וגם אין לפשוט מהא גופה דקאמר רב נחמן עדות מיוחדת כשירה בד"מ ומדנקט ד"מ משמע דלכל הני לא אין זה ראיה דדון לאידך גיסא מדנסיב לקרא לא יומת ע"פ עד אחד בד"נ הוא דלא משמע דכל מילי דלאו ד"נ כשירה וקרא נמי ד"נ הוא דממעט ומהא דאמרינן בפ"ה דסנהדרין (דף מ"א) עידי נערה המאורסה שהוזמו וכו' (חסר):

דף ז' ע"א כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש פלוני [בפ"ו] דסנהדרין (דף מ"ה) אמר שמואל נקטע יד העדים פטור מאי טעמא דבעינא יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא ופריך עלה ממתני' כל מקום שיעידוהו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג תרגמא שמואל בהן הן עדיו וק"ל הא במתניתין תנן שאומרים ופלוני ופלוני לעדיו אלמא לא הן עדיו וי"ל דמיירי ששנים אלו המעידין שנגמר דינו הן עדיו עם עוד שנים אחרים שאומרים אלו עליהם ופלוני ופלוני עדיו פי' שהן ג"כ עדיו כמונו וקמ"ל דאע"ג דאותן פלוני ופלוני ליכא הכא אי היו נקטע ידם אח"כ אפ"ה כיון דאפשר לקיים יד העדים ע"י ב' עדים הללו סגי ואע"ג דמקשינן שלשה לשנים לענין נמצא אחד מהם קרוב או פסול ועד שיהא שלשתן זוממין מ"מ לענין יד העדים בתרתי סגי וטעמא דהא לענין קרוב או פסול נמי אין עדותן בטילה אם לא שהיה קרוב או פסול בשעת ראיה או הגדה או בשתיהן ע"ד השיטות שכתבתי למעלה. אבל אם היו כשירים בשעת ראיה והגדה אע"פ שנפסלו לאחר מכאן אפילו קודם גמ"ד ל"ל בה