גליוני הש"ס זרעים צח

ירושלמי ברכות בעזה"י רשימות הירושלמי ברכות:

א) סעודת ליל שבת, דרכה להיות בשעה א' או ב' בלילה, ירושלמי ברכות פ"א ה"א:

ב) תוספת שבת לאחריו, מבואר שיעורו שם ע"ש במראה הפנים ד"ה ובלחוד דיתחמון כו' וכבר הובא בראשונים:

ג) בין השמשות, אם מתחיל מתחלת שקיעה או מסוף שקיעה, הוא פלוגתא בירושלמי שם התחיל גלגל חמה לשקוע כו' סוף גלגל חמה לשקוע כו':

ד) בין השמשות, אם הוא עניין עצמיי שיש בו באמת ב' הענינים יום ולילה אי הוא רק ספק של מציאות ובביאת אליהו יבררנו ויגיד מה הוא אם יום או לילה כמו שיברר שאר הספיקות, כבר הארכתי בגליון שבת ועירובין מדברי הגור ארי' שבת ועירובין דכ' דהוא עניין עצמיי כו' וכן המגיני שלמה בשבת שם שלהי במה מדליקין כ' כן וע"ע ירושלמי ברכות שם פ"א ה"א דהוא ספק שם ג"כ אם אליהו יברר הביה"ש מהו יום או לילה ע"ש דאמר לכשיבא אליהו ויאמר כו' מאן פליג עש"ה בפי' החרדים ויל"ע אי נימא דגם אליהו לא יברר א"כ איך שנאו סתם הספיקות חולצות ולא מתיבמות והטעם דחשיב עולה לייבום מפאת דאם יבא אליהו ויאמר ע' היטיב יבמות (מ"א ב') ואמאי הא משכחת ג"כ ספק בקידש אשה שיחולו הקידושין ביום ל"א וביום ל' ביה"ש קידש אחותה דאי ביה"ש לילה קידושי הראשונה חלין ולא השני' ואי ביה"ש יום קידושי השני' חלין ולא הראשונה ונמצא שאסורין שניהם ביבום וספק זה הרי לא שייך בי' אם יבא אליהו ויאמר שהרי אליהו לא יברר הביה"ש כלל וי"ל דבכה"ג קידושי הראשונה מדינא לא חלין דמספיקא לא חלו בה קידושין עד הלילה אפי' לא הי' מקדש אחותה כהך דעירובין (ל"ו א') ככר זה היום חול ולמחר קודש דמספיקא לא נחתא לי' קדושה ביה"ש עש"ה וא"כ שפיר קידושי השני' חלין מיד וקידושי הראשונה אינם חלים דאזלי' בתר חזקת פנוי' ולהיפוך לומר חזקת פנוי' בשני' לא שייך כיון דקידושין שלה אתה בא לבטל רק מפאת שתאמר דביה"ש לילה וכבר חלו קידושי הראשונה תחלה א"כ הרי אתה בא לבטלם רק ע"י מעשה קידושי הראשונה וזה לא אמרי' דנעשה מעשה להחזיק החזקה כיון דאין החזקה מאלי' כמו שהארכתי בזה כבר בחידושי דלא אמרי' שנעשה מעשה להחזיק החזקה [והבאתיו ג"כ בשו"ת בן פורת ח"א סי' ט' אות ג' ע"ש] ויש עדיין לעיין בזה ובאתי כעת רק להעיר:

ה) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, כזה בפי' החרדים בירושלמי ברכות פ"א ה"א שם ד"ה כתי' יצא:

ו) הנץ החמה, דעת החרדים שם דמה"ת בעי' הנץ החמה לכתחלה לדברים שדינם ביום ובדיעבד מעמוד השחר כשר עש"ה:

ז) חילוק בדאוריתא בין לכתחלה לדיעבד אי שייך, ע' אות הקדום:

ח) קפיצת הדרך, הוזכר בחולין צ"א ב' ובסנהדרין צ"ה א' וע' עוד ירושלמי ברכות פ"א ה"א שם המלאך הי' מקדר לפניהן את הדרך:

ט) בעירובין נ"ח א' שמעתי שמקדרין בהרים ויש גורסין מקרדין ומירושלמי הובא באות הקדום ראי' לגירסת מקדרין דבירושלמי נמי הפי' שהי' מקצר להם את הדרך:

י) בתוך, תיבת בתוך משמעותו באמצע ממש, ירושלמי שם יהי רקיע בתוך כו' בתווך עש"ה במפרשים:

יא) יחיד החולק עם רבים, אין לו לעשות כדעת עצמו אפי' להחמיר, ירושלמי שם התחילו מר' עקיבא וטיהר עש"ה:

יב) ק"ש אם יש לה השלמה בזמן ק"ש שלאחרי', ע"ש בפי' החרדים ד"ה מעתה אפי' משעלה עמוד השחר ונ' שם הטעם דהואיל וק"ש עיקרה לשינון ולימוד לכן לימוד תורה זמנו תמיד ושייך השלמה כעין הואיל וצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל ריש תפלת השחר עש"ה וכך שיטת הירושלמי בכמה דוכתי דק"ש כל עניינו רק שינון ע"ש פ"א ה"ב טעמי' דרשב"י זה שינון וזה שינון כו' ושם פ"ג ה"ג ולמדתם אותם את בניכם כו' למען תהי' תורת ד' בפיך כו' משמע מכל זה דק"ש עיקר מצותה ת"ת:

יג) פסח אחר חצות. שיטת הירושלמי ברכות פ"א סוף ה"א דפסח אחר חצות מטמא את הידים אפי' לרבנן דראב"ע:

יד) כותבי סת"ם, ירושלמי שם פ"א ה"ב דמפסיקין לק"ש לכ"ע ולתפלה פליגי וכן מפסיקין לשאר מצוות וע' בבלי סוכה בזה:

טו) שבועת שקר, הוא התנגדות אהבה ירושלמי שם פ"א ה"ה:

טז) שבת שקולה כנגד כל המצוות, שם:

יז) עדות שקר הוא כפיר' בחידוש העולם חלילה, שם:

יח) ז' מדות חג"ת נהי"ם, ירושלמי שם הודי' ושבח נו"ה הודי' הוד שבח נצח כמ"ש כבר בכתבי חכמת האמת שלי, לך גדולה כו' מפורש גג"ת, שתסמכנו מנפילתנו וץזקפנו מכפיפתנו יסוד סומך ד' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים [דור ודור סומך ד' ר"ת למפרע יסו"ד כמ"ש כבר בארוכה בזה], ואין עוד מלבדך מלכות גמ' ר"ה ל"ב ב' אין עוד מלבדו מלכות:

יט) שבח הוא נצח. ע' אות הקדום:

כ) סומך נופלים וזוקף כפופים, ביסוד, אות הנ"ל:

כא) תכ"ד, נחשב לאלתר, ירושלמי שם פ"ב ה"א וכמה הוא על אתר כדי דיבור:

כב) בניין ביהמ"ק, תכליתו להקריב בו קרבנות כרמב"ם ולא כרמב"ן דהוא עניין עצמיי להשראת השכינה והקרבנות רק להחזיק ההשראה, ע' ירושלמי שם כלום שלמה בנך בונה כו':

כג) תפילין הם שם. שם בירושלמי בברכות פ"ב ה"ג מה טעם שויתי ד' לנגדי וגו':

כד) גירות. דעמדתי על ל' הגמ' יבמות (מ"ז א') גר שבא להתגייר הרי כשבא להתגייר עדיין עכו"ם הוא, ע' כזה בירושלמי שם קושי' על במות המת:

כה) יחוד, ירושלמי שם כגון ארצינו תפארתינו הזכיר ב' תיבות אלו לכוונת יחוד תפארת ארץ ודו"ק:

כו) רי"ף פסחים פ' אלו עוברין בהך דשיאור ישרף דלא שבקי' סתמא דמתני' אף דאיתמר בבריתא בשם ר' מאיר וכזה בשבת ברי"ף פ' כל הכלים גבי שברי תנור ישן וע' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד אלא בגין שמע כו' מבואר לכאורה להיפוך:

כז) דיבור, עלג לשון שמאריך ושוהה עד שמוציא התיבה חשוב דיבור הגון לדיני התורה, ירושלמי שם אם הי' לשונו ערוך ע"ש בפני משה:

כח) גוג ומגוג, הוא אחר ביאת משיח, ירושלמי שם:

ל) פ"ק דשבת י"ג ב' ברוך המקום שהרגו, ציינתי בגליון דכזה כתובות (קי"א א') ויש עוד בירושלמי ברכות פ"ב ה"ו ברוך שנגפו:

לא) ירושלמי שם ה"ק ארבעה דברים תשמישו כו' והם כסף זהב נחושת ברזל חסד גבורה ת"ת מלכות ואחריו והחכמה וגו' כח"ב ונעלמה הוא כתר:

לג) עבד דאיתקש לאשה, ע' ירושלמי ברכות פ"ג ה"ג דמצריך מקרא בפ"ע אעבד:

לד) ב' שעשאוהו וזוז"ג, ירושלמי שם לר' שמעון מתייחס לשניהם יחד לא לכ"א בפ"ע ולכן במיוחדת ליום