גליוני הש"ס זרעים צז

המעשר ויש גם נ"מ לאם אכל והתרו בו משום אוכל טבל למעשר דאינו לוקה וע' לעיל בירושלמי מע"ש פ"ג ה"ג הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני כו' ע"ש דיש שם ספק בירושלמי בזה עמש"ש בגליון וי"ל דכוונת הירושלמי כאן ג"כ רק לומר ניחא המעשר כו' התרומה אוסרת כו' פי' דל"ל למיתני התרומה אוסרת ותישמע מינה דהתרומה היא שאוסרת כ"ז שלא הופרשה ואם התרו בו משום טבל למעשר אינו לוקה וע"ז דחי דאיצטריך מתני' לעניין אם הקדימו בשבולין וע"כ ליכא למישמע מיני' דין זה דהתרומה היא שאוסרת כו' ושאם התרו בו משום טבל למעשר אינו לוקה]:

שם (ב') וחרנה אמר האוכל מע"ר שהקדימו בשיבלין פטור, נ"ב כצ"ל והפי' דפטור ממלקות והוא עצמו הא דאמר בירושלמי סוף פ"ק דתרומות דאף דמע"ר שהקדימו בשבלין אסור לאכול ממנו עראי מ"מ אין לוקין על טבלו דבר תורה ודייק שם ממשנה דכאן מדקתני דתרומת מעשר אוסר את הגורן אלמא דבעי' גורן דייקא היינו מירוח עש"ה וזה עצמו אמר כאן דנלמד מהמשנה דהאוכל מע"ר שהקדימו בשבלין פטור ממלקות ואיזה מעתיק טעה להוסיף תיבות מתרומה גדולה אחרי תיבת פטור ונשתרבב לו זה מלעיל דאמר מע"ר שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה ובא מעתיק ב' וראה המאמר שהאוכל מע"ר שהקדימו בשיבלין פטור מתרמה גדולה ונפלאו בעיניו הדברים וחשב דתיבת האוכל הוא טעות ושצ"ל רק מע"ר שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה כמו לעיל ומזה בא להיות נדפס כך בטעות אבל באמת צ"ל מהאוכל מע"ר שהקדימו בשיבלין פטור וכנ"ל [והא דכאן אמר ר' יונה כו' וחד מן רבנין כו' ולא נסתיים מי אמר זה ומי אמר זה ואילו לעיל סופ"ק דתרומות הוזכר הדבר להדיא בשם ר' יונה הם באמת סוגיות חלוקות בעניין זה ויש כזה בכ"ד ואדרבה גם מזה ראי' לאוניתות הג"ה הזאת והוי הך וחרנה אמר דכאן ר' יונה דאיתמר בשמי' מאמר הנ"ל לעיל סופ"ק דתרומות ושם הל' ר' אשיאן בשם ר' יונה וכאן הל' ר' יונה אמר ר' מיישא וגם בזה נפל טעות דשמות אשיאן ומיישא הם קרובים וצ"ל בב' המקומות בשוה היינו ר' אשיאן או ר' מיישא בשם ר' יונה או ר' יונה אמר ר' מיישא או ר' אשיאן]:

פרק ג' ה"ג (י"א ב') כהן גדול, נ"ב נ' דצ"ל ההן גדול פי' זה שהוא גדול הדור:

שם חזקי' כו' מן דהוה לעי כו' הוה אזיל ויתיב לי' קומי בי' ועדא בגין מיחמי סבין ומיקום לי' מן קומיהון, נ"ב דוגמתו בבלי ברכות כ"ח א' ר' זירא כי הוה חליש מגירסא הוה אזיל ויתיב אפתחא דרי נתן כו' אמר כי חלפי רבנן איקם מקיימהו ואקבל אגרא:

שם והוה אמר לי' מי בעיתא מבטלה דאורייתא, כ"ב כ' דצ"ל בי בעיתא מבטלה אורייתא פי' דאילו היית מבטל מ"ע אחרת של תורה ג"כ הי' ראוי להכותך וכ"ש ביטול מצוה של תורה זו שאתה בא לבטל בי ולעשות גם אותי סיבה לביטול מצוה שאילו לא הייתי עובר לפניך לא הי' עליך חיוב עמידה ונמצא שגם אני בעברי סיבה לביטול מצוה תהו בי בעיתא כו' פי' האם אתה רוצה לבטל התורה בי ולשתף גם אותי בביטול תורה ול' בי בעיתא מבטלה כו' ע' דוגמא ירושלמי פאה פ"ג ה"ז בי בעיתון מקיימא מתניתא ע"ש:

שם א"ר סימון אמר הקב"ה כו' עד אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה, נ"ב ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג:

שם ואין רשות לאחד מהן לישב עד שיאמר להן שבו כו' חכם שנכנס כו', נ"ב ע' ירושלמי כתובות פ"א ה"א דכתי' ויקח בועז כו' ויאמר שבו פה וישבו כו' מיכן שאין קטן רשאי לישב עד שיאמר לו הגדול שב:

שם נשיא גדולה מכפרת נ"ב כזה ירושלמי הוריות פ"ג ה"ב טעמא דר"ש משם שהגדולה מכפרת, ומה שנזכר כאן חתן ונשיא יחד הוא עניין אחד דהנשיא נקרא ג"כ חתן ע' ירושלמי תענית פ"ב ה"א יצא חתן מחדרו זה הנשיא:

שם ודי בהיכל קדשו הא ר' יצחק בר לעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין נ"ב דוגמת זה בס' הזוהר יראה כל זכורך את פני האדון ד' דא ר' שמעון בן יוחאי ולחנם תמהו על הזוהר כי גם בירושלמי כאן הוא ממש כזה:

שם (י"ב א') שמעון דמעפריא, נ"ב פי' שמעון שממקום ששמו עפריא וע' ירושלמי שבת פי"ד ה"ג דהוזכר שם יעקב מעפרתים והוא קרוב לשם מעפריא:

ח"ד ר' הונא בעי הנחה מהו שתתיר למחוסרי זמן פי' אם הניח לפני הקריאה וכמ"ש הפני משה והאיבעי' דכיון דבו ביום אחרי הקריאה יהיו ראוין להנחה ע"כ אין מחוסר זמן לבו ביום ומתיר גם בהניח מקודם, ר' יונה בעי הניחן בלילה פי' את"ל דבו ביום הוי הנחה משום דאין מחוסר זמן לבו ביום מ"מ בהניח בלילה לא הוי הנחה א"ד לילה נמי אין מחוסר זמן והוי הנחה וע' איבעי' כזה בירושלמי פסחים פ"ט ה"ד [ואך דשם הוא להיפוך דבעי תחלה איבעי' דלילה] ע"ש דאמר נכנס בלילה נכנס קודם לשש שעות פי' דבעי בפסח הבא בטומאה אם נכנס הטמא למקדש בלילה מי אמרי' דכיון דבאותו מעל"ע מותר לו הכניסה אחר חצות לכן גם בנכנס בלילה פטור מפאת דלילה אין מחוסר זמן ואת"ל דלילה מחוסר זמן וחייב על הכניסה בלילה מ"מ נכנס ביום קודם לשש שעות מהו מי אמרי' דבו ביום מיהת אין מחוסר זמן לבו ביום ומיפטר או לא [וע' בס' לקח טוב מה שהארכתי עוד בירושלמי דכאן] וע' ירושלמי נזיר פ"ב ה"י ראוי הוא לילה הוא שגרם ע"ש בפני משה דס"ל לסתמא דירושלמי דלילה אין מחוסר זמן:

ה"ו (י"ג א') כי אתא ר' חנני' כ"ב פי' דזה הוא תי' גם על הקושי' הקדומה דע"ד דר' יוסי למה לא אגיבון והיינו דכמו דלר' חנני' ס"ל לרשב"ג דמפני חייו עדיף מללמוד תורה ולישא אשה וכדאמר וכ"ש מפני חייו כך גם ע"ד דר' יוסי הית' סברת דשב"ג פשוטה דמפני חייו עדיף וע"כ לא חשש להשיבם דאחרי שאמר להם דללמוד תורה ולישא אשה שרי יש להם לידע מעצמם דכ"ש מפני חייו [דעדיף טפי מסברא הפשוטה] דשרי:

שם מה ופליגין (כצ"ל) פי' האם פליגי הת"ק ור' יעקב בר אידי כו' ומשיב דלא פליגי רק דכאן באיש כאן באשה פי' דר' יעקב איירי באשה המדרת את בנה לת"ת דאין דרכה לצאת לשוק ליקח לה חפצי' דכל כבודה בת מלך פנימה ולכן הבן לוקח לה חפצי' מן השוק והת"ק איירי באיש המדיר דיכול לצאת בעצמו וליקח ולכן אסור לבן ליקח כו' ואם הי' האב המדיר אדם מסוים וחשוב שג"כ אין דרכו ליקח חפצים בשוק עשו אותו כאשה ומותר ג"כ לבנו ליקח לו חפציו מן השוק [והא דאמר ר' יעקב כו' אף לוקח לו חפציו כו' אף דבאשה איירי והול"ל אף לוקח לה חפצי' כו' אין קושי' דאיידי דאמר ת"ק המדיר כו' ל' זכר אמר איהו נמי ל' זכר אף דכוונתו אאשה וע' יותר מזה בבבלי יבמות פ' א' ע"ש תוד"ה אכל חלב [ובל' מקרא נמי מצינו תיבת איש על אשה ע' ירושלמי סוטה פ"א ה"ה אם יחטא איש לאיש כו' ריב"ל פתר קריי' באשה כו' ע"ש] וע' גיטין כ"ח א' במשנה השולח חטאתו ממדה"י מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים ובגמ' שם מוקי לה בקרבן נשים וא"כ הול"ל השולחת חטאתה כו' בחזקת שהיא קיימת ואך דאיידי דבבבות הקדומות שם אמר בחזקת שהוא קיים נקט גם כאן כן [וממילא הוצרך לומר ג"כ השלוח לי זכר] וכך בירושלמי כאן איידי דאמר תחלה המדיר כו' מותר למלאות לו כו' אמר מני ר' יעקב כו' לוקח לו בל' זכר אף דכוונתו אאשה וז"פ:

תושלב"ע.