גליוני הש"ס זרעים פט

דהו וע"כ מהדק לי' טפי שפיר דאין חושש על מה שיצטרך חיתוך ויתקלקל ומשא"כ בצרור עולם דצריך חבל עב כנ"ל וחבל עב יש לו שיווי יותר וחושש שמא ימלך להתירו ואם יצטרך חיתוך יתקלקל וע"כ לא מיהדק לי' בחזקה כ"כ לשיצטרך חיתוך רק מיהדק לי' בריפוי שיוכל להתירו כשירצה ויהי' בעינו עדיין ולא יתקלקל] וכ"ז לפי דברי הר"ש ואולם לולי דברי הר"ש נלענ"ד דהך דאית תניי תני ומחליף הכוונה דמחליף דרבנן לדר' מאיר ודר' מאיר לדרבנן וגרס כל חמתות צרורות טהורות חוץ משל ערביים דברי ר"מ וחכמים אומרים צרור שעה טהורות כו', ר' יעקב כו' כמתניתין פי' דגרס כמתני' ולא כתנא דמחליף, א"ר יודן סימנא דכלים כלאים פי' דגורס כתנא דמחליף ונתן סימן ע"ז דתיבות כלים וכלאים דומין זל"ז וע"כ נתן סימן דכמו דבכלאים [במשנה כאן] ר' מאיר אומר הכ"ל אילן סרק חו"ץ מן הזית כו' ויש בדברי ר"מ ל' כל וחוץ כך בכלים ר"מ הוא שאומר כ"ל חמתות צרורות טהורות חו"ץ משל ערביים ויש בדבריו כל וחוץ וזה סימן בעלמא וע"כ אמר ל' סימנא כי לא בא להביא ראי' מהך דכלאים רק אמרו לסימן בעלמא ודוגמא לזה בשבת פ"א א' כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן וברש"י כך מחלוקת כאן, ולסימנא בעלמא אמרה כו' ע"ש, ותיבת "דלכן" הכתוב אח"ז צריך למחוק ואח"כ בעי הירושלמי על המשנה מה בין צרור עולם כו' דאגב דמייתי למשנה מפרש לה דלא ניחא לי' בפשיטות דצרור שעה הואיל ודעתו להתירו אינו כלי דרק בשבת הוא דמצינו כזה דשם בעי' בכלהו מלאכות שתהא מלאכה מתקיימת וכמשנה ריש הבונה ועוד במקומות רבות אבל כלי לא נפק מתורת כלי ע"י שדעתו לשברו ולבטלו וע"כ תירצו ע"ז דבי ר' ינאי דיש חילוק בגוף הקשר דצרור עולם מהדק כי' טפי לשלא יותר באורך הזמן ברוב הנדנוד והטלטול וצריך חיתוך וע"כ חשוב טפי והוי כלי ומשא"כ צרור שעה לא מהדק כי' כ"כ וא"צ חיתוך ודי בהתרה וע"כ לא חשוב לעשותו כלי והנה נזכרתי עוד כי ככל הל' דירושלמי כאן אית תניי תני מחלף ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא כמתניתין א"ר יודן סימנא כו'" יש כמוהו ממש בירושלמי פסחים סוף פ' אלו עוברים על המשנה עד כמה הן חוזרין ר' מאיר אומר זה וזה בכזית ר' יהודה אומר זה וזה כביצה ובירושלמי שם אית תניי תני ומחליף (פי' דמחליף דר"מ לדר' יהודה ודר' יהודה כדר' מאיר ושונה רמ"א זה וזה כביצה רי"א זה וזה כזית) ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי כמתניתין (פי' דגורס כמו שהוא במשנה לפנינו דר"מ אומר כזית ור' יהודה כביצה) א"ר יודן סימנא מן ההיא דברכות עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה עכ"ל הירושלמי והפי' דר' יודן אמר ג"כ דהגי' הנכונה כמו שהוא במשנה ונתן סימן דכמו דבברכות במשנה פ' שלשה שאכלו ס"ל כר' מאיר [דסתם בר פלוגתא דר' יהודה הוא ר' מאיר] השיעור כזית ולר' יהודה השיעור כביצה כך בהך דפסחים הוא ג"כ כן וכמו שהוא במשנה והנה יש ראי' גדולה מירושלמי פסחים הנ"ל לפירושינו כאן דכמו דבהך דפסחים הא דאית תניי תני ומחליף הכוונה דמחליף דר"מ לדר' יהודה ודר' יהודה לדר"מ כך כאן הכוונה כן דמחליף דר"מ כדת"ק ודת"ק לר' מאיר [וסתם בר פלוגתא דר"מ הוא ג"כ ר' יהודה כמבואר בכ"ד וא"כ הוא ממש אותו החילוף בעינו] ודלא כפי' הר"ש דפי' כוונת ומחליף דמחליף הכ' בדר"מ מצרור עולם לצרור שעה כו' ואף דהך דא"ר יודן סימנא כו' אין דומה לפירושינו דכאן כשם דשם הסימן בא סייעתא לגי' המשנה וכאן הוא סייעתא לתנה דמחליף אין בזה דקדוק וכמובן ויותר יש לנו לדייק שיהי' הדמיון שוה בגוף כוונת ההחלפה דתנא דמחליף דההחלפה כוונתה לחילוף דעות בעלי המאמר כא שיהי' כאן הכוונה לחילוף לשון ושם הכוונה לחילוף הדעות וכמובן והנה מצאתי עוד בירושלמי תענית פ"ד ה"ג אית תניי תני ומחליף ר' אחא בשם ר' יסא כמתניתין א"ר סימון סוכרא דקיסא נרד ופי' שם הק"ע הך אית תניי תני ומחליף דקאי על המשנה שם כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית כו' קרבן עצים אין במנחה וע"ז אמר דאית תנא דמחליף ושונה קרבן עצים אין במוסף תחת במנחה וע"ז א"ר אחא בשם ר' יסה [וצ"ל וודאי ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא כמו שהוא כאן ובפסחים] כמתניתין היינו דשובה כמו שהוא במשנה ואהך א"ר סימון סוכרא דקיסא טרד' פי' שם הק"ע פירוש בלתי מובן כלל ע"ש ונ' דצ"ל א"ר יודן סימנא דקיסא טורד ודומה ממש להך דכאן ודפסחים ואיזה מעתיק טעה לכתוב סוכרא תחת סימנא ומעתיק אחר טעה לכתוב סימון תחת סימנא ובא מעתיק אחר והרכיב ב' הטעותים וכ' א"ר סימון סוכרא דקיסא טרד אבל באמת צ"ל כנ"ל א"ר יודן סימנא דקיסא טורד וע' תוס' מנחות ס"ד ב' ד"ה אסיכרא ע"ש כמה משמעות דיש לתיבת סיכרא וכולם לא שייכי כאן עש"ה] והכוונה דר' יודן ס"ל ג"כ כנוסחת המשנה דקרבן עצים אין במנחה ונתן סימן דקיסא טרד היינו דמנחה הוא ל' מנוחה [ע' פסחים ק"ז א' בגליון בשם האבודרהם דמנחה הוא מל' למינח יומא ע"ש] ולהיפוך העץ טורד היינו דהבאת העצים לביהמ"ק והקרבתם טורד וזה סימן דמפני טירד"ת קרבן עצים אין במנח"ה [טירדא לעומת מנוחה], כך נ' לפי פי' הק"ע הנ"ל אהך דאית תניי תני ומחכף ועכ"פ הך דאית תניי כו' דשם הכוונה ג"כ לחילוף עניין ולשון ולא לחילוף דעות ואולם גוף פי' הק"ע הנ"ל אהך דאית תניי כו' אין מבורר לי עדיין ובאתי רק להעיר לפני המעיין ול' הנ"ל דכיסא טרד אולי הוא ל' רגיל והיינו דהעץ טורד ומייגע ומחמם את העוסק בו ומל' המקרא ובוקע עצים יסכן בם]:

פרק ז' ה"ג (כ"ג א') כרם אחר מניין כו' נ"ב פי' כרה עכו"ם מניין ע' ספרי בית האוצר ערך אחרים דהבאתי מקומות רבות דקרינן לעכו"ם אחרים וכך משמע מדלא אמר כרם חבירך מניין וע"ז אמר דר"מ היא דס"ל אין קניין כו' דאי למ"ד יש קניין בלאו כרמך בוני הי' הה"א להתיר במשל עכו"ם מפאת דיש קניין והוי כח"ל:

שם (כ"ד א') האוסר אינו נאסר כו'' כ"ב ע' רידב"ז בשם השנות אלי' דהתבואה היא האוסרת את הגפן ע"ש וכ"כ לקמן ה"ו ד"ה העביר חמשה עציצין כו' ע"ש וע' תוס' עירובין צ"ב ב' ד"ה גפנים דמשמע להיפוך דהגפן הוא האוסר עש"ה ועמ"ש בזה בס' בית האוצר חלק אות בי"ת ערך ביטול ברוב וע' לקמן הלכה ה' כיני מתניתין אינן מתקדשות פי' אבל מקדשות ע"ש במראה הפנים ורידב"ז וקאי אתרוייהו אתבואה ואענבים דגם תבואה שיבשה מקדשת ענבים שלא בישלו סו' ושם על כרחך הגפן הוא האוסר דהתבואה א"א לה לאסור משיבשה וכן להיפוך ענבים שבישלו כו' מקדשים לתבואה שלא יבשה ושם על כרחך התבואה היא האוסרת וכמובן וא"כ משמע דתרוייהו אוסרים בשוה לא דהאחד אוסר והאחד נאסר ויש להאריך בזה עוד מאוד ואכ"מ:

ה"ד (ב') א"ר אחא נשתקע הבעלים ולא נתייאשו הבעלים איסורו דבר תורה, נ"ב פי' דכיון דנשתקע שם בעליו ואין שום אדם זוכר השדה שלו וחושבים הכל שהוא של האנס א"כ הרי לא יוכל להוציאה מן האנס בדין שהרי