גליוני הש"ס זרעים פ

כי נן קיימין באומר אחד מכל הלשונות הללו נזרתי אם תופש אחד מהן נזירות תחיל עליו נזירות ואם לא לא תחיל עליו נזירות עש"ה] ויש לדון כזה עוד בכ"ד:

שם ר' יונה בעי כמ"ד כו', כ"ב עמ"ש על הגליון בירושלמי חלה פ"א ה"ג ד"ה ר' יונה בעי:

ה"ו (כ"ו ב') תני אל"ף כו', כ"ב נ' דכן צ"ל אל"ף חי"ת רי"ש תי"ו תרומה אל"ף קדמייתא חי"ת חלבו רי"ש ראשית תי"ו תרומה, דלי"ת דמאי, טי"ת טבל, יו"ד מ"ם מעשר (היינו דאות יו"ד הוא עשרה מורה על מעשר וכן מ"ם ראש תיבת מעשר) בישי"ן שני, פישי"ן פורקן שני:

שם עד כדון חדשות ישנות, נ"ב צ"כ עד כדון ישנות אבל חדשות היינו שניכר בהפירות שנלקטו היום [ע' כזה בבלי ביצה כ"ד ב'] א"כ י"ל דבאותו יום זמן מועט אין לספק באיחפופי וע"ז אומר דמ"מ "אני אומר הית' מלאה תרומה ופינה" (כצ"ל ותיבת אתמול צריך למחוק) פי' דגם באותו יום אמרינן כן ואתמול הוא לאו דווקא [ואיזה מעתיק טעה ולא הבין הפי' והוסיף תיבת אתמול לפי שראה כן ל' המשנה]:

שם (כ"ז ב') כל החלומות הולכין אחר פתרוניהן נ"ב פי' כפי מה שיפתרם הפותר חוץ מן היין היינו שחלם לו ששתה יין זה א"צ לפותר רק פתרונו ידוע דאם חלם כן לת"ח העוסק בתורה מורה לטובה על השגת תורה וכמ"ש לכו לחמי בלחמי ושתו ביין מסכתי ואם חלם כן לע"ה דא"א שיהי' לו הוראה זאת דלאו בר הכי הוא מורה להיפך שיהי' לו צער חלילה וישתה יין לפכך צערו וכדכתיב תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ובבבלי ב"מ ס"ו ב' לפכוחי פחדי' קא שתו וע' בבלי ברכות נ"ז א':

פרק ה' ה"א (כ"ח ב') כמה דר' יוסי אמר אין אנו אחראין לרמאין כו', נ"ב ע"ע ל' אין אנו אחראין לרמאין בירושלמי מעשרות פ"ה ה"ב:

שם כך דרשה כו', נ"ב אולי צ"ל "כד" תחת "כך":

ה"ב (כ"ט ב') זאת אומרת שביהמ"ק עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד, כ"ב ע' רידב"ז פי' התיו"ט והמלאכת שלמה דלמה הי' לעשות תקנה אלאחר בניין ביהמ"ק הא אז יהי' כל גדולי עולם ועל כרחך דבניין ביהמ"ק יהי' קודם למלכות בית דוד וע' תוס' פסחים קי"ד ב' ד"ה אחד מש"ש דליכא למיחש שמא יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד עשינו זכר לחגיגה בשבת והשתא נמי נקריבה בשבת דהקרבה מסורה לזריזים וכשיבנה משה ואהרן יהא עמנו וליכא למיטעי עכ"ל ע"ש ומשמע דבניין ביהמ"ק יהי' אחר תחיית המתים דיהי' וודאי אחר ביאת משיח כדמשמע בכ"ד וע"ע בבלי יומא ה' ב' וע' בבלי מגילה י"ז ב' וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר כו' ע"ש ברש"י דמשמע ג"כ דבניין ביהמ"ק יהי' קודם למלכות בית דוד וכהך דמגילה הוא גם בירושלמי ברכות פ"ב ה"ד ע"ש בפי' החרדים וע' בבלי ברכות מ"ט א' אימתי בונה ירושלים ד' בזמן שנדחי ישראל יכנס וקיבוץ גליות וודאי יהי' ע"י משיח ובניין ירושלים וודאי בניין ביהמ"ק בכללו ול' בזמן שנדחי ישראל יכנס משמע דכינוס נדחי ישראל יהי' מקודם אולם מפירש"י שם לא משמע כן עש"ה והנה מ"ש ברידב"ז כאן בשם תלמידי הגר"א ז"ל דהדיוק מדכתי' ודם ענב וגומ' וא"כ יהי' ענבים מרובות ולמה צריך אז התקנה לעטר שוקי ירושלים בפירות ועל כרחך דבניין ביהמ"ק יהי' קודם למלכות כו' נלענ"ד ג"כ כן ואך בשינוי דהדיוק עפ"י דאמר לעיל בראשונה הי' עושין יין בטהרה לנסכים ולא הי' ענבים מצויות התקינו שיהא עולה לירושלים מהלך יום לכל צד כו' א"כ כיון דכל התקנה הי' רק לפי שכל הענבים הי' נדרכות לעשות מהם יין לנסכים ולא היו ענבים מצויות משום כן וע"כ התקינו שיהא עולה כו' והתינח עתה דיוצא מענבה רק יין כל דהוא ומשא"כ לעתיד דכתי' ודם ענב תשתה חמר ובבבלי כתובות קי"א ב' אין לך כל ענבה שאין בה שלשים גרבי יין שנא' ודם ענב תשתה חמר אל תיקרי חמר אלא חומר וא"כ הרי מענבה אחת יהי' נסכים לכמה ימים וא"כ לא יהי' אז כלל מיעוט ענבים בשביל הנסכים דמעט מספר ענבים יספיקו לכל הנסכים וא"כ אין צריך תו התקנה שיהא עולה לירושלים כו' ודו"ק:

שם (ל' א') ודכוותי' אין נטע רבעי בסוריא, נ"ב ע' ירושלמי ערלה פ"א ה"ב ר' יוסי לשכרו רבעי ע"ש דמשמע שם ג"כ דאף דערלה נוהגת בח"ל מ"מ רבעי אין נוהג בח"ל:

ה"ג (ב') או קורא אני ר"ה יכול כיון בר"ה את חייב לבער כו' ת"ל מקצה שלש שנים אין מקצה אלא בסוף שנה כו' נ"ב ע' תוס' קידושין פ"ח א' ד"ה צא ע"ש כל הדיבור וצע"ק:

שם (ל"א א') מאן יעול ר' יהושיע בן לוי דהוא מסייע לליואי, נ"ב פי' דהוא לוי ויסייע לליואי ודוגמתו בבבלי חולין מ"ט א' ישמעאל כהנא מסייע כהני:

שם מתיב ר' יהושיע בן חנני' לר' לעזר בן עזרי' והא כתי' ואכלתם אותו בכל מקום בא ואוכלו עמו בקבר, נ"ב כ' דצ"ל "עמי" תחת "עמו" והיינו דר' יהושיע בן חנני' הי' לוי וראב"ע הי' כהן כמבואר להלן הלכה ד' במשנה [וע' בבלי ערכין י"א ב' ולהלן בסוגי' דכאן] וזהו שאמר ר' יהושיע כו' לראב"ע בא ואוכלו עמי בקבר היינו דאני שאני לוי מתקיים בי בכל מקום שאני יכול לאוכלו בקבר שאיני מוזהר על טומאת מת ומשא"כ אתה שאתה כהן אין מתקיים בך בכל מקום שאין אתה יכול לאוכלו עמי בקבר שאתה מוזהר על טומאת מת:

שם נפק ר"ע לגבי', נ"ב פי' שיצא לגבי בעל הגינה וא"ל פתח ההן פי' תניח פתוח הפסח שהוא למקום טומאה ותסתום אותו שלמקום טהרה, אין חתא פי' אם יבוא ראב"ע אמור לי' בא בדרך הזה פי' מוכרח אתה ליליך דרך מקום טומאה וזה אסור לך דכהן אתה, א"ל אין שלח תלמידי' פי' שאמר לו בעל הגינה מה אעשה אם הוא עצמו לא יבא רק ישלח אחד מתלמידיו שהוא זר ומותר לו להיטמא למת שאשלח לו המעשר ע"י התלמוד וע"ז השיבו ר"ע אמור לו אתם כתי' פי' אם ישלח תלמיד תאמר לו אתם כתי' פי' דכתי' ואכלתם אותו בכל מקום אתם היינו דצריך שהוא בעצמו יוכל לקחתו ולאוכלו בכל מקום ואפי' בקבר אבל לא אם הוא כהן שצריך לשלוח שליח למקום קבר וזהו אתם כתי' והוא כעניין בבלי קידושין מ"א ב' חתם ולא שליחכם:

שם (ב') פתח ההן וסתום ההן, נ"ב מ"ש לעיל הפי' דיניח האחד פתוח ואת הב' יסתום נמשכתי בזה אחרי ל הפני משה ונתיישבתי דאין הפי' כן דבוודאי בלילה הי פתחי הגינה ננעלות וא"כ הפי' שבבוקר יפתח אותו שלמקום טומאה ויניח את הב' סתום וע' כל' זה בבבלי תענית י"ז ב' היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד ע"ש ושם ג" וודאי היו פתחי החניות ננעלות בלילה והפי' שבבוקר פותח אחד ואת הב' מניח נעול:

שם מ"ט דב"ש וצרת הכסף נ"ב פי' דב"ש ס"ל דאף דג הכסף יהא טעון גניז' מ"מ כיון שאין יכול להעלו המעשר לאכילה בירושלים כך היא מצות התורה שיפד בכסף, ותיבות "בלבד בידך" לא שייכי הכא כלל ונשתרב מירושלמי ברכות פ"ב ה"ה דאי' שם כלי זה וצרת הכל בידך ובלבד בידך ורגיל הוא בירושלמי כמו זה מאוד ו לעיל הלכה א' ברידב"ז ד"ה תמן דלא יתיר פירוי: