גליוני הש"ס זרעים ע

שם אתא לגבי ר' יוחנן, נ"ב פי' דר"ל בא לפני ר' יוחנן א"ל מן בבל לבבל פי' דיפה עשית שנתת להם בבלי ולא נתת להם איש מא"י כי כך הראוי דמן בבל לבבל ולא שילך לשם איש מא"י ואף דללמוד תורה קיי"ל דמותר לצאת לח"ל מ"מ ללמד כה"ג אסור כיון דאפשר להם בבבלי:

ה"ג (ב') אנא ידע ראשה וסופה, נ"ב כל' זה ירושלמי שבת פ"ו ה"א:

שם כד דשמע כו' פליגין שרע מינה נ"ב כזה לקמן פ"ט ה"א:

פרק ה' ה"א (כ"ב א') תני המוכר מוכר לאוכלין והלוקח לוקח לעצים כוי, נ"ב ע' בבלי ב"ב ס"ד ב' דנזכר שם פלוגתא אי בתר דעתא דלוקח אזלינן או בתר דעתא דמוכר ואין לו עניין לכאן:

ה"ב (ב') סבר מימר אפי' מן החשוד א"ר יוסי לא אמרו כו' הא דבר ברי שהוא חשוד אסור, כ"ב כזה לקמן פרק ט' הלכה ה' וע"ע לקמן במעשרות פ"ה ה"ג פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית הדא דתימר כשאינו יודע אם חשוד הוא כו' הא דבר ברי שהוא חשוד אסור זוגא כו' ביקיא נלקחת מכל אדם כו' א"ר יוסי כו' דילמא דלא איתאמרת אלא כשאינו יודע אם חשוד כו' הא דבר ברי כו':

ה"ח (כ"ד א') (דלכן) דלא כן (כצ"ל) מה בין הקונה אשה מם בין הקונה שפחה, נ"ב כל' זה ירושלמי כתובות פ"ה ה"ד:

שם (ב') עור שסכו כו' א"ר יוסי עצמותיו של אותו האיש ישרפו, נ"ב ע' דוגמא לקמן בירושלמי תרומות פ"ה ה"א המדליק בפת כו' של תרומה ישרפו עצמותיו:

שם ואם הי' אדם של צורה כו', נ"ב כל' זה בבבלי מועד קטן ט' א' בני אדם הללו אנשים של צורה הם:

שם אין דבר של רבים אסור, נ"ב כל' זה לקמן בירושלמי תרומות פ"י ה"ה דבר של רבים אינו נאסר:

פרק ט' ה"א ואמרה להן הכניסו לשנים, נ"ב פי' הכניסו לפי השנים הזקן זקן קודם:

שם (כ"ה א') ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה, נ"ב כקושי' זו לקמן בפרקין הלכה ה':

שם (ב') צפה ר"ש בן יוחי ברוח הקודש נ"ב כזה בירושלמי סוטה פ"א ה"ד צפה ר' מאיר ברוח הקודש ובירושלמי ע"ז פ"א ה"ט כיון ר' גמליאל ברוח הקודש וזהו גם בבבלי עירובין ס"ד ב' וע"ע בבלי עירובין ס' ב' אין אלו אלא דברי נביאות ובתוס' כלומר אין חכמה כזו שמבין לחלק כל כך סברא מועטת וברוח הקודש אמר ע"ש והך דבבלי סנהדרין י"א א' משמתו נביאים האחרונים כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל צ"ל דתרי גווני רוח הקודש הם וע"ע ירושלמי שלהי סוטה יש ביניכם שנים ראוים לרוח הקודש כו':

ה"ו (כ"ז א') ר' מנא שאל כו' מהו מייכלא בפוניין לאשקלון כו' כ"ב ע' פני משה ואולי צ"ל "מהו מייבלא מגוניין לאשקלון" והכוונה על גוניא דאשקלון דהיא סוף א"י וגבולו וסמוך לו הוא אשקלון והוא ח"ל ע' לעיל פ"ו ה"א תחומי א"י כו' וגניא דאשקלון אשקלון עצמה ר' יעקב כו' מן מה דתני גנייא דאשקלון הדא אמרה אשקלון כלחוץ ע"ש] וע"כ נסתפק דאף דאסור להוציא פירות שביעית מא"י לח"ל מ"מ מגוניא דאשקלון סוף א"י לאשקלון התחלת ח"ל הסמוכה לה אפשר דשרי ודוגמא לזה יש בבבלי ב"ב צ' ב' אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש בהן חיי נפש כו' ורבי מתיר מהיפרכיא להיפרכיא וברשב"ם דרבי מתיר מהיפרכיה אחרונה של א"י להיפרכיא ראשונה של סוריא ע"ש:

פרק י' ה"א (ב') מצויין הן בעלי זרוע ליפול, נ"ב כל' זה ירושלמי נדרים פ"ג ה"ד:

שם (כ"ט א') דר"מ היא דר"מ אמר במלוה הדבר תלוי נ"ב כ' דצ"ל דר"ש (דר' שמעון) היא דר"ש אומר במגבה הדבר תלוי' והוא ל' הירושלמי כתובות פ"ד ה"ב ר' שמעון אומר במגבה הדבר תלוי כו' על דעתי' דר"ש אין השביעית משמטתה [והובא הירושלמי ההוא גם בפני משה כאן] והכוונה דהא דתני סתמא האונס כו' אין משמטין ומשמע דאפי' משעמד בדין אין נשמטין ר"ש היא דאמר במגבה הדבר תלוי דאילו לרבנן דר"ש משעמד בדין נעשים מלוה ומשמטין וע"ע ל' זה דר"ש אומר במגבה הדבר תלוי' בירושלמי כתובות פ"ט ה"ז ויש עוד כל' זה בירושלמי שבועות פ"ה ה"ד וה"ה [אך אין הגירסא בה"ד ברורה שם דסוגיא דהתם הוא ג"כ בירושלמי נזיר פ"ד ה"ג ושם יש גי' אחרת ע"ש]:

שם וכל מעשה בי"ד אלו גזרי דינים:

נ"ב דוגמתו ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ג וגזירת בי"ד אילו גיזרי דינין תרומות פרק א' ה"א (א' א') מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש וכשוטה, נ"ב משמע דחרש ושוטה הם בכלל איש ובחרש מבואר כן עוד בירושלמי קידושין פ"א ה"ג הגע עצמך שהי' חרש איש פי' דאיש גם חרש בכלל ויש לדבר הרבה בזה ואכ"מ:

שם ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן, נ"ב ע' ממה ג"כ לקמן בירושלמי מעשרות פ"ד ה"ב תפתר בשלקטום עם דמדומי חמה והוכיח מעשה שלהן על מחשבתן ע"ש כולה סוגיא:

שם (ג' א') גיזבר כמאן דאינון בעלים ודלא כר' יוסי כו', נ"ב ירושלמי מעשרות פ"ה ה"ג, חלה פ"א ה"ה וע"ע ירושלמי מעשרות פ"א ה"א הקדש לא יצא ידי הגיזבר ע"ש ברידב"ז:

שם (ד' א') הדא מסייע לר' יונה דר' יונה אמר לית כללין דרבי כללין כ"ב ירושלמי יבמות פ"ט ה"א, ה"ב, ה"ג:

ה"ב (ה' א') מפני גזל השבט, כ"ב הוזכר בירושלמי גיטין פ"ד ה"ב וכי זיתים על שמן וענבים על יין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום מפני גזל השבט ע"ש:

ה"ג (ו' א') רבי יוחנן בשם רבי ינאי זה אחד משלשה קריות מחוורין בתורה, נ"ב כזה לקמן פרק ב' הלכה ב' ועוד לקמן פרק ח' הלכה א':

ה"ה (ז' א') מפני גדר מי חטאת נ"ב כזה בבלי שבת ט"ז ב':

פרק ב' ה"א (ח' ב') מה גורן ויקב כו' נ"ב ע' רידב"ז גי' הגרא ז"ל מה יקב אי אפשר שיהא מקצתו טהור ומקצתו טמא והיינו דיקב הוא דבר לח ואין בו חלוקה וע' רידב"ז ד"ה תרו"מ עש"ה וקצ"ע דגם יקב הא משכחת דבר גוש כגון יין קרוש הבא משניר ע' בבלי סוכה י"ב א' א"ר זירא יקב כתיב כאן וא"א לסכך בו מתקיף לה ר' ירמי' ואימא יין קרוש הבא משניר כו' וצ"ל דר' יוחנן דהכא משום ר' ינאי ס"ל דיין קרוש כו' לא מיקרי יקב הואיל ואישתני ולאו במילתי' קאי וע' דוגמא בפרק הקדום הלכה ה' דצמוקים לא מיקרי יקב ע"ש ברידב"ז ד"ה תנינן דבתרה כו' ולפי"ז קושית ר' ירמי' דבבלי סוכה י"ב א' הנ"ל דהוא אדרש יוחנן עש"ה הנה להנ"ל ר' יוחנן גופי' לטעמי' אזיל דלמנימרא דידי כאן בשם ר' ינאי רבי' ומסתמא כוותי' ס"ל אין יין קרוש כו' בכלל יקב ודו"ק:

שם ונתתם ממנו וגו' עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו נ"ב כזה ירושלמי חלה פ"ג ה"ב: