גליוני הש"ס זרעים ז

שם ולא אמר הללוי' עד שראה במפלתן של רשעים, כ"ב ע' ח"א למהרש"א הקשה מהך דאמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הרי דאין לומר שירה והלל על מפלתן של רשעים והך דמעשי ידי טובעים כו' הוא בש"ס סנהדרין כ"ט ב' וע"ע קושי' זו בשו"ת חות יאיר סי' רכ"ה עש"ה מש"ש בזה, וע"ע בריתא דמס' תמורה תמורה כ"ד וז"ל ועת לדבר כנגד ויפרקנו מצרינו בשעה ששובר זרוע רשעים אנו מבקשין לומר שירה כו' עכ"ל:

יו"ד א' הנהו בריוני דהוו בשבבותי' דר"מ כו' קח בעי ר"מ רחמי עלייהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברורי' דביתהו כו' בעי רחמי עלייהו דליהדרו בתשובה, כ"ב דוגמתו תענית כ"ג ב' ע"ש דאבא חלקי' התפלל שימותו ואשתו התפללה שישובו בתשובה:

– שם בעי רחמי עלייהו דליהדרו בתשובה, כ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' ז':

-- שם שטיא שפיל לסיפי' דקרא, כ"ב כל' זה עירובין ק"א א' חולין פ"ז א' וע"ע ל' שפיל לסיפא דקרא סוכה כ"ב ב':

– שם והוה מסדר אגדתא קמי' דריב"ל, כ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף ש"ג:

– שם חזקי' אמר ליתי ישעי' גבאי כו' ישעי' אמר ליתי חזקי' גבאי כו', כ"ב דוגמת זה הי' מחלוקת בין יפתח לפנחס ע' רש"י תענית ד' א' ד"ה והיינו דאמר להו נביא ובתוס' שם ע"ש:

שם כך מקובלני מבית אבי אבא, נ"ב כל' זה ר"ה כ"ה א', ב"מ כ"ט ב', ב"ב ק"י א', סנהדרין פ"ט א' וע"ע שבת קי"ט ב' כך מקובלני מאבותי, וכ' אבי אבא דנקט אף דהכוונה על דוד ע' רש"י ולא הי' אבי אביו ממש רק שיצא מחלציו ע"ע זה רש"י פסחים צ"ד ב' ד"ה בן בנו וע' גיטין נ"ו ב' בן בנו של עשו וע' תוס' נזיר כ"ג ב' ד"ה בת בנו:

שם ב' גירר עצמות אביו על מטה של חבלים, נ"ב הזכר מכות כ"ד א':

– שם הרוצה ליהנות יהנה כאלישע נ"ב ע' פסקי ריקאנטי סי' ס"ו:

-- שם חד אמר שלא ראתה זבוב כו' וחד אמר סדין של פשתן הציעה כו' ולא ראתה קרי עליו, נ"ב כזה הוזכרו ב' דברים אלו יחד באבות פרק ה' ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכ"ג ביוה"כ וע' קרנים מאמר י"ג ע"ש בדון ידון אות כ"א:

-- שם לא יעמוד אדם לא ע"ג כסא כו' שנאמר ממעמקים קראתיך ד' כ"ב גי' הרי"ף ואעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר שנ' ממעמקים כו':

שם המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנאמר ורגליהם רגל ישרה, כ"ב אילו הוי כתי' רגליהם ישרות כל היכא דקאים שפיר דמי השתא דכתיב ורגליהם רגל ישרה בעי כווני תרתיי כרעי' כחדא, ל' הבה"ג פרק ה' מה' ברכות וזהו ג"כ כוונת רש"י כאן דכ' נראין כרגל אחד וכוונתו מדכתי' רגל ישרה לשון יחיד:

שם כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחר גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קיבל עליו מלכות שמים כ"ב יש לרמז ואותי השלכת אחרי גויך ר"ת גאוה ומזה הוא שדרשו גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה כו' ובגוף המאמר כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל כו' כ' גי' הבה"ג ה' ברכות מ' ה' כל האוכל ושותה ואח"כ קורא ק"ש ונוסחא זו מכוונת יותר לכאורה דק"ש מיקרי טפי קבלת מלכות שמים מתפלה ע' לקמן כ"א א' ואולם בכלל קבלת עול מלכות שמים חיתה גם לתפלה ע' לקמן ט"ו א' וכגירסת הבה"ג הנ"ל כן הוא גם גירסת הסמ"ג עשין י"ח ע"ש:

שם אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הליסטים, נ"ב ע' שו"ת באר שבע סימן כ"א וצע"ק דאיך הותר לו להכניס עצמו לסכנה עבור מצות ק"ש אם לא שנאמר דמכאן ראי' באמת לדעת התוספות דאם רצה למסור נפשו על כל המצוות רשאי וחוכם בס' איסור והיתר בסופו כ' דאפילו לדיעה זאת דאדם יכול לוותר על נפשו בכל המצוות מ"מ ה"מ בדבר הנוגע בכבודו ית' והיינו במקום ששואלין ממנו נפשו על ביטול מצוה אבל בחולה וכה"ג חשיב שופך דמים ע"ש וכ"כ בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתפ"ה עש"ה וע"ע בס' קול הרמ"ז כאן על המשנה עש"ה, וע' ירושלמי שביעית פרק ד' הלכה ב' באילין תרתין מילייהו נהג ר' טרפון כב"ש וסכין בהדא (באכילת פירות שביעית שלא בטובה ע"ש) ובק"ש עש"ה, וע"ע ירושלמי במכלתין פרק מי שמתו ה"ד א"ל לא תסכן נפשך כו' כיון דלא שמע לי' א"ל יחות האי גברא ולא יסוק וכן הוות לי' עש"ה ולהלן עוד שם א"ל לא תסכן בנפשך כו' ע"ש:

שם אמרו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה, מב מעין זה שבת קל"ה ר' אדא בר אהבה איתיליד לי' ההוא ינוקא כשהוא מהול אהדרי' אתליסר מהולאי עד דשווי' כרות שפכה אמר תיתי לי דעברי אדרב פי' כדאי הייתי לכך על שעברתי על דברי רב וע"ע כזה ביצה ל"ו ב' תיתי לי דעברי אדמר ובע"ז כ"ט א' תיתי לי דעברי אדר"מ ע"ש, ובגוף הך דכאן כדאי היית לחוב כו' ע' ט"ז או"ח סי' תקנ"א ס"ק י':

י"א א' לכדתני' בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה, נ"ב ע' ס' הישר לר"ת דפ"ז ע"א דפוס וויען דכ' וז"ל דת"ר בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה דבשבתך בביתך אפי' פשטי' דקרא משמע רשות הא לדבר מצוה פטור מק"ש וה"נ פטור מכל מ"ע שהז"ג עכ"ל והוא חידוש גדול דעוסק במצוה פטור רק ממ"ע שהז"ג דומי' דק"ש וצ"ע מפרוטה דר' יוסף ואולי כיון דילפי' מכאן דדווקא רשות הא עוסק במצוה אפי' במ"ע שהז"ג פטור מק"ש דג"כ הז"ג א"כ כי היכי דהעסק במ"ע שהז"ג פוטר ממ"ע שהז"ג ה"ה דהעסק במ"ע שלא הז"ג כשומר אבידה יש לו לפטור אפי' ממ"ע שלא הז"ג ואולם עכ"פ העוסק במ"ע שהז"ג לא יופטר ממ"ע שלא הז"ג ותתיישב קושית תוס' שבועות מ"ד ב' מתקיעת שופר אולם צ"ע עדיין מהך דסוכה כ"ו א' דכותבי ספרים ותפילין ומוכרי תכלת פטורין מכל מצות האמורות בתורה ומשמע דאפי' ממ"ע שלא הז"ג פטורין וצ"ע:

שם אם כן לכתוב רחמנא בשבת ובלכת מאי בשבתך ובלכתך בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמיחייבת הא דמצוה פטירת, כ"ב דוגמתו מנחות ע"ב א' קצירכם ולא קציר מצוה, וע"ע שבת קי"ג א' וק"נ א' חפצך ולא חפצי שמים וע' רש"י שם י"ב א' ד"ה וב"ה וע' מועד קטן ט' ב' וכל חפצך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וע' ר"ש פאה פ"א משנה א' בסופו בשם הירושלמי וט"ס שם וצ"ל חפציך אלו אבנים כו' חפצים אלו דברי תורה כו' וע' נדרים ט"ז ב' דברו לא יחל אבל מיחל הוא לחפצי שמים וע' ירושלמי ערלה פרק א' הלכה א' לכם ולא מן המצוה:

שם ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות, כ"ב כזה פסחים ק' א' כתובות כ' ב' וע' תוספתא דמאי פרק ד' מעשה שנתכנסו כו' לעיירות של כותים והביאו לפניהם ירק כו' קפץ ר"ע ועשרו וודאי א"ל ר"ג היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך אמר לו וכי הלכה קבעתי בישראל ירק שלי עישרתי אמר לו תדע לך שקבעת הלכה בישראל שעשרת ירק שלכך פי' שמתוך מעשה שלו יקבעו אחרים הלכה כך וע"ע כזה בר"ש חלה פרק